והסבירו למה הבדיקות האלה כן רלוונטיות
ולמה כשבאים לבדוק חיסון שלא נעשה מאפס לא בודקים מאפס... למשל כשיודעים כבר שרכיבים כאלה ואחרים הם בטוחים, ששיטת הייצור הוכיחה את עצמה, שהמעטפת בטוחה, לא בהכרח בודקים מחדש. צריך להבין שכל מחקר עולה כסף, שלכל מחקר צריך לגייס משתתפים, שבמקרים רבים (לאו דווקא פה) זה גם לא אתי לעשות ניסוי על בני אדם שהוא לא מוצדק, לבדוק משהו שכבר יודעים. למעשה אפילו בבעלי חיים זה ככה, לידיעתך. כשחוקר רוצה לעשות ניסויים בבעלי חיים הו צריך להצדיק את הניסוי בפני הוועדה המאשרת, ואם למשל זה ניסוי שבא להראות משהו שכבר ידוע ומבוסס, לא יאשרו לו.
בארגון הבריאות העולמי יושבים אנשים שזאת המומחיות שלהם, לדעת מה הם מחפשים ומה הם דורשים ומה צריך לבדוק ואיך וכמה ולמה. והם בדקו ואישרו והם אלה שמכרו לישראל את החיסונים. לבוא ולטעון שאת דורשת XYZ זה להציב סטנדטים משלך (לא מקוריים כמובן, לא טוען שאת המצאתם אותם) במקום שהסטנדרטים בו אחרים ועם כל הכבוד, אין לך השכלה מקצועית מתאימה כדי לשפוט אותם כהלכה. גם לי אין, ולכן אני לא טוען שאני יודע יותר מהם.
החיסון החי-מוחלש ידוע ומוכר ולא שונה בו דבר מלבד הוצאה של רכיב. לכן מה שהיה לבדוק זה שהוא יעיל, אחרת אין טעם להשתמש בו, ואת זה בדקו במחקר בהודו. הישוו חיסונים של כל זן בנפרד (mOPV) לחיסון עם שני הזנים (bOPV) ולחיסון עם שלושת הזנים (tOPV) ובדקו את היעילות. גילו שה-bOPV לא פחות יעיל מה-tOPV וזה מה שרצו להשיג.
קראתי את המצגת של ארגון הבריאות העולמי (שנעשתה מראש, ב-2008) ושמסבירה מה תוכנית העבודה, מה הדרישות ומה צריך להיות, וברגע שהן יתממשו יהיה OK. הנה, אני מצרף כאן, שתראי:
http://www.who.int/immunization_standards/vaccine_quality/5_sutter_mOPV_bOPV_licensing_cts.pdf
אני לא חי באשליות שזה יספק אותך, אבל אולי, רק אולי, תביני שיש בכל זאת איזשהו היגיון מאחורי הדברים ושזאת לא איזו קונספירציה.
