הבנה של הסכנה
בדרך כלל אני צופה פה מהצד, אבל הפעם החלטתי לתרום קצת לדיון ה-"תיאורטי" שהיה פה... אני חושב כמו רן, רק קצת קיצוני יותר. את ההחלטה להגר לקנדה אני ואשתי החלטנו עוד לפני המלחמה. העובדה שבילינו במקלט שלושה שבועות עד שברחנו למרכז כפליטים די סייעה לנו להזיז את אחורינו לשגרירות ולהגיש SKILLED WORKER. מה שהיה פה במלחמה זו סכנה אמיתי לחיים. על כן זהו אכן מאבק הישרדות וככזה כל האמצעים כשרים. מי שלא קלט את הרמז, האיראני אמר מפורשות שישמיד את ישראל. שלא יהיו ספקות, הוא אמר והוא יבצע. הויכוח יכול להיות רק על מתי. אני ואשתי מהגרים לקנדה מסיבות רבות, העיתוי נובע מסכנה קיומית ממשית. הקהילה בויניפג לא עושה טובות לאף אחד. כמו חברה מסחרית (ואין שום דבר שלילי בכך) הם "מגייסים" חברים חדשים. אם באמת הם היו מחפשים לעשות טובות, הם היו עוזרים לישראלים באשר הם. הדבר הראשון שהם שאלו אותי היה "מדוע חשוב לך להיות יהודי?" או "מה אתה עושה כדי להיות יהודי טוב יותר?" כלומר, הם מעונינים מן הסתם בחיזוק לקהילה עם יהודים מאמינים שמסוגלים לעבוד. זהו סידור עסקי לכל אחד מהצדדים וברגי שלצד אחד הסידור אינו מתאים הוא יכול לעזוב. אין מה לדאוג, גם אם 90% מהישראלים "ידפקו" אותם, הם עדיין יעזרו כי זו הצורה היחידה שלהם להחיות ולהמשיך את הקהילה שם, ולו מהסיבה שזה חור. התשובה שלי לשאלתם הייתה, "חשוב לי להיות יהודי כי אולי אגיש פעם APPLICATION ל-MBA ויהיה איזה יהודי אמריקאי טוב שיתן לי מלגה". מה אני עושה כדי להיות יהודי טוב יותר? "מהגר לקנדה" חבר'ה, האיראנים באים, ומי שלא מאמין שישאל עמצו אם הוא האמין שמיליון איש יעקרו מבתיהם או ישארו במקלטים חודש וחצי כאשר צה"ל מוכה שוק על ירך.