הצילו :(

SupermanZW

Well-known member
נכנסת ללופ, הדיון כאן אינו על מחירי הדירות

הדיון כאן הוא על תזמון חיסכון, רכישת דירה והריון.

"מלא זמן" זה מושג אבסטראקטי, אני כבר שאלתי אותה שאלות קונקרטיות שאם היא תענה עליהן היא תוכל לתכנן באופן מושכל את התזמון, אז הזמנים יהיו מוגדרים ולא אבסטראקטיים.
 

Berethor

New member
קריירה זה לא מה שעוצר את החרדים למשל

אז בתכלס אפשר להבין סיבות כלכליות לדחות ילדים או לא להביא ילדים בכלל, אבל שוב אם רוצים אין זו אגדה, הרי תירוצים לא להביא ילדים תמיד אפשר למצוא. מין הסתם אם הוא איש קריירה והיא לא, אז הסידור יהיה שהיא מבלה יותר זמן עם הילדים. אבל זה יכול להיות גם עדיף לו, כי לפעמיים לשלם על המטפלת יוצא יותר מאשר ההכנסות מאשת קריירה, אלא אם כן היה לה עבודה שמכניסה הרבה מאוד.
 

SupermanZW

Well-known member
אז אתה מציע להם לחזור בתשובה ולהתחרד?

לא הבנתי מה אתה מציע להם.

כיום הם מצליחים לחסוך רק בזכות העובדה שהם גרים אצל ההורים שלה, עם ילד (אפילו אם שניהם ממשיכים לעבוד כמו עכשיו) הם לא יחסכו, אם היא תפסיק לעבוד (והיא לא צריכה, אמא שלה תטפל בילד) אפילו בלי ילד לא יוכלו לחסוך, ז"א שעם ילד אפילו שהם גרים אצל ההורים שלה הם יכנסו לחובות, איך לשיטתך הם יכולים לפתור את הברוך הזה?
 

Berethor

New member
עושה רושם שאין להם הרבה בררה

אנשים פה עובדים ועדיין לא יכולים לחסוך לא לדירה ולא לילדים. כרגע הם במצב שאין לא זה ולא זה, עוד כמה שנים אתה חושב שיקח להם לחסוך לדירה ולעוד דברים? מתי שיהיה כבר מאוחר מדי לילדים?
 

SupermanZW

Well-known member
אז תתחרד אתה

לא נראה לי שזה סוג העצה שהיא חיפשה.

אני לא צריך לדעת כמה שנים יקח להם לחסוך לדירה, היא צריכה לדעת, אך מכיוון שהם מצליחים לחסוך רק בזכות העובדה שהם גרים אצל הוריה (מה שאומר שלו היו נאלצים לשכור דירה או לו היה להם ילד כעת לא היו יכולים לחסוך כלל) מצבם באמת עגום.

אני חושב שאפשרות נוספת עבורם היא שהיא תלך לעבוד עבודה נוספת, כך יקח להם פחות שנים לחסוך ויוכלו להקדים את הבאת הילד. הצעתי גם אפשרות של הגירה בשרשור זה, שיבחרו מה שמתאים להם.
 

Berethor

New member
גם ללכת בדרכו של הבעל זה לא מה שהיא חפשה

ברור שיש להם ניגוד אינטרסים בנושא. מה גם שאפשרות הגירה נראת לי פחות ריאלית בשבילם אם כבר.
 

SupermanZW

Well-known member
אני כתבתי מה שבעלה צריך היה לומר לה

ההימנעות מלשוחח על הנושא ומעבר נושא בכל פעם שהיא מנסה לדבר רק מתסכלת אותה ולא עוזרת לה להבין אותו, ההתחמקות היא קצר בתקשורת, אלמלא היה בעלה מתחמק מלשוחח איתה על הנושא היא לא הייתה שואלת כאן בפורום את השאלה ששאלה, יש ביניהם קצר בתקשורת שהם צריכים לפתור בלי קשר.

הבעיה רק נראית כמו ניגוד אינטרסים, כי מכל מה שכתבה מאוד ברור שאינה מודעת להשלכות העמדה שלה, הבעיה האמיתית שיש היא בעיית תקשורת בינה לבין בעלה.
 
עצוב לך

קודם כל מזל טוב.
אני חושבת שמה שעושה אותך עצובה, זאת ההרגשה שהחלום שלך לילד הולך ומתמסמס לך, כי פתאום את לא יכולה לשבת ולדבר איתו על זה. פתאום זה נראה שהוא לא רוצה ולא ירצה גם, כי כשאת רוצה לדבר איתו על זה הוא מעביר נושא וכך משאיר אותך באוויר בחוסר ודאות.
לדעתי כשאת מדברת איתו, את צריכה להגיד לו כמה את רוצה את זה ולהסביר לו כמה קשה לך לחיות באי ודאות, כשהתינוק הוא משהו רחוק ובלתי מושג, שאת רוצה לדעת שזה כן הולך לקרות בזמן הקרוב.
אני מבינה אותו מצד אחד שלגדל ילד זה דבר מאד רציני, שדורש המון אחריות וצריך להיערך לזה נכון כלכלית. ומצד שני, גם לך לא מגיע להיות באוויר אז תתחילו לשבת ברצינות על המספרים. תראו כמה אתם יכולים לחסוך, כמה הוצאות והכנסות צפויות לכם בשנים הקרובות וכשהכל יהיה ברור, שחור על גבי לבן, תוכלו לתכנן את המשפחה שלכם.
 

ivgy1980

New member
את רוצה ילד או זוגיות כושלת?

ילד עולה 230,000$ על גיל 18.
יש לכם 3,000 ש"ח כל חודש?
 

Hermineh

New member
תראי, הדרך היחידה להגיע למה שאת רוצה עם

בעלך (בכל דבר, לא רק ילד) זה למוסס אותו. אל תווכחי ותריבי איתו אלא ההפך. תגידי לו שאת מבינה אותו ושהוא צודק, פשוט את כל כך רוצה...
את תראי שהוא יתמוסס משך הזמן. בסך הכל אני מאמינה שהוא רוצה לשמח את אישתו ולעשות את מה שאת מבקשת.
אבל כשהלחץ גדל ככה הוא גם מתרחק ממך. תורידי את כל הלחץ ותראי עוד כמה חודשים איך הגישה שלו משתנה.
 

SupermanZW

Well-known member
כשמתחילים עם מניפולציות לא יודעים איך זה יגמר

גם הוא יכול למצוא את נקודות התורפה שלה ולהפעיל אותה כך.
 
למה לא לחשוב רגע עם הרציונל?

זה מה שמישהי הכי קרובה שלי היתה רוצה לשמוע - את האמת.
האמת היא שאם לא תעמדי על הרגליים לבד (איתו) - תמצאי את עצמך בפני עובדת חיים: את ותינוק מתחננים לחדר וחצי אצל האמא שלך/שלו.
אני בכלל בעד לשמור את הכסף המתוכנן לחתונה ולקחת משכנתא ולהתחתן בפשטות ברבנות או בבית של איזה חבר עם גינה. אבל אני זו אני עם לקחים שהם רק שלי. ואת כבר התחתנת.
אני פשוט חושבת שהחיים יותר חזקים מאיתנו ואם לא תהי פרקטית ותלמדי לשמור על עצמך כלכלית - תמצאי את עצמך מוכיחה את העובדה המרה הידועה לשועלים הוותיקים- שאת לבד. אף אחד לא יעזור לך כשתפלי. לעומת אם תצליחי כולם שם ועוד ירצו להתהדר בנוצותייך.
תקשיבי לבחור לחכות מעט. מקסימום תקבעי נקודת זמן מקסימאלית שעד אליה לא תחכי.
אל תילחמי איתו, נסי למצוא את המקום של הרציונל מול הרגש שסוחף אותך להרחבת משפחה.
כי יש משהו נכון וחכם במה שהוא אומר.
 

Berethor

New member
יש שם גם חלק מאוד רציונלי

אולי הרצון שלה בילדים בא יותר מרגש אבל הידיעה שאחרי גיל מסויים זה מאוחר מדי לילדים היא מאוד רציונלית.
 
2 גישות.

האחת מופנית אליך - אין לכפות על השותף/ה לחיים את הרצון שלי. החכמה היא להוביל את השני לקיום הרצון שלי.

השנייה מופנית אליו - ייתכן וחסר לו אמונה. (אמונה לאו דווקא במובן דתי).
את הרבה יותר בטוחה (ומאמינה) בהבאת ילד לעולם. הוכחה פשוטה: הוא קודם רוצה בית, אח"כ תינוק...

מה עושים? תינוק מביאים לבית בריא. כל זמן שאין זה כך...
 

AlabamaW0rley

New member
צריך לרוץ מהר יותר כדי להשאר במקום

תראי, אני באמת לא יודעת כמה כסף יש להם לכם בבנק ומה ההכנסות שלכם. אני יכולה לתאר לעצמי לפי מה שתיארתם. פעם באמת הייתי בדעה שילדים לא מביאים לתוך מציאות של "בערך" אלא רק כאשר יש את התנאים ואת הכסף. עם הזמן למדתי שאף פעם בחיים אין את העיתוי המושלם. אפשר לחכות לנצח לעיתוי המושלם. אבל גם לא צריכים להיות טפשים. נכון שאפשר לחכות ולחסוך, אבל עד שתחסכו סכום משמעותי כבר תהיו מבוגרים יותר. עבורנו, הנשים, כשמתקרבים לגיל 35 הסיכונים בהריון עולים.

אז הנה העצה שלי אליכם: קחו את השנה הזו, תחליטו שאתם לא רוצים להכנס להריון. הרי במילא, שנה לפה שנה לשם - זה לא משנה. במקום זה, תנסו למנף את הקריירה שלכם. תחפשו לעבור לתפקידים בכירים יותר, תשלימו השכלה ע"י קורסים, הכשרות, אפילו תואר. תהיו יצירתיים, שאפתנים. תנו גז. תעשו מה שצריך כדי להרוויח יותר. בתום השנה תעשו הערכה מחדש: כמה אתם מצליחים לחסוך עם המצב הנתון והאם אפשר להביא ילד למציאות (לעולם לא אידאלית) כזו.
 

orig429

New member
לא נשמע שיש לך תכנית מסודרת

נשמע שאת פשוט כל כך חושקת בתינוק, זה כל מה שאת חושבת עליו
שזה הביא אותך למצב שאת לא חושבת קדימה.
אם אין לכם ביסוס כלכלי, אם אין לכם דירה, מה בוער להביא ילד
בשלב הזה?
שבי עם בעלך ותכנני את זה כמו שצריך, למען הילד שלכם ולמען
עתיד המשפחה שלכם.

תחשבי על זה שבמידה ואת ובעלך תכנסו למשבר כלכלי בגין תכנון כלכלי
לא טוב, הילד שלך הוא זה שישלם את המחיר בסופו של דבר ויספוג את
האווירה בבית, את כל המתחים שאתם תייצרו כתוצאה של משבר כלכלי.
המצב פה בארץ מחייב אתכם לקחת באחריות רבה את עניין התכנון
הכלכלי.

במקום לחשוב על מה שאת רוצה, תחשבי על האווירה ועל הבית
שאת רוצה שהילד העתידי שלך יגדל בו. זה יותר חשוב ממה ששניכם
רוצים, או לא רוצים.
והורים זה לא פתרון. אי אפשר תמיד להסתמך על אמא ואבא
שיפתרו את הבעיות, כי זה לא יעבוד לטווח הארוך.
 
אני אהיה קצת בוטה, ושלא יסקלו אותי פה

תהיי קונקרטית: תשאלי אותו כמה זמן בדיוק הוא מעוניין לחכות. אם הוא נותן תשובה ריאלית (חצי שנה-שנה) תתני לו חיבוק ונשיקה ותגידי לו "יופי מאמי, איזה כייף! אז סיכמנו, במרץ אני מפסיקה עם אמצעי המניעה!".
אם הוא מתחמק מתשובה תתני לו חיבוק ונשיקה ותגידי לו משהו כמו "אני מבינה אותך, אבל גם לי יש צרכים ורצונות ואחרי הכל אילו דברים שהסכמנו עליהם לפני החתונה, ככה שזאת לא הפתעה בשבילך, אבל בגלל שאני מבינה שבנישואים צריך להתפשר, אני עכשיו מתחייבת שלא לדבר על הנושא הזה במשך חצי שנה, אבל בעוד חצי שנה אני מפסיקה להשתמש באמצעי מניעה".
וזהו.
 
למעלה