הפיק של פרק א'
- פותח הנושא לורליי של הים
- פורסם בתאריך
Michelle91
New member
אוווף עם כל הפיקים שכאן
למה אתם לא עושים המשכים?????????????????????
למה אתם לא עושים המשכים?????????????????????
Horse Wishper
New member
לוקח זמן לכתוב
ולמה לא להשאיר את השאר במתח
ולמה לא להשאיר את השאר במתח
Horse Wishper
New member
נכנעתי- הנה ההמשך:
"אוי שפי..." נאנח הנער בהקלה והתכופף לעבר השועל הקטן שקפץ אל חיקו. סאנגו שאלה באומץ: "הוא שלך?" הנער התרומם. סאנגו כמעט נפלה מרוב התרגשות, כל שיערו היה תלתלים קטנים ויפים, קצרים וכולם בצבע בלונד. היא ישר ידעה שהוא לא מיפן, עיניו היו בהירות, משהו כמו ירקרק אפרפר יפיהפה והיא התחילה להזיע ולהרגיש לא בנוח משום מה. הוא חייך. היא כמעט התעלפה. החיוך היה כובש אפילו יותר משל מירוקו (חח נעם אל תסקלי אותי... *נאבקת באבני הסקילה של נעם ושל השאר*), חושף שיניים לבנות וישרות וגומת חן קטנה הופיעה בלחי הימנית של הפה. "זהו שפי שלי" אמר בגאווה ניכרת "והוא שלי, קיבלתי אותו מנווד כשהגעתי לכאן." הוא הביט ישירות על סאנגו וכנראה לא הבחין במצוקתה, אבל קגומה כן ראתה. "היי אמממ.... מה שימך?" הוא שם את ידו על ראשו במבוכה. "שכחתי להציג את עצמי, אני סאם..." כולם הסתכלו עליו במבט מוזר, איזה שם... "כן אני יודע ששמי מוזר..." אמר סאם "ואני בא מאנגליה, אבא שלי עבר..." "נעים מאוד" קטעה אותו קגומה ולחצה את ידו. הוא עבר למירוקו, ואז לסאנגו, היא רעדה. ידו הייתה חמימה ונעימה והיא התביישה בידה המזיעה והדביקה אבל הוא רק חייך והתכופף לעבר שיפו ללחוץ את ידו הצנומה. "יש לך שועל יפיהפה!" העיר שיפו בעליצות וסאם שוב חייך, "כמה הוא יכול לחייך..." חשבה סאנגו. היא החליטה להיות אמיצה ואמרה בקול הכי פחות רועד שהיא הצליחה לגייס: "אני סאנגו, זאת חברתי קגומה, הנזיר מירוקו ושיפו, זאת חיית המחמד שלי קירארה ונראה לי שהיא קצת מחבבת את שפי..." היא הסיטה את מבטה בהקלה והסתכלה על צמד השועלים שחזרו להתגלגל ביחד. סאם שוב חייך את החיוך. "נורא דאגתי לו... ההורים שלי כל הזמן במקום אחר ואני בן יחיד, אז ככה שיש לי רק את שפי, והוא כמעט כל חיי..." עכשיו הוא נאנח והחיוך נעלם ועל פניות הייתה הבעה של הרהור. מירוקו השתעל שיעול מדומה. "מה קרה לסאנגו?" חשב "למה היא התנהגה ככה?" הוא הסתכל עליה אבל היא הייתה שקועה בילד החדש הזה, פתאום מירוקו הרגיש הוא בוער כולו, הוא התרגז והתלהט. "תירגע" אמר לעצמו ומילמל את ההרגעה העצמית שלו בלי קול. "יוגההההההה בודהאאאאא עזור לי להירגע!" אמר לעצמו אבל כשפתח את עיניו וראה שוב את המחזה שוב התעצבן, ידו השמאלית התאגרפה לאגרוף והוא לא שלט בעצמו כמעט יותר. הוא אמר: "טוב, לילה טוב סאם, היה נחמד לפגוש אותך אבל אנחנו חייבים לזוז..." והוא שילב את ידה של סאנגו בשלו והלך, היא נגררה אחריו, עדיין שקועה בהרהורים. "ביי!" אמר סאם והתרחק עם שפי, קגומה ושיפו היו מאחורה וקירארה קפצה על הכתף של סאנגו. מירוקו ציפה שסאנגו תתחיל לומר לו: "מה אתה גורר אותי ככה? אתה לא אחראי על החיים שלי!" ואז הוא היה מזכיר לה את השיחה, אבל היא שתקה. מירוקו לא ידע מה לעשות. כשהם הגיעו למחנה אינויאשה התעורר והסתכל עליהם במבט של ניצחון. "נו מה אמרתי לכם?!" אמר בהתנשאות "אמרתי לכם שתמצאו את קירארה!" פתאום הוא ראה את שילוב ידיהם של סאנגו ומירוקו, מירוקו נראה נזעם וסאנגו עם קירארה על הכתף שוקעת בהרהורים ומזדנבת אחרי מירוקו. "מה לעזא...?" בא לשאול אבל קגומה שמה את אצבעה על פיה בתוקפנות וסימנה לו לשתוק. הוא נחר בעצבנות ונשכב. קגומה התקרבה אליו ולחשה דבר מה באוזנו. העישונים שלו התרחבו בתדהמה והוא הסתכל על קגומה, והפנה את מבטו למירוקו וסאנגו ושוב לקגומה. קגומה שמה שוב את אצבעה על פיה והלכה למקומה. "מי היה מאמין..." אמר אינויאשה ונרדם. כולם נרדמו חוץ ממירוקו וסאנגו. מירוקו היה נזעם מידיי וסאנגו נרגשת מידיי. הם הסתובבו ומבטיהם נפגשו. פתאום סאנגו התחלחלה. "מה עשיתי? פגעתי בו בדיוק כשעמד לנשקי ולומר שהוא אוהב אותי... גם אני אהבתי אותו אבל פגשתי את סאם... אוי לא... מה עליי לעשות?!" חשבה, הסיטה את מבטה ונירדמה. בליל חצות צרצר זימר וקירארה נחרה בקול שועלי, הדשא נע כקצב הרוח והרוח הקרירה ליטפה את פניו המיוזעים מזעם מירוקו, איך הוא נתן לה ללכת ולהתאהב במישהו אחר?! *אני עכשיו נסקלת באכזריות אבל נשארת חייה כדי לצרוח מכאב*
"אוי שפי..." נאנח הנער בהקלה והתכופף לעבר השועל הקטן שקפץ אל חיקו. סאנגו שאלה באומץ: "הוא שלך?" הנער התרומם. סאנגו כמעט נפלה מרוב התרגשות, כל שיערו היה תלתלים קטנים ויפים, קצרים וכולם בצבע בלונד. היא ישר ידעה שהוא לא מיפן, עיניו היו בהירות, משהו כמו ירקרק אפרפר יפיהפה והיא התחילה להזיע ולהרגיש לא בנוח משום מה. הוא חייך. היא כמעט התעלפה. החיוך היה כובש אפילו יותר משל מירוקו (חח נעם אל תסקלי אותי... *נאבקת באבני הסקילה של נעם ושל השאר*), חושף שיניים לבנות וישרות וגומת חן קטנה הופיעה בלחי הימנית של הפה. "זהו שפי שלי" אמר בגאווה ניכרת "והוא שלי, קיבלתי אותו מנווד כשהגעתי לכאן." הוא הביט ישירות על סאנגו וכנראה לא הבחין במצוקתה, אבל קגומה כן ראתה. "היי אמממ.... מה שימך?" הוא שם את ידו על ראשו במבוכה. "שכחתי להציג את עצמי, אני סאם..." כולם הסתכלו עליו במבט מוזר, איזה שם... "כן אני יודע ששמי מוזר..." אמר סאם "ואני בא מאנגליה, אבא שלי עבר..." "נעים מאוד" קטעה אותו קגומה ולחצה את ידו. הוא עבר למירוקו, ואז לסאנגו, היא רעדה. ידו הייתה חמימה ונעימה והיא התביישה בידה המזיעה והדביקה אבל הוא רק חייך והתכופף לעבר שיפו ללחוץ את ידו הצנומה. "יש לך שועל יפיהפה!" העיר שיפו בעליצות וסאם שוב חייך, "כמה הוא יכול לחייך..." חשבה סאנגו. היא החליטה להיות אמיצה ואמרה בקול הכי פחות רועד שהיא הצליחה לגייס: "אני סאנגו, זאת חברתי קגומה, הנזיר מירוקו ושיפו, זאת חיית המחמד שלי קירארה ונראה לי שהיא קצת מחבבת את שפי..." היא הסיטה את מבטה בהקלה והסתכלה על צמד השועלים שחזרו להתגלגל ביחד. סאם שוב חייך את החיוך. "נורא דאגתי לו... ההורים שלי כל הזמן במקום אחר ואני בן יחיד, אז ככה שיש לי רק את שפי, והוא כמעט כל חיי..." עכשיו הוא נאנח והחיוך נעלם ועל פניות הייתה הבעה של הרהור. מירוקו השתעל שיעול מדומה. "מה קרה לסאנגו?" חשב "למה היא התנהגה ככה?" הוא הסתכל עליה אבל היא הייתה שקועה בילד החדש הזה, פתאום מירוקו הרגיש הוא בוער כולו, הוא התרגז והתלהט. "תירגע" אמר לעצמו ומילמל את ההרגעה העצמית שלו בלי קול. "יוגההההההה בודהאאאאא עזור לי להירגע!" אמר לעצמו אבל כשפתח את עיניו וראה שוב את המחזה שוב התעצבן, ידו השמאלית התאגרפה לאגרוף והוא לא שלט בעצמו כמעט יותר. הוא אמר: "טוב, לילה טוב סאם, היה נחמד לפגוש אותך אבל אנחנו חייבים לזוז..." והוא שילב את ידה של סאנגו בשלו והלך, היא נגררה אחריו, עדיין שקועה בהרהורים. "ביי!" אמר סאם והתרחק עם שפי, קגומה ושיפו היו מאחורה וקירארה קפצה על הכתף של סאנגו. מירוקו ציפה שסאנגו תתחיל לומר לו: "מה אתה גורר אותי ככה? אתה לא אחראי על החיים שלי!" ואז הוא היה מזכיר לה את השיחה, אבל היא שתקה. מירוקו לא ידע מה לעשות. כשהם הגיעו למחנה אינויאשה התעורר והסתכל עליהם במבט של ניצחון. "נו מה אמרתי לכם?!" אמר בהתנשאות "אמרתי לכם שתמצאו את קירארה!" פתאום הוא ראה את שילוב ידיהם של סאנגו ומירוקו, מירוקו נראה נזעם וסאנגו עם קירארה על הכתף שוקעת בהרהורים ומזדנבת אחרי מירוקו. "מה לעזא...?" בא לשאול אבל קגומה שמה את אצבעה על פיה בתוקפנות וסימנה לו לשתוק. הוא נחר בעצבנות ונשכב. קגומה התקרבה אליו ולחשה דבר מה באוזנו. העישונים שלו התרחבו בתדהמה והוא הסתכל על קגומה, והפנה את מבטו למירוקו וסאנגו ושוב לקגומה. קגומה שמה שוב את אצבעה על פיה והלכה למקומה. "מי היה מאמין..." אמר אינויאשה ונרדם. כולם נרדמו חוץ ממירוקו וסאנגו. מירוקו היה נזעם מידיי וסאנגו נרגשת מידיי. הם הסתובבו ומבטיהם נפגשו. פתאום סאנגו התחלחלה. "מה עשיתי? פגעתי בו בדיוק כשעמד לנשקי ולומר שהוא אוהב אותי... גם אני אהבתי אותו אבל פגשתי את סאם... אוי לא... מה עליי לעשות?!" חשבה, הסיטה את מבטה ונירדמה. בליל חצות צרצר זימר וקירארה נחרה בקול שועלי, הדשא נע כקצב הרוח והרוח הקרירה ליטפה את פניו המיוזעים מזעם מירוקו, איך הוא נתן לה ללכת ולהתאהב במישהו אחר?! *אני עכשיו נסקלת באכזריות אבל נשארת חייה כדי לצרוח מכאב*
Michelle91
New member
חחח אהבתי
GalaxyAngel
New member
המשך ועכשיו!!
ואם סאנגו מתאהבת בסם המתלהב הזה אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות..... ((מכינה צרור אבנים לסקילה)) מירוקו וסאנגו הם זוג כזה מושלם ^.^
ואם סאנגו מתאהבת בסם המתלהב הזה אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות..... ((מכינה צרור אבנים לסקילה)) מירוקו וסאנגו הם זוג כזה מושלם ^.^
Horse Wishper
New member
אני לא יכולה לחכות איך תגיבו
להמשך אז הנה הוא: בבוקר השמש זרחה בעליצות וקרניה חיממו את פניו של אינויאשה, הוא התהפך מצד לצד, נוהם בכעס על השמש הבוהקת שסנוורה אותו והעירה אותו מהחלום שלו עם קגומה... פתאום הוא קפץ ונתן לעצמו סטירה, לחיו בערה והוא הצטער על פזיזותו... "מה קרה לי?!" חשב "אני אוהב את קיקיו!!! היא, היא הקריבה את חייה למעני... אני חייב להחזיר לה את חיי!" ונשכב שוב והסתכל עם השמים שהיו ריקים מעננים וצבעם תכלת ושוב חשב על קגומה, הפעם לא סילק אותה ממחשבתו וראה שוב ושוב את פניה היפות כתמונה בשמים היפים ועצם את עיניו עם חיוך קטן על הפנים. הוא לא שם לב אבל מירוקו התקרב אליו. הוא היה עדיין עצבני והתכונן לדבר עם סאנגו, אבל היא ישנה עם חיוך כל כך יפה שלא העיז, הוא ידע שהחיוך הזה הוא לא עליו אבל מילא... מירוקו התקרב בצעדים קטנים ושם את פניו סמוך לאינויאשה, אינויאשה הרגיש צל ופקח לאט לאט את עיניו. נשמעה צרחה ענקית בכל המחנה, כעבור כמה שניות הצטרפה צרחה אחרת וקגומה וסאנגו קפצו במקומם, שיפו רק אמר: "אמא אל תצעקי עליי! אני ילד טוב טטלה..." והתהפך בנחרה קולנית. קירארה קפצה במקומה ורצה להתכרבל בסאנגו, היא רעדה. אחרי שמירוקו התקרב לאינויאשה הם היו כמעט אף אל אף, אולי 5 ס"מ יותר מרחק אבל עדיין קרוב, כשאינויאשה פתח את עיניו הוא ראה מטושטש וראה את פרצופו הנזעם של מירוקו וצרח, מירוקו נבהל וצרח גם הוא. אחרי שהם נרגעו קגומה, סאנגו וקירארה עליה התקרבו. "תגידו השתגעתם?!" אמרה קגומה בנזיפה, היא הסתכלה על שני הגברים אבל סאנגו הסתכלה על מירוקו וחשבה בלי כל קשר: "מה עשיתי... מה עשיתי..." היא עדיין לא שכחה את סאם ואת שפי, להפך, היא רצתה לשכוח אבל בכל מקום ראתה את עיניו הירקרקות ואת חיוכו הממיס, כל פעם שחשבה עליו או על שפי הסמיקה אבל חייכה. "הוא... הוא..." אינויאשה עדיין היה נזעם ומבוהל. "נו באמת... אני רק קצת התקרבתי כדי להעיר אותו וכנראה בגלל הצל הוא התעורר..." מלמל מירוקו בחוסר מנוחה. "למה להבהיל?" אמרה קגומה ואז נאנחה "סליחה שאני ביקורתית אבל אני עייפה! אז תיזהרו ממני היום! אני ברוח קרבית!" והלכה דיי נזעמת... אינויאשה נהם בבוז וחיקה אותה בצורה מוגזמת: "רוח קרבית... רוח קרבית..." סאנגו נשארה ולא פצתה את פיה. אינויאשה הלך אחרי קגומה, סאנגו ידעה שהגיע הרגע ומירוקו ידע את זה עוד יותר. "מירוקו..." התחילה סאנגו. "סאנגו" עצר אותה "אני יודע מה קרה ואני רק רוצה להשלים את מה שהיה אתמול בלילה... כשדיברנו..." ואז הוא התקרב אליה בצעד מהיר ונתן לה נשיקה על השפתיים, הנשיקה הייתה רכה וסאנגו התמכרה לה עד סופה, הטעם היה מתוק אבל הוא נגמר מהר. סאנגו הייתה מופתעת והיא לא דיברה, רק השפילה פניה, מירוקו נשאר קרוב אליה ואז חיבק אותה באהבה. "זה בסדר..." לחש לה באוזן, כמו הלחישה של אתמול, מעבירה צמרמורת ונעימה "אני רק רוצה שתהיי מאושרת, אם זה איתי, או עם סאם..." (נעם זה הזמן שלך להתפעל על נדיבותו וחוכמתו של האהוב שלך... חח) סאנגו לאט לאט שמה את ידיה מסביב לגבו עד שהיא חיבקה אותו והשעינה את ראשה את כתפו והתייפחה בלי קול. אחרי כדקה הוא ניתק ממנה כי שמע רשרוש מהשיחים. אינויאשה קפץ לצידו ומירוקו הכין את המקל. "צא מי שזה לא יהיה!!!" אמר אינויאשה בתוקפנות. קגומה באה עם החיצים הקדושים ושיפו רץ אחריה בישנוניות, הוא התעורר סוף סוף. "כרצונכם..." אמר קול מוכר "רק אל תפגעו בי, באתי לומר שאלום לסאנגי" וסאם יצא מהשיחים במבטא מוזר, כנראה אנגלי. סאנגו הסמיקה קלות והתקרבה אליו, הוא לחץ את ידה בחום ונראה יפה מתמיד, שפי הופיע מהשיחים וקרא קריאת שועלים, קירארה קפצה לצידו בשמחה והם התחילו לרוץ לכיוון הנחל. "שישחקו" אמר סאם "מגיע לו..." "כן..." מלמלה סאנגו ושוב שכחה את מירוקו וכל השאר. "הייייייייייייייייייי!!!" קגומה נראתה קצת יותר מידיי שמחה לראות אותו. "זוכר אותי?" "כן!" אמר והוציא את ידו מידה של סאנגו, "איזו הקלה..." חשבה סאנגו והודתה בליבה לקגומה חברתה הטובה. הוא עבר לקגומה ולחץ את ידה ואמר: "קאגוווווומה, אז הוא עבר לאינויאשה שלחץ את ידו בזלזול ואז עבר למירוקו. סאנגו התחילה לפחד, מה אם הוא יעשה משהו?! אבל היא לא הייתה צריכה לדאוג, מירוקו לחץ את ידו באדישות וסאם חזר וכרך את ידו מסביב לכתפה של סאנגו ואמר: "אני רוצה להראות לך משהו בנהר... עם השועלים..." סאנגו בלעה את רוקה, הסתכלה על קגומה בסומק וגם קגומה לא הבינה מה קורה, היא סימנה לה ללכת אבל הראתה שהיא דרוכה לשמוע משהו ממנה. היא הסתכלה על מירוקו, הוא חייך ולחש משהו, היא קראה את שפתיו והוא אמר: "תהיי מאושרת... אז גם אני אהיה מאושר..." היא כמעט בכתה, עיניה היו לחות והיא אמרה לעצמה כל הזמן: "את עם סאם, מירוקו אומר שזה בסדר, תהיי רגועה..." והלכה אחרי סאם, מרשה לעצמה לחשוב מה יקרה אם הוא....
להמשך אז הנה הוא: בבוקר השמש זרחה בעליצות וקרניה חיממו את פניו של אינויאשה, הוא התהפך מצד לצד, נוהם בכעס על השמש הבוהקת שסנוורה אותו והעירה אותו מהחלום שלו עם קגומה... פתאום הוא קפץ ונתן לעצמו סטירה, לחיו בערה והוא הצטער על פזיזותו... "מה קרה לי?!" חשב "אני אוהב את קיקיו!!! היא, היא הקריבה את חייה למעני... אני חייב להחזיר לה את חיי!" ונשכב שוב והסתכל עם השמים שהיו ריקים מעננים וצבעם תכלת ושוב חשב על קגומה, הפעם לא סילק אותה ממחשבתו וראה שוב ושוב את פניה היפות כתמונה בשמים היפים ועצם את עיניו עם חיוך קטן על הפנים. הוא לא שם לב אבל מירוקו התקרב אליו. הוא היה עדיין עצבני והתכונן לדבר עם סאנגו, אבל היא ישנה עם חיוך כל כך יפה שלא העיז, הוא ידע שהחיוך הזה הוא לא עליו אבל מילא... מירוקו התקרב בצעדים קטנים ושם את פניו סמוך לאינויאשה, אינויאשה הרגיש צל ופקח לאט לאט את עיניו. נשמעה צרחה ענקית בכל המחנה, כעבור כמה שניות הצטרפה צרחה אחרת וקגומה וסאנגו קפצו במקומם, שיפו רק אמר: "אמא אל תצעקי עליי! אני ילד טוב טטלה..." והתהפך בנחרה קולנית. קירארה קפצה במקומה ורצה להתכרבל בסאנגו, היא רעדה. אחרי שמירוקו התקרב לאינויאשה הם היו כמעט אף אל אף, אולי 5 ס"מ יותר מרחק אבל עדיין קרוב, כשאינויאשה פתח את עיניו הוא ראה מטושטש וראה את פרצופו הנזעם של מירוקו וצרח, מירוקו נבהל וצרח גם הוא. אחרי שהם נרגעו קגומה, סאנגו וקירארה עליה התקרבו. "תגידו השתגעתם?!" אמרה קגומה בנזיפה, היא הסתכלה על שני הגברים אבל סאנגו הסתכלה על מירוקו וחשבה בלי כל קשר: "מה עשיתי... מה עשיתי..." היא עדיין לא שכחה את סאם ואת שפי, להפך, היא רצתה לשכוח אבל בכל מקום ראתה את עיניו הירקרקות ואת חיוכו הממיס, כל פעם שחשבה עליו או על שפי הסמיקה אבל חייכה. "הוא... הוא..." אינויאשה עדיין היה נזעם ומבוהל. "נו באמת... אני רק קצת התקרבתי כדי להעיר אותו וכנראה בגלל הצל הוא התעורר..." מלמל מירוקו בחוסר מנוחה. "למה להבהיל?" אמרה קגומה ואז נאנחה "סליחה שאני ביקורתית אבל אני עייפה! אז תיזהרו ממני היום! אני ברוח קרבית!" והלכה דיי נזעמת... אינויאשה נהם בבוז וחיקה אותה בצורה מוגזמת: "רוח קרבית... רוח קרבית..." סאנגו נשארה ולא פצתה את פיה. אינויאשה הלך אחרי קגומה, סאנגו ידעה שהגיע הרגע ומירוקו ידע את זה עוד יותר. "מירוקו..." התחילה סאנגו. "סאנגו" עצר אותה "אני יודע מה קרה ואני רק רוצה להשלים את מה שהיה אתמול בלילה... כשדיברנו..." ואז הוא התקרב אליה בצעד מהיר ונתן לה נשיקה על השפתיים, הנשיקה הייתה רכה וסאנגו התמכרה לה עד סופה, הטעם היה מתוק אבל הוא נגמר מהר. סאנגו הייתה מופתעת והיא לא דיברה, רק השפילה פניה, מירוקו נשאר קרוב אליה ואז חיבק אותה באהבה. "זה בסדר..." לחש לה באוזן, כמו הלחישה של אתמול, מעבירה צמרמורת ונעימה "אני רק רוצה שתהיי מאושרת, אם זה איתי, או עם סאם..." (נעם זה הזמן שלך להתפעל על נדיבותו וחוכמתו של האהוב שלך... חח) סאנגו לאט לאט שמה את ידיה מסביב לגבו עד שהיא חיבקה אותו והשעינה את ראשה את כתפו והתייפחה בלי קול. אחרי כדקה הוא ניתק ממנה כי שמע רשרוש מהשיחים. אינויאשה קפץ לצידו ומירוקו הכין את המקל. "צא מי שזה לא יהיה!!!" אמר אינויאשה בתוקפנות. קגומה באה עם החיצים הקדושים ושיפו רץ אחריה בישנוניות, הוא התעורר סוף סוף. "כרצונכם..." אמר קול מוכר "רק אל תפגעו בי, באתי לומר שאלום לסאנגי" וסאם יצא מהשיחים במבטא מוזר, כנראה אנגלי. סאנגו הסמיקה קלות והתקרבה אליו, הוא לחץ את ידה בחום ונראה יפה מתמיד, שפי הופיע מהשיחים וקרא קריאת שועלים, קירארה קפצה לצידו בשמחה והם התחילו לרוץ לכיוון הנחל. "שישחקו" אמר סאם "מגיע לו..." "כן..." מלמלה סאנגו ושוב שכחה את מירוקו וכל השאר. "הייייייייייייייייייי!!!" קגומה נראתה קצת יותר מידיי שמחה לראות אותו. "זוכר אותי?" "כן!" אמר והוציא את ידו מידה של סאנגו, "איזו הקלה..." חשבה סאנגו והודתה בליבה לקגומה חברתה הטובה. הוא עבר לקגומה ולחץ את ידה ואמר: "קאגוווווומה, אז הוא עבר לאינויאשה שלחץ את ידו בזלזול ואז עבר למירוקו. סאנגו התחילה לפחד, מה אם הוא יעשה משהו?! אבל היא לא הייתה צריכה לדאוג, מירוקו לחץ את ידו באדישות וסאם חזר וכרך את ידו מסביב לכתפה של סאנגו ואמר: "אני רוצה להראות לך משהו בנהר... עם השועלים..." סאנגו בלעה את רוקה, הסתכלה על קגומה בסומק וגם קגומה לא הבינה מה קורה, היא סימנה לה ללכת אבל הראתה שהיא דרוכה לשמוע משהו ממנה. היא הסתכלה על מירוקו, הוא חייך ולחש משהו, היא קראה את שפתיו והוא אמר: "תהיי מאושרת... אז גם אני אהיה מאושר..." היא כמעט בכתה, עיניה היו לחות והיא אמרה לעצמה כל הזמן: "את עם סאם, מירוקו אומר שזה בסדר, תהיי רגועה..." והלכה אחרי סאם, מרשה לעצמה לחשוב מה יקרה אם הוא....
Michelle91
New member
ורי ורי מוטוסימוצ'ו נייס!
ספוילרים יש? חחח
ספוילרים יש? חחח
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.