הסקר על האושר בפורום

[evanescent]

בקשר לאמירה על מחקר

לי היא נראית סותרת את עצם הרעיון של מחקר. חוקר אמור לצאת מתוך נקודת מוצא שאין לו הבנה מלאה של מה שהוא חוקר. אם הוא לגמרי מבין אז למה לחקור? כל רעיון המחקר מאבד את הטעם אם הטענה היא שכבר קימת הבנה.

 

[אוניברסאליסט]

הטענה שלו הייתה פסיכולוגית

חוקר עם הזמן בהכרח יזדהה עם האנשים שהוא חוקר אותם. לא מדובר בנקודת מוצא לפני המחקר אלא תהליך שיקרה תוך כדי מחקר. אני עצמי לא יודע אם הוא צודק לפחות לא באופן גורף. לגבי הטענה שהאידיאל הוא לא כזה אז הוא מן הסתם יאמר שהאידיאל הזה בלתי ניתן להשגה מבחינה פסיכולוגית.

 

[KallaGLP]

כמי שיצא לה לגלם דמויות מרושעות במהלך משחקי תפקידים

וגם כתבה שירים מנקודת מבט של יצורים מרושעים - בהחלט יש סוג של כניסה לתפקיד. קשה להסביר זאת, אבל אתה חייב באיזושהי צורה להיכנס לראש, למצב הרגשי, לתפקיד של הדמות. וזה קורה באופן טבעי, ולא, זה לא משפיע על מי שאתה מחוץ למשחק או לכתיבה. יש מצד אחד הפרדה ברורה בין הדמות שלך במציאות לבין הדמות שאתה מגלם, במשחק או בכתיבה, אך איכשהו זה לא הופך את הכניסה לנעלי הדמות לפחות אמיתית באותו רגע. חובה להבין את נקודת המבט של הדמות. כשאתה מגלם דמות זמן רב, אתה מתחיל לדעת בדיוק מה היא חושבת ומרגישה בקשר לדברים, אתה פשוט מרגיש זאת, והידיעה או ההרגשה הזו הופכת לטבעית ואמיתית לחלוטין, ויחד עם זאת ובמקביל החלק המציאותי בך מודע כל הזמן לזה שזה שונה לחלוטין ממי שאתה במציאות ושבעולם המציאות לעולם לא תנהג ככה. אולי קשה להאמין, אבל אחרי ניסיון של שנים רבות במשחק וכתיבה, זה פשוט ככה.

 

[אוניברסאליסט]

נראה לי הגיוני

הכניסה לנעליים תוך כדי שמירה על הפרדה

 

[אוניברסאליסט]

היא לא רובוט אבל היא גם לא המקור

היא העתק ולא מקור

אז מבין שני בני אדם שאחד הוא העתק ואחד מקור יותר הגיוני אם כבר מציינים מישהו לציין את המקור, לא? או לפחות לציין את שניהם. למה לציין רק את ההעתק?

מה לגבי המלחין? [בהנחה שהוא אדם נפרד] גם הוא בחר להלחין את השיר שזהו התוכן שלו.

לדעתי אם מסתכלים על הקריטריון מידת הקירבה האינטימית עם המילים אז למחבר המילים, מחבר הטקסט יש את הקירבה הרבה ביותר. הוא הגה אותם מתוך נפשו. למבצעת ולמלחינה יש גם קירבה אבל פחותה ביחס למחבר.

 

[evanescent]

אתה לא באמת יודע מי המקור לתהיה

אם יהונתן גפן לא תהה בעצמו כמצב נפשי, הסכמת שיש כזאת אפשרות, אז גם הוא לא המקור לתהיה.

 

[אוניברסאליסט]

אבל יודעים שהוא המקור לכתוב את התהיה

בין אם הוא מאמין בה ובין אם לא. המבצעת היא לא המקור לכתוב את התהיה בין אם היא מאמינה בה ובין אם לא.

 

[KallaGLP]

זה נכון שהיא לא המקור הראשוני (בהנחה שהיא לא חשבה אותו הדבר

עוד קודם, בלי קשר למילות השיר, והשיר רק ביטא את מה שחשבה ממילא) אך לדעתי אחרי ההיכרות עם השיר היא גם הופכת לסוג של מקור, מקור שניוני, נוסף. אני לא מתווכחת איתך על כך שהבכורה שייכת למי שהגה את הרעיון, אני רק לא חושבת שאפשר להגיד שגם המבצע הופך, לאחר שהוא לוקח על עצמו את הביצוע ומבצע בפועל, לסוג של מקור.

 

[אוניברסאליסט]

לא ברור לי מה ההבדל

בין מקור שניוני לבין העתק. אני מסכים שבתור מבצעת היא מבצעת מקורית במובן של המבצעת הראשונה אבל מקור המילים הוא לא ממנה לכן במובן זה לא הייתי קורא לזה מקור. לא מבחינת המילים. מבחינת הביצוע של השירה היא כן מקור.

 

[KallaGLP]

נכון, היא לא המקור של המילים הספציפיות,

אבל לאחר שנחשפה אליהן והפנימה לצורך הביצוע, לא בטוח שזה משנה.

 

[חייבתלהגיב]

אגב, המשפט שהעלית בסוף,

מהניסיון שלי, מושמע על ידי גברים ולא כל כך על ידי נשים (שוב, מהניסיון שלי).

וזה הוביל אותי לשים לב לבעייתיות מסוימת בסקר - הוא לא מאוזן מהבחינה של המין. כל ההורים שענו היו נשים, אבל לא כל האל-הוריים. יכול להיות, למשל, שאמהות מאושרות יותר מאל-הוריות, ואל-הוריים מאושרים יותר מאבות (או משהו בסגנון - אני לא אומרת שזה נכון).
כמו כן, צריך להביא בחשבון שהאוכלוסייה של ההורים שגולשים בפורום אל-הורות כנראה לא מייצגת את האוכלוסייה הכללית של ההורים - אם כי לא ברור לאיזה כיוון בדיוק. כך שיכול להיות שכל ההורים שגולשים בפורום אל-הורות מאושרים באמת. או שיכול להיות שכל ההורים שגולשים בפורום אל-הורות רוצים להציג את עצמם כמאושרים (וזה קרוב יותר להשערה הראשונית שלך. רק שזה לא שבאופן כללי הורים מנסים להציג את עצמם כמאושרים, אלא ספציפית ההורים שנכנסים לפורום הזה מנסים להציג את עצמם כמאושרים, מסיבה כזאת או אחרת).
אני חושבת שברוב הסקרים שבהם בודקים אושר, לא אומרים למשתתפים שמנסים להשוות בין הורים לבין אל-הוריים, ולכן מוציאים את הפקטור של ניסיון של צד אחד להראות שהוא מאושר ביחס לצד השני.

 

[prizman]

אני שמעתי את זה בעיקר מנשים,

אבל נכון ששוחחתי על הנושא יותר עם אמהות מאשר עם אבות.
זה פקטור שאכן לא נכנסתי אליו אבל אני לא עושה מחקר על הנושא. רק מרפרף עליו.
זה לא ממש אישיו בחיים שלי. בת הזוג אמרה לי שהיא רוצה עוד ילד, אמרתי לה שאם כך
שתמצא לה בן זוג אחר, משום מה היא העדיפה אותי על פני ילד כך שנשארנו יחד ובלי עוד ילד.
הבת הקודמת היא מנישואים קודמים שלה ולה אני דואג כי ידעתי מראש שהיא קיימת
וזו עיסקת חבילה. אם יש לך בת זוג עם ילד אתה מחוייב גם לילדים שלה, זה ברור בעיני.

 

[חייבתלהגיב]

רגע, אז אתה בעצם הורה?

הבת שלה גרה איתכם?

 

[prizman]

לא, היא נערה בוגרת וגרה כרגע בעיר אחרת.

אני דווקא בעד זה שתחזור לעיר שלנו, תחדש את הלימודים באוניברסיטה, אני אסייע בזה
אבל גם אז היא לא תגור איתנו. היא גרה איתנו חודש, זה הספיק לי לגמרי. אין לי סבלנות לזה.
היא תגור במעונות.
דווקא הייתי חצי הורה בישראל במשך כמה שנים. הייתה לי גם שם בת זוג עם שני ילדים מנישואים קודמים,
הם היו ממש ילדים אז, בני 4 ו 5 בערך.
ברוב הדברים טיפלתי בהם ועד היום אנחנו בקשר. כשהיא נאלצה לחזור לישראל הבן שלה
לא רצה לישון במלון אלא אצלנו, אמרתי שאין בעיה. סידרתי לו חדר, מיטה, דאגתי לו להכל
והוא שמח להיות כאן.
אז הורה במובן הפיזי אני לא, במובן המטאפורי אולי.

 

[חייבתלהגיב]

קצת קשה לי להבין את התאור שלך.

היא נאלצה לחזור לישראל מאיפה? והאם כשגרת בישראל עם אותה בת זוג, הם גרו אתכם ותפקדת כהורה? כלומר, בעצם היית הורה אבל רק באופן זמני (עד שנפרדתם)? ועל כמה זמן מדובר?

 

[prizman]

חשבתי שדי ברור שאני גר בבנגקוק

כן גרנו יחד אבל תיפקדתי רק כחצי הורה.
גרנו יחד, אבל עקרונית העדפתי שניקח מטפלת, אני לא בנוי לטיפול בילדים.
גם הייתי עמוס בעבודה אז, למעשה לא כל יום הצלחתי להגיע לדירה. זו הייתה עבודה די מסובכת.
אבל כשיכולתי הגעתי, הרבה פעמים זה היה לפניה כי היא כרופאה גם עבדה קשה והזעיקו אותה כל הזמן,
אז היו מטלות שאני לקחתי על עצמי. בישלתי לילדים, שיחקתי איתם, ועוד כל מיני דברים.
והיו דברים אחרים שהשארתי למטפלת או לאמא שלהם לטפל בהם.
זה נמשך 4 שנים בערך. נפרדנו רק בגלל הקוצים שיש לי בתחת.
אנחנו בקשר גם היום וכשבת הזוג הנוכחית שלי הייתה בישראל אז הלכנו לבקר אותה.
כשהיא הייתה בבנגקוק היא באה לבקר אותנו.

 

[חייבתלהגיב]

ידעתי שאתה לא גר בארץ, אבל לא הבנתי

ממה שכתבת קודם מאיפה היא חזרה - לא היה ברור שהיא באה לביקור עם הבן.
לגבי "העדפת שתקחו מטפלת" - גם הורים "אמיתיים" מעדיפים לפעמים לקחת מטפלת - זה לא הופך אותם ללא הורים. מה שאתה מתאר שעשית הוא לגמרי תפקוד של אב - כך שבעצם אתה בעמדה ייחודית של אל-הורי שהתנסה בהורות.
תמיד אומרים לאל-הורים שהם לא יכולים לדעת איך זה עד שהם מתנסים בזה - אתה בעצם יכול לקבל החלטה מושכלת יותר מרוב האנשים, ולבחור בין להיות הורה לבין להיות אל-הורי, כשאתה יודע איך זה להיות כל אחד מהם.

 

[prizman]

התנסיתי במעין אבהות, לא בהורות.

בחלק מהזמן זה היה בסדר לי, בחלק אחר פחות, כמו עם הבת של זוגתי הנוכחית.
אבל כמובן שעם הילדים של בת הזוג הישראלית הרבה יותר נוח לי לתקשר, אנחנו מדברים עברית,
עם הבת של בת הזוג הנוכחית יותר קשה.
בת הזוג דוברת אנגלית כך שאנחנו מתקשרים באופן לא רע, אבל הבת שלה לא ממש ואז יש בעיה.
זה די מצחיק איך אנחנו עוברים בין השפות. היא יודעת קצת עברית, אני יודע תאי במידה די מוגבלת
ושנינו יודעים אנגלית.
אז כל שיחה מתובלת במילים משלושת השפות.
זה די משעשע לעבור משפה לשפה.

 

[חייבתלהגיב]

התייחסתי למה שעברת עם הילדים

של בת הזוג הישראלית - אם גרת רק חודש עם הבת של זוגתך הנוכחית זה לא משמעותי. אבל לגור מספר שנים עם שני הילדים ולתפקד כהורה - זה ניסיון מאוד דומה לניסיון של הורה "אמיתי" (אבל זמני).

 

[prizman]

פגשתי אותה כמובן הרבה יותר מחודש

ועוד נמשיך להיפגש מן הסתם, כי הרצון שלנו הוא שהיא תחזור לעיר.
חודש היא גרה רק בדירה שלנו.
אבל באמת לא הייתה לי סבלנות לעובדה שנערה תאילנדית מסתובבת לי בבית.
אמרתי לאמא שלה שתיקח אותה איתה לעבודה, שתמצא לה תעסוקה כלשהי, אבל אין לי סבלנות
לכך שמישהו אחר מסתובב לי בבית