הקטע עם השמחה לאיד לא נכתב ברצינות, כמו שאתה בטח מבין.
סתם עקיצה קטנה משועשעת.
בכל מקרה, אני לא פספסתי את המטרה כי לא הייתה לי כזאת. המטרה לכל אורך הדרך היא שלך, לא שלי. והמטרה שלך היא להוכיח לי את הנקודה שלך, אבל אני לא זקוקה להוכחה הזאת. שוב, אם אתה זקוק לה, יש לך אור ירוק ממני, אבל אל תציג את זה כמשהו שאני רוצה, מבקשת או צריכה.
אני לא אומרת שמה שאתה אומר לא נכון בכללי, אני בטוחה שיש לא מעט סנדים וסנדיות (סליחה, שום דבר אישי, סנדי, רק צורת ביטוי) מסתובבים שם בחוץ. אבל ראשית אין לי מושג מה בדיוק היה במערכת היחסים שלהם ואם בכלל יש מקום להשוואה. כל שני מקרים אינם בהכרח זהים וכך גם הנפשות הפועלות. ושנית, כן, אני בוחרת להאמין ללא היסוס קל שבקלים אפילו, גם אם לדעתך אני תמימה ולא מבינה מהחיים שלי. אין מה לעשות, זו הבחירה שלי ויש לי את הסיבות שלי וזה זכותי וענייני, ואני מאמינה לחלוטין במה שאני עושה.
שנית, זה לא נכון שאתה לא אומר שלא צריך לתת אמון בצד השני. זה בדיוק מה שאתה אומר. מה שאתה מתאר - אמון תחת בדיקה וחשד מתמידים ותמידיים, זה בדיוק אי מתן אמון. אמון זה כשכל עוד לא הוכח אחרת לא חושדים ולא בודקים, אחרת במה מתבטא האמון?
אז אני כן נותנת אמון בבעלי, גם אם אתה מחליט בשבילי שלא כדאי לתת בו אמון. אי אפשר גם לחשוד וגם לתת אמון בו זמנית, ואני בוחרת לתת אמון.
אתה אומר שכל צד צריך כל הזמן להוכיח שהוא ראוי לאמון. אבל איך אתה מציע שיעשה זאת בדיוק? איך אתה אמור להוכיח שאין לך אחות? כמו שבעלי לא חוקר ולא בודק אותי ולא חושד בי ונותן בי אמון מלא, כך גם אני נותנת לו את אותו הכבוד, ואני לחלוטין שלמה עם זה. הוא לא צריך להוכיח לי כלום כי אין כל אפשרות להוכיח מעבר לפשוט להמשיך להיות כמו שהוא.
ומעבר לכל הדברים האלה, לפתע חשבתי על עוד משהו שלא הייתי בכלל חושבת עליו אילולא היית דוחף לי לתוך זה את הפרצוף. אני אומנם מעריצה את כישוריו של בעלי בכל מיני תחומים, אך אני מניחה, לפחות על פי חוקי הפיזיקה הידועים לי, שהוא לא יכול להיות בשני מקומות בו זמנית. שנינו עובדים רוב הזמן מהבית ונמצאים רוב הזמן יחד, גם בבית וגם מחוצה לו. וגם בזמנים הקצרים שלא, הוא תמיד אומר לי בדיוק איפה ועם מי הוא יהיה ועל המכוניות שלנו מותקנים התקני מעקב - אל דאגה, לא כדי לעקוב זה אחרי זה מתוך חשדנות, אלא לוודא מה קורה עם המכוניות, בעיקר כשהן ברשות הילדים, ובכלל להיות בטוחים שלא קרה כלום למי שנסע, חלילה, ושהגיע ליעדו בשלום. אז גם כשאני יודעת שבעלי תכנן לנסוע, נגיד, לקניות במרכז מסחרי או למשרד, אני רואה בדיוק את המסלול של הרכב בזמן אמת (ואחר כך את התיעוד שלו), את זמן הנסיעה ומתי הוא מגיע ליעדו, ואם ואיפה הוא חונה ומתי ולאן נוסע משם. מעבר לזה, יש לנו אפשרות לאתר את המיקום של כל הטלפונים המשפחתיים בכל רגע. שוב, ממש לא היה עולה בדעתי לעקוב אחריו כדי לוודא שהוא באמת נוסע לאן שאמר ולא למקום אחר, אבל אני אדם דאגן ורק רוצה לוודא שהוא הגיע בשלום, אז אני בודקת ועוד לא קרה אף פעם שהוא לא היה במקום הציבורי שבו הוא צפוי היה להיות. גם כשהילדים נוסעים אני בודקת, כמובן, ולא בגלל שאני חושדת בבגידה מצידם, אלא כי, כאמור, אני אדם דאגן.
וכפי שכבר אמרתי בשרשור אחר, המחשבים שלו, המיילים, הטלפון - הכול ספר פתוח, ושוב - ממש לא לצורך מעקב מתוך חשדנות או כדי להוכיח משהו, אלא בגלל שכמעט כל העיסוקים שלנו משותפים ואנחנו צריכים להיות כל הזמן בעניינים ועם היד על הדופק. מעולם לא הסתיר או נעל בפניי לא טלפון, לא מחשב לא טאבלט ולא שום התקן או אפליקציית תקשורת מכל סוג שהוא. להיפך, תמיד הכול פתוח והוא כל הזמן מבקש שאחפש לו מיילים, הודעות, מסרים, אענה לשיחות שלו וכו' (ואותו הדבר אני, מאותן סיבות). בקיצור, הוא צריך להיות הרבה יותר טוב מהודיני כדי לתכנן ולממש בגידה בתנאים כאלה.
ושוב, עד היום אפילו לא חשבתי על כל זה במונחים של: או, הינה יש לי הוכחה שהסיכוי שהוא בוגד בי הוא אפסי, אבל אתה כנראה זקוק להוכחה כזאת. לא בטוחה שאפילו זה יספק אותך, אבל זה מה יש. אם אתה רוצה מעבר לזה, כמו שכבר אמרתי לך לא פעם - be my guest. למען האמת, עצם כתיבת הדברים האלה היא ממש מגוחכת ופגיעה בכבודו של אחד האנשים ההגונים, הישרים וטובי הלב ביותר שקיימים על פני האדמה הזאת, אבל אני מכירה אותו ובטוחה שהוא עצמו לא היה נעלב ורק צוחק מכל הלב לנוכח האבסורד.
