snoopytush
New member
הנה המחקר והביקורת עליו
מחקר
http://cdrwww.who.int/immunization/..._bivalent_opf_india_study_lancet_apr_2011.pdf
http://www.rambam-medicine.org.il/index.php?category_id=121
תמצות הביקורת:
ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
1. "בחיפוש במאגרי המידע, לא מצאנו מחקרי בטיחות על החיסון הזה".
2. "משרד הבריאות הפנה את האצבע למחקר גדול שנעשה בהודו ע"י אנשי ארגון הבריאות העולמי, WHO, ופורסם ב-2010".
3. "החיסון שנבדק לא יוצר ע"י חברת GSK האירופאית, אלא ע"י חברה הודית (חברת pancea biotec)".
4. "החיסון הניתן כיום לילדי ישראל לא נבדק אף פעם במבדק קליני גדול לבחון את יעילותו ובטיחותו. יתרה מזאת, המחקר אליו הפנה משרד הבריאות, אינו רלוונטי בצורה מספקת לחיסון הניתן בישראל".
"לצורך הדיון, נניח שהמחקר רלוונטי":
5. "החיסון אמנם נערך על 900 ילדים, אך רק 159 מהם קיבלו את החיסון הביוולנטי, זה המכיל שני זני וירוס שונים. זהו מספר קטן מאוד! אם לחיסון יש תופעות לוואי הבאות לידי ביטוי באחד לכמה אלפי מתחסנים, הרי יתכן שהמחקר הזה כלל לא יעלה על כך! חיסון המיועד למיליוני בני אדם, ראוי לבדוק על עשרות אלפי אנשים, או לפחות כמה אלפים"
6. "האם החיסון יעיל? הצורה בה משמשים לבדיקת יעילות חיסון נקראת serconversion ומשמעותה היא האם נוצרו נוגדנים כנגד חלבוני מעטפת הוירוס (נוגדנים שלא היו קודם). יצירת נוגדנים אלו עדיין לא מבטיחה הגנה מלאה, אך זוהי השיטה הבטוחה הטובה ביותר כדי לבחון את השפעתו האימונולוגית של החיסון. במחקר שלנו, לאחר מנה אחת של חיסון (2 טיפות), רק 20% מהילדים פיתחו נוגדנים שנמצאו בבדיקת דם כנגד זן סוג 1 ורק 7% מהילדים פיתו נוגדנים כנגד זן מספר 3. כלומר, כ-80% מהילדים לא ייצרו כלל נוגדנים כנגד הפוליו מסוג 1 ו 93% לא ייצרו נוגדנים כנגד זן מספר 3! האם אפשר לקרוא לזה חיסון יעיל?"
7. "לאחר מתן מנה שניה של חיסון, 30 יום לאחר המנה הראשונה, אחוז הילדים בהם נמצאו נוגדנים כנגד וירוס הפוליו, זן 1, עלה ל 86% . אחוז הילדים בהם נמצאו נוגדנים כנגד זן 3, לאחר המנה השניה היה 71% . שיפור משמעותי. אך האם זה מספק?".
8. "נכון להיום, משרד הבריאות לא הודיע על תכנית לחיסון נוסף. כלומר, משרד הבריאות מודע לכך שרק 20% מהילדים המתחסנים יהיו באמת מחוסנים!"
9. "גם אם משרד הבריאות יחליט לחסן את כל הילדים במנה שנייה, הרי שעדיין אחוז משמעותי מהילדים (14%) לא יהיו מחוסנים (בהנחה שהוירוס האלים הינו מזן 1. אם הוא מזן 3, הרי שאחוז הילדים המחוסנים יהיה קטן אף יותר)".
10. "נציין, שגם הילדים בהם נמצאו נוגדנים, כלומר ילדים בהם החיסון נמצא כיעיל, הייתה התפלגות גדולה על פי כמות הנוגדנים. רק לחלק מהילדים הייתה כמות נוגדנים גדולה. נציין שאי אפשר לדעת בוודאות איזו כמות נוגדנים באמת מספקת חיסון פעיל. כך שגם בקרב אלו בהם נמצאו נוגדנים, איננו יודעים בוודאות האם החיסון באמת מבטיח הגנה מהמחלה.
11. "המעקב אחר הילדים נעשה לתקופה קצרה של חודשיים בלבד. לא נבדקה השפעת החיסון בטווח הארוך. למשל, האם הוא מגדיל סיכון למחלות אוטאימוניות או בעיות המשפיעות על יכולת קוגניטיבית, המופיעות ובאות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר (החיסון נבדק על תינוקות לאחר הלידה)"
מחקר
http://cdrwww.who.int/immunization/..._bivalent_opf_india_study_lancet_apr_2011.pdf
http://www.rambam-medicine.org.il/index.php?category_id=121
תמצות הביקורת:
ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
1. "בחיפוש במאגרי המידע, לא מצאנו מחקרי בטיחות על החיסון הזה".
2. "משרד הבריאות הפנה את האצבע למחקר גדול שנעשה בהודו ע"י אנשי ארגון הבריאות העולמי, WHO, ופורסם ב-2010".
3. "החיסון שנבדק לא יוצר ע"י חברת GSK האירופאית, אלא ע"י חברה הודית (חברת pancea biotec)".
4. "החיסון הניתן כיום לילדי ישראל לא נבדק אף פעם במבדק קליני גדול לבחון את יעילותו ובטיחותו. יתרה מזאת, המחקר אליו הפנה משרד הבריאות, אינו רלוונטי בצורה מספקת לחיסון הניתן בישראל".
"לצורך הדיון, נניח שהמחקר רלוונטי":
5. "החיסון אמנם נערך על 900 ילדים, אך רק 159 מהם קיבלו את החיסון הביוולנטי, זה המכיל שני זני וירוס שונים. זהו מספר קטן מאוד! אם לחיסון יש תופעות לוואי הבאות לידי ביטוי באחד לכמה אלפי מתחסנים, הרי יתכן שהמחקר הזה כלל לא יעלה על כך! חיסון המיועד למיליוני בני אדם, ראוי לבדוק על עשרות אלפי אנשים, או לפחות כמה אלפים"
6. "האם החיסון יעיל? הצורה בה משמשים לבדיקת יעילות חיסון נקראת serconversion ומשמעותה היא האם נוצרו נוגדנים כנגד חלבוני מעטפת הוירוס (נוגדנים שלא היו קודם). יצירת נוגדנים אלו עדיין לא מבטיחה הגנה מלאה, אך זוהי השיטה הבטוחה הטובה ביותר כדי לבחון את השפעתו האימונולוגית של החיסון. במחקר שלנו, לאחר מנה אחת של חיסון (2 טיפות), רק 20% מהילדים פיתחו נוגדנים שנמצאו בבדיקת דם כנגד זן סוג 1 ורק 7% מהילדים פיתו נוגדנים כנגד זן מספר 3. כלומר, כ-80% מהילדים לא ייצרו כלל נוגדנים כנגד הפוליו מסוג 1 ו 93% לא ייצרו נוגדנים כנגד זן מספר 3! האם אפשר לקרוא לזה חיסון יעיל?"
7. "לאחר מתן מנה שניה של חיסון, 30 יום לאחר המנה הראשונה, אחוז הילדים בהם נמצאו נוגדנים כנגד וירוס הפוליו, זן 1, עלה ל 86% . אחוז הילדים בהם נמצאו נוגדנים כנגד זן 3, לאחר המנה השניה היה 71% . שיפור משמעותי. אך האם זה מספק?".
8. "נכון להיום, משרד הבריאות לא הודיע על תכנית לחיסון נוסף. כלומר, משרד הבריאות מודע לכך שרק 20% מהילדים המתחסנים יהיו באמת מחוסנים!"
9. "גם אם משרד הבריאות יחליט לחסן את כל הילדים במנה שנייה, הרי שעדיין אחוז משמעותי מהילדים (14%) לא יהיו מחוסנים (בהנחה שהוירוס האלים הינו מזן 1. אם הוא מזן 3, הרי שאחוז הילדים המחוסנים יהיה קטן אף יותר)".
10. "נציין, שגם הילדים בהם נמצאו נוגדנים, כלומר ילדים בהם החיסון נמצא כיעיל, הייתה התפלגות גדולה על פי כמות הנוגדנים. רק לחלק מהילדים הייתה כמות נוגדנים גדולה. נציין שאי אפשר לדעת בוודאות איזו כמות נוגדנים באמת מספקת חיסון פעיל. כך שגם בקרב אלו בהם נמצאו נוגדנים, איננו יודעים בוודאות האם החיסון באמת מבטיח הגנה מהמחלה.
11. "המעקב אחר הילדים נעשה לתקופה קצרה של חודשיים בלבד. לא נבדקה השפעת החיסון בטווח הארוך. למשל, האם הוא מגדיל סיכון למחלות אוטאימוניות או בעיות המשפיעות על יכולת קוגניטיבית, המופיעות ובאות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר (החיסון נבדק על תינוקות לאחר הלידה)"
