הסקר על האושר בפורום

[אוניברסאליסט]

גם אם הוא מאמין שזה צודק

הסיבה שהוא קיבל את המשרה היא בשל כך שהוא אמר את התשובה שמשרתת את האינטרס של המעביד.

 

[evanescent]

כן, זה היה ברור

 

[KallaGLP]

לדעתי מבצעים ברמה של יהודית רביץ, גם אם הם לא כתבו את הטקסט,

וגם אם בכללי אינו משקפף את תחושתם האישית, מרגישים ומפנים אותו. אי אפשר לשיר כמו ששרה רביץ, או זמרים גדולים אחרים, כמו חוה אלברשטיין או אריק איינשטיין, למשל, מבלי להתאמת עם המשמעות של מה שהם שרים, להעמיד את עצמם במקום של מי שחש או מרגיש כך. בדיוק כמו שאי אפשר להקריא שירה היטב בלי לעשות זאת. בדיוק כמו שמי שכותב שירים יכול לכתוב על נקודת מבט שאינה בהכרח מייצגת אותו, אך רק לצורך כתיבת השיר הוא חייב להיכנס, ולו לרגע, לנעלי הדמות שהוא כותב בשמה, כך לדעתי גם מבצע טוב, צריך להיכנס לראש הדמות הזאת, אחרת הביצוע יהיה פחות טוב.

 

[חייבתלהגיב]

מדובר פה בפרוייקט של שירי ילדים.

אני מטילה ספק במידת הרגש שהיא הכניסה לשירים בפרוייקט הספציפי הזה.
זה לא כל כך נ נ נעים לראות אות ג גן ס גו גור. לא ממש משהו שיוצא מהנפש, אפילו אם בסך הכל יש איזשהו מימד עצוב בשירים.

 

[evanescent]

את אומרת

שלהכניס רגש למצבים שלא את חוית ולדמויות שהן לא את כששרים עליהם זה אפשרי חוץ מבמקרה שאת שרה לילדים ואת לא ילדה?

 

[חייבתלהגיב]

לא, אני אומרת שהאזנתי לשירי הכבש השישה עשר,

ויהודית רביץ לא מכניסה להם רגש, כמו שקורה ברוב המקרים כשמדובר בשיר ילדים. ולהבדיל משנאתי ליהונתן גפן, את יהודית רביץ אני אוהבת מאוד, כולל את היכולת שלה להכניס רגש לשירים. פה אין את זה.

 

[evanescent]

אני לא חושבת כך

 

[חייבתלהגיב]

זכותך.

 

[KallaGLP]

גם אני לא.

 

[אוניברסאליסט]

אבל אם ניקח למשל שחקנים

שחקני תיאטרון, שחקני קולנוע או שחקני-זמרי אופרה שמגלמים דמויות רעות, אכזריות, סדיסטיות עד כמה שהם נכנסים לנעלי הדמות לא נטען שהם בעצמם כאלה.

למשל שחקנית המשחקת את מדיאה, או שחקן המשחק קצין במחנה ריכוז בשואה, או שחקן המשחק את היטלר לא נטען שהם מאמצים את האידיאולוגיה הנאצית או את הצדקת הנקמה באמצעות רצח הילדים.

חנה מרון אמרה פעם שהיא במיוחד אהבה לגלם את הדמויות הרעות. היא גילמה בין השאר את מידאה.

 

[חייבתלהגיב]

אני חושבת שזאת דוגמא מצוינת.

ובאופן כללי, במיוחד בתחילת הדרך, גם שחקנים וגם זמרים מבצעים בהחלט עשויים לשיר ולשחק בדברים שלא רק שלא מייצגים את דעתם, הם מתנגדים להם - אבל עדיין בשלב של בניית הקריירה ועוד לא בשלב של להיות מסוגל לבחור שירים ותפקידים כרצונם.

 

[evanescent]

אבל מי אמר שהם בעצמם כאלה?

כבר הוסכם על הנקודה שהם לא חיבים להיות כאלה בעצמם או להחזיק בדעה הזאת בעצמם, אבל זה משותף גם למשורר.

 

[אוניברסאליסט]

כך הבנתי את קאלה

שאי אפשר לשיר באיכות גבוהה אם לא נכנסים לנעליים של האדם שמרגיש כמו שהוא כותב.

אנלוגית אי אפשר לשחק ולגלם דמות באיכות גבוהה אם לא נכנסים לנעליים מזדהים עם הדמות.

שלמה אבינרי אמר פעם שאי אפשר לעסוק במחקר בלי להזדהות עם מושא המחקר ולכן הוא לא יכול להבין חוקרים של נאציזם.

 

[evanescent]

להכנס לנעליים של מישהו זה לא להיות הוא

 

[אוניברסאליסט]

ודאי שזה לא להיות הוא

השאלה היא לגבי הזדהות עם השקפותיו, אימוץ השקפותיו. גם מי שמזדהה עם השקפות האחר או מאמץ אותן הוא עדיין לא הוא. אני חושב שגם לא מדובר בהזדהות עם ההשקפות ולא באימוץ שלהן.

 

[evanescent]

קאלה לא כתבה על אימוץ השקפות

היא כתבה שגם אם זה לא משקף בכללי את תחושתם האישית הם צריכים לנסות להכנס לנעליים של מי שכן מרגיש כך לזמן הביצוע.

 

[אוניברסאליסט]

כל הדיון היה על אימוץ השקפות

האם מבצע מאמץ או לא מאמץ את הרעיון שבשיר. קאלה כתבה שמבצע איכותי נכנס לנעליים של הכותב אז רציתי לברר מה זה אומר בדיוק מבחינת קאלה להיכנס לנעליים. בינתיים היא כבר כתבה תשובה מפורטת.

 

[evanescent]

נראה שהיו פה אי הבנות

אני לא דיברתי בדיון על אימוץ השקפות. אני חשבתי שכבר עברנו את זה בהסכמה שאם זמר שר ואם משורר כותב משהו זה לא בהכרח כי הם בעצמם מאמינים במחשבה שהם שרו או כתבו.
אני דיברתי על זה שהזמרת אישרה והחליטה לשיר משהו. לשיר את זה מקובל עליה, זו החלטה שהיא עשתה, כמו שהמשורר אולי החליט שמקובל עליו לכתוב על מחשבה של מישהו אחר,של דמות שהיא לא הוא, אפילו אם הוא בעצמו לא מחזיק באותה השקפה/תהיה/דעה/אמונה. החליט שיש כזאת מחשבה אצל מישהו וזה ראוי לביטוי.

 

[אוניברסאליסט]

לגבי העמדה שלך הבנתי את זה מלכתחילה

התגובה שלי הייתה לקאלה ועכשיו כבר הבנתי את העמדה שלה

 

[evanescent]

אוקיי, אמרת "כל הדיון היה על אימוץ השקפות"

וחשבתי שהתיחסת לדיון בכללותו ומזה השתמעה אי הבנה.