הקפצה אמצע שבועית
- פותח הנושא ליאור של חנה
- פורסם בתאריך
רחל של ענבל
New member
ילדתי בהפתעה ולא היה לי תיק מוכן
אז תארו לעצמכם סיטואציה כזו: אני שוכבת במיטה עם ירידת מים (עם חיתול של שקמה, כזה של מבוגרים - אחלה דבר לירידת מים!!!) מחזיקה ביד את הספר של BLIFE שמכרו אז בסופר פארם על העמוד שאומר מה לשים בתיק ומחלקת הוראות לבעל. הוא מעמיס כל דבר בתוך תיק המילואים שלו אז תארו לעצמכם כמה דברים מיותרים היו שם. לא היה לי מושג מה כן צריך ומה לא. כשהגענו לבית החולים עד שאישפזו אותי העלינו לפחות 5 דברים שלא הבאנו וצריך (אוכל לבעל ביניהם) ומכיוון שעוד לא היו לי צירים שלחתי אותו הביתה (30 ק"מ) שידאג לדברים, לעצמו ולכלבות כי לא ידענו כמה זמן אני אהיה שם. כשהוא חזר היו לי צירים כל 7 דקות וכואבים מאד! מכאן הדברים התפתחו מהר מאד כפי שסיפרתי. בגדול, כמעט לא השתמשתי בשום דבר בתיק כי הלידה היתה מהירה מאד. זכורים לי לטובה הדיסקים שהספקנו לשמוע רק אחד במהלך הלידה, המים המינרלים, והוא התלונן שלא הספיק לקרוא עיתון
במהלך הלידה. סה"כ אני לא דוגמא לתת עצות. אבל סתם היה מצחיק אז רציתי לספר. רחל
אז תארו לעצמכם סיטואציה כזו: אני שוכבת במיטה עם ירידת מים (עם חיתול של שקמה, כזה של מבוגרים - אחלה דבר לירידת מים!!!) מחזיקה ביד את הספר של BLIFE שמכרו אז בסופר פארם על העמוד שאומר מה לשים בתיק ומחלקת הוראות לבעל. הוא מעמיס כל דבר בתוך תיק המילואים שלו אז תארו לעצמכם כמה דברים מיותרים היו שם. לא היה לי מושג מה כן צריך ומה לא. כשהגענו לבית החולים עד שאישפזו אותי העלינו לפחות 5 דברים שלא הבאנו וצריך (אוכל לבעל ביניהם) ומכיוון שעוד לא היו לי צירים שלחתי אותו הביתה (30 ק"מ) שידאג לדברים, לעצמו ולכלבות כי לא ידענו כמה זמן אני אהיה שם. כשהוא חזר היו לי צירים כל 7 דקות וכואבים מאד! מכאן הדברים התפתחו מהר מאד כפי שסיפרתי. בגדול, כמעט לא השתמשתי בשום דבר בתיק כי הלידה היתה מהירה מאד. זכורים לי לטובה הדיסקים שהספקנו לשמוע רק אחד במהלך הלידה, המים המינרלים, והוא התלונן שלא הספיק לקרוא עיתון
ליבי של בן
New member
מה לקחת ../images/Emo35.gif
בעיקרון, בתוך חדר הלידה, חוץ ממים ומגבת, לא היינו צריכים כלום.. בן זוגי היה יוצא כל כמה זמן (בכל זאת "שהינו" שם 14 שעות) לשתות קפה ולעדכן את המשפוחה. כל התיק חיכה באוטו, וגם שם היו דברים מיותרים ששלחתי הביתה. זה ממש לא היסטרי, גם אם שוכחים משהו, תמיד יש את מי לסנג´ר שיביא..
ההמצאה - תחתונים חד פעמיים. פשוט מתלכלך ועף לפח. פדים עבים וטובים, למרות שאלו של ביה"ח גם עשו את העבודה.
תכינו מראש את הבגדים והדברים הנלווים לתינוק/ת. לי הביאו דברים אחרים וקצת התבאסתי...(בכל זאת רוצים לצאת עם האוצר בצורה יפה ומכובדת לא?).
בגדים נוחים כמה שאפשר. אמנם אופנת החלוקים מככבת ביולדות, אבל אני העדפתי טרינינג נח וחולצה כייפית (דצמבר היה קצת קריר..)
איזה עיתון נשים שיעביר כמה דקות של שיעמום.. בטח יש עוד מלא, אלו עלו לי בראש כרגע...
בעיקרון, בתוך חדר הלידה, חוץ ממים ומגבת, לא היינו צריכים כלום.. בן זוגי היה יוצא כל כמה זמן (בכל זאת "שהינו" שם 14 שעות) לשתות קפה ולעדכן את המשפוחה. כל התיק חיכה באוטו, וגם שם היו דברים מיותרים ששלחתי הביתה. זה ממש לא היסטרי, גם אם שוכחים משהו, תמיד יש את מי לסנג´ר שיביא..
גאיה של זיו
New member
גם אני ילדתי ללא תיק לידה......./images/Emo3.gif
היות והגענו לבלינסון רק למוניטור - הייתי אמורה ללדת בליס - והשאירו אותי ללדת, שלחתי את בן זוגי להביא את תיק הלידה שהכנתי בשבוע היחידי שהיה לי מותר לקום מהמיטה. הוא נסע וחזר עם תיק הבריכה ותחתונים של הבת שלנו שהוא הוציא מהמייבש
. רק למחרת בבוקר אחותי הביאה לי את התיק והציוד הנכון. מקווה שמאוחר יותר יהיה לי זמן לספר על הלידה שלי בבלינסון (עדיין חייבת לכם עידכון לגבי חלוקת התפקידים אצלנו בבית).
היות והגענו לבלינסון רק למוניטור - הייתי אמורה ללדת בליס - והשאירו אותי ללדת, שלחתי את בן זוגי להביא את תיק הלידה שהכנתי בשבוע היחידי שהיה לי מותר לקום מהמיטה. הוא נסע וחזר עם תיק הבריכה ותחתונים של הבת שלנו שהוא הוציא מהמייבש
גם אני ילדתי ללא תיק
מאחר והייתי במעקב כל יומיים בתל השומר הרי שבפעם האחרונה שבאתי למעקב נשלחתי כלאחר כבוד לחדר הלידה הייתי עם אמא שלי הבעל הוזעק מהעבודה ואמא שלי נשלחה הביתה משום שהייתי ללא צירים וזה עמד לקחת הרבה זמן כמה שעות עם פיטוצין (היתה לי פתיחה) + שעתיים ורבע בחדר לידה ונתנאל נולד (ואמא שלי הספיקה לחזור) כך שכל מה שהיה לי הביאו לי מהבית למחרת הלידה וזה היה רק לבנים להחלפה החליפה שהכנתי לנתנאל בגד אחד בשבילי כדי שיהיה לי מה ללבוש שיצאתי הביתה וכלי רחצה הדבר היחיד שתמיד היה בתיק ולא נשכח זה המצלמה שצילמה את נתנאל בן דקות ספורות שוכב לי על הבטן כשחבל הטבור עדיין מחובר אליו תמונה מדהימה (שאציג בשמחה אם תהיה הענות)
מאחר והייתי במעקב כל יומיים בתל השומר הרי שבפעם האחרונה שבאתי למעקב נשלחתי כלאחר כבוד לחדר הלידה הייתי עם אמא שלי הבעל הוזעק מהעבודה ואמא שלי נשלחה הביתה משום שהייתי ללא צירים וזה עמד לקחת הרבה זמן כמה שעות עם פיטוצין (היתה לי פתיחה) + שעתיים ורבע בחדר לידה ונתנאל נולד (ואמא שלי הספיקה לחזור) כך שכל מה שהיה לי הביאו לי מהבית למחרת הלידה וזה היה רק לבנים להחלפה החליפה שהכנתי לנתנאל בגד אחד בשבילי כדי שיהיה לי מה ללבוש שיצאתי הביתה וכלי רחצה הדבר היחיד שתמיד היה בתיק ולא נשכח זה המצלמה שצילמה את נתנאל בן דקות ספורות שוכב לי על הבטן כשחבל הטבור עדיין מחובר אליו תמונה מדהימה (שאציג בשמחה אם תהיה הענות)
הדבר השימושי ביותרבתיק....
הכנתי בתיק חיתול חד פעמי (כזה של ילדים בני שנתיים-שלוש). ולמה זה טוב???? אם הלידה מתחילה בירידת מים (יותר נכון שיטפון של מים)שום פד/תחבושת/מגבת לא ישאירו אותך יבשה, לאומת זאת החיתול יעשה זאת מצויין. זה פיתרון זול נקי ונח, פשוט פורסים אותו על התחתון ויוצאים לדרך. שיעבור בקלות אור
הכנתי בתיק חיתול חד פעמי (כזה של ילדים בני שנתיים-שלוש). ולמה זה טוב???? אם הלידה מתחילה בירידת מים (יותר נכון שיטפון של מים)שום פד/תחבושת/מגבת לא ישאירו אותך יבשה, לאומת זאת החיתול יעשה זאת מצויין. זה פיתרון זול נקי ונח, פשוט פורסים אותו על התחתון ויוצאים לדרך. שיעבור בקלות אור
חנה של ליאור
New member
אוף... מאיפה להתחיל?
לפני הלידה קראתי המון סיפורי לידה בפורום הריון ופורום הורים. שמתי לב שבכל בי"ח יש סיפורים נהדרים ("החוויה היפה ביותר שעברה עלי") ויש סיפורים איומים ("בי"ח נורא ואיום, לא חוזרת לשם יותר בחיים") והכל תלוי, כמובן, בצוות שעבד במשמרת שבה ילדו הנשים שסיפרו את הסיפורים. החלטתי שאני לא נותנת ליד המקרה לעבוד בלידה של שיר ולכן אני לוקחת מיילדת פרטית. עולה המון כסף, זה נכון, אבל כל אחד וסדרי העדיפות שלו. אני מוכנה לחסוך בדברים אחרים אבל אני רוצה את הלידה הטובה ביותר שאני יכולה להשיג. הבנתי שיש אפשרות למילדת פרטית רק בתל השומר ולכן נרשמתי לשם. (אח"כ הבנתי שגם בלניאדו קיימת האופציה. נשקול אותה בלידה הבאה) נפגשנו עם המיילדת והיה ביננו קשר טוב מאוד. ישבנו איתה והסברנו לה את כל מה שחשוב לנו. גם ליאור רצה להבין מה תפקידו בלידה אם היא כל הזמן איתנו. מכיוון שבחרנו בתל השומר נרשמנו גם למלונית. אם כבר פינוק אז שיהיה עד הסוף. לקראת הלידה התחלתי להשתמש בהפי-נו. לא הצלחתי להגיע לגודל המקסימלי של הבלון. אני מניחה שמה שכן עשיתי עזר לי להמנע מחתך בלידה. ביום הלידה עצמו ניסיתי להשאר בבית כמה שיכולתי והגעתי לבי"ח בפתיחה של 5 ס"מ. הלידה עצמה התקדמה מהר. המיילדת היתה איתנו כל הזמן וניסתה להציע את כל אופציות ההקלה על כאבים שלמדנו (אבל לא זכרנו ברגע הקריטי) והיתה ממש נהדרת. אחרי שעתיים וחצי שיר היתה בחוץ, בלי אפידורל, כמו שביקשתי מראש. היה קרע קטן וה"תופרת" תזכר לי כאישה האיומה ביותר בכל השהות בתל השומר. חבל שלא יכולתי לבחור גם אותה. מיד אחרי שהגעתי למחלקה הלכתי לתינוקיה לראות את שיר ולהניק אותה. הרדמתי אותה אחרי מאמץ לא קטן. לילה אחד עברנו במחלקה הרגילה. אני לא הצלחתי כל כך לישון וגם במהלך הלילה הלכתי אל שיר. מצאתי אותה בוכה והנקתי אותה במשך המון זמן (צריך ללמוד את התורה, מה לעשות...) הצוות לא עזר לי בכלל במאמץ (אבל גם לא הפריע) בפגישת ההנקה של הבוקר שיר ישנה. לא הצלחתי להעזר ב"יועצת" שהיתה שם כי מחוץ לשעות האלה היא לא היתה זמינה. עלינו למלונית. היה נהדר! ליאור היה איתנו כל הזמן. תמך, פינק, אירח את המעטים שבאו (למרות שהזמנו את כל העולם) ונהנה יחד איתנו. נפרדנו משיר רק כשביקשו שנביא אותה לבדיקת רופא או משהו כזה. בפעם הבאה? נראה לי שאנחנו חוזרים לשם באותה מתכונת אם רק יהיה אפשרי. אם יבטלו את האופציה למילדת פרטית (כמו שמאיימים מידי פעם) נמצא מקום אחר. בפעם הבאה נביא את שיר איתנו למלונית ונהיה כל המשפחה בנופש של 2 לילות בכיף.
לפני הלידה קראתי המון סיפורי לידה בפורום הריון ופורום הורים. שמתי לב שבכל בי"ח יש סיפורים נהדרים ("החוויה היפה ביותר שעברה עלי") ויש סיפורים איומים ("בי"ח נורא ואיום, לא חוזרת לשם יותר בחיים") והכל תלוי, כמובן, בצוות שעבד במשמרת שבה ילדו הנשים שסיפרו את הסיפורים. החלטתי שאני לא נותנת ליד המקרה לעבוד בלידה של שיר ולכן אני לוקחת מיילדת פרטית. עולה המון כסף, זה נכון, אבל כל אחד וסדרי העדיפות שלו. אני מוכנה לחסוך בדברים אחרים אבל אני רוצה את הלידה הטובה ביותר שאני יכולה להשיג. הבנתי שיש אפשרות למילדת פרטית רק בתל השומר ולכן נרשמתי לשם. (אח"כ הבנתי שגם בלניאדו קיימת האופציה. נשקול אותה בלידה הבאה) נפגשנו עם המיילדת והיה ביננו קשר טוב מאוד. ישבנו איתה והסברנו לה את כל מה שחשוב לנו. גם ליאור רצה להבין מה תפקידו בלידה אם היא כל הזמן איתנו. מכיוון שבחרנו בתל השומר נרשמנו גם למלונית. אם כבר פינוק אז שיהיה עד הסוף. לקראת הלידה התחלתי להשתמש בהפי-נו. לא הצלחתי להגיע לגודל המקסימלי של הבלון. אני מניחה שמה שכן עשיתי עזר לי להמנע מחתך בלידה. ביום הלידה עצמו ניסיתי להשאר בבית כמה שיכולתי והגעתי לבי"ח בפתיחה של 5 ס"מ. הלידה עצמה התקדמה מהר. המיילדת היתה איתנו כל הזמן וניסתה להציע את כל אופציות ההקלה על כאבים שלמדנו (אבל לא זכרנו ברגע הקריטי) והיתה ממש נהדרת. אחרי שעתיים וחצי שיר היתה בחוץ, בלי אפידורל, כמו שביקשתי מראש. היה קרע קטן וה"תופרת" תזכר לי כאישה האיומה ביותר בכל השהות בתל השומר. חבל שלא יכולתי לבחור גם אותה. מיד אחרי שהגעתי למחלקה הלכתי לתינוקיה לראות את שיר ולהניק אותה. הרדמתי אותה אחרי מאמץ לא קטן. לילה אחד עברנו במחלקה הרגילה. אני לא הצלחתי כל כך לישון וגם במהלך הלילה הלכתי אל שיר. מצאתי אותה בוכה והנקתי אותה במשך המון זמן (צריך ללמוד את התורה, מה לעשות...) הצוות לא עזר לי בכלל במאמץ (אבל גם לא הפריע) בפגישת ההנקה של הבוקר שיר ישנה. לא הצלחתי להעזר ב"יועצת" שהיתה שם כי מחוץ לשעות האלה היא לא היתה זמינה. עלינו למלונית. היה נהדר! ליאור היה איתנו כל הזמן. תמך, פינק, אירח את המעטים שבאו (למרות שהזמנו את כל העולם) ונהנה יחד איתנו. נפרדנו משיר רק כשביקשו שנביא אותה לבדיקת רופא או משהו כזה. בפעם הבאה? נראה לי שאנחנו חוזרים לשם באותה מתכונת אם רק יהיה אפשרי. אם יבטלו את האופציה למילדת פרטית (כמו שמאיימים מידי פעם) נמצא מקום אחר. בפעם הבאה נביא את שיר איתנו למלונית ונהיה כל המשפחה בנופש של 2 לילות בכיף.
אמאשל נתנאל
New member
בתל השומר
מאחר בגלל פרופ´ דור שהיה הרופא המטפל לידה קצרה ומהירה וקלה עם חתך בלתי נמנע שנעשה ממש ברגע האחרון הפשלה היתה לאחר הלידה שנתנו לי חומר מאלחש כדי לתפור עם הוראה ברורה של המרדים לשים לב ללחץ הדם שלי כי החומר גורם לירידה בלחץ דם האידיוטית שתפרה אותי כלל לא התייחסה וכשהמילדת חזרה עם אישי מהתינוקיה הבלגן התחיל לחץ הדם שלי עמד על 60/30 ההיסטריה חגגה אני כמובן לא שמעתי כלום כי הייתי כבר בעולם שכולו טוב... למזלי הכל נגמר בסוף בטוב עובדה שאני פה כותבת לצורך הענין לחדר לידה נכנסתי עם צירים סדירים פתיחה 4.5 ס"מ וללא ירידת מים נתנאל נולד לאחר שעתיים ורבע
מאחר בגלל פרופ´ דור שהיה הרופא המטפל לידה קצרה ומהירה וקלה עם חתך בלתי נמנע שנעשה ממש ברגע האחרון הפשלה היתה לאחר הלידה שנתנו לי חומר מאלחש כדי לתפור עם הוראה ברורה של המרדים לשים לב ללחץ הדם שלי כי החומר גורם לירידה בלחץ דם האידיוטית שתפרה אותי כלל לא התייחסה וכשהמילדת חזרה עם אישי מהתינוקיה הבלגן התחיל לחץ הדם שלי עמד על 60/30 ההיסטריה חגגה אני כמובן לא שמעתי כלום כי הייתי כבר בעולם שכולו טוב... למזלי הכל נגמר בסוף בטוב עובדה שאני פה כותבת לצורך הענין לחדר לידה נכנסתי עם צירים סדירים פתיחה 4.5 ס"מ וללא ירידת מים נתנאל נולד לאחר שעתיים ורבע
סיגל של שגיא
New member
חנצ´, גם אני כבר מדמיינת איך שגיא
ישן איתי במלונית כשאלד לו את אחותו. הרי זה אידיאלי. לא חייבים להפרד מהילד היותר גדול כשהולכים ללדת את אחותו (או אחיו). הוא יהיה בחופש/נופש עם אבא ואמא, יבואו אליו הרבה מבקרים, וזה יקל עליו את החוויה הראשונית של ההסתגלות לתינוקת.
ישן איתי במלונית כשאלד לו את אחותו. הרי זה אידיאלי. לא חייבים להפרד מהילד היותר גדול כשהולכים ללדת את אחותו (או אחיו). הוא יהיה בחופש/נופש עם אבא ואמא, יבואו אליו הרבה מבקרים, וזה יקל עליו את החוויה הראשונית של ההסתגלות לתינוקת.
מיכל של עומר ויובל
New member
לא חשבתי על זה ../images/Emo13.gif
באמת מחשבה נהדרת. למה אין מלונית באיזור חיפה?
אצלנו מן הסתם בעלי יתגייס לטובתי וההורים שלי ושלו יתחלקו בלשמור על הילדים שלנו.
באמת מחשבה נהדרת. למה אין מלונית באיזור חיפה?
חנה של ליאור
New member
ביטלו והחזירו
נכון לעכשיו יש שר"פ בתל השומר. זה יכול להתבטל.
נכון לעכשיו יש שר"פ בתל השומר. זה יכול להתבטל.
רחל של ענבל
New member
אני ילדתי בליס
את סיפור הלידה לא ממש פירסמתי אז אספר בקצרה. היתה לי לידה מהירה ומקסימה, לכן קחו בערבון מוגבל: כשאין סיבוכים טיבו ואיכותו של בית החולים לא ממש נמדד. הגעתי עם ירידת מים בשבוע 35. אישפזו אותי להמתין לצירים באופן טבעי ואמרו לי שאם תוך 24 שעות לא תתפתח לידה, אז יזרזו. תוך 3 שעות התחילו צירים. היו לי צירים משעה 11 עד שנכנסתי לחדר לידה בשעה 17:00 עם פתיחה 3. עד כאן לידה כמו כל לידה. צירים כואבים ושאר ירקות. בחדר לידה ביקשתי אפידורל ותוך חצי שעה הגיע המרדים - בינתיים קיבלתי את 2 שקיות האינפוזיה המטכ"ליות. עת הגעת המרדים פתיחה=4. בזמן שהמרדים עשה את עבודתו, הצירים ממש כאבו והיו רצופים מאד. בסיום עבודתו, הרגשתי לחץ איום ונורא ודחף ללחוץ. המיילדת בדקה ואמרה לי שאני בפתיחה מלאה ועליי ללחוץ. האפידורל בדיוק התחיל להשפיע ואז זכיתי ללידה ללא כאבים עם מנה אחת של אפידורל. בשעה 18:35 הגיחה לעולם ענבל לאחר 25 דקות בלבד של לחיצות. היא צרחה ממש עם יציאתה ורק נותרה השאלה הגדולה: האם היא בריאה ומספיק גדולה למרות השבוע המוקדם. רופא הילדים המקסים שהיה איתנו אישר זאת וקבע שהיא מספיק גדולה ללכת לתינוקיה ולא לפגיה. שמו לי אותה על חיקי, אבל מהר לקחו אותה מפאת משקלה הנמוך והיותה פגית. מכיוון שהיא היתה קצת מנומנמת כמה דקות לאחר הלידה, החליטו לשים אותה באינוקבטור בפגיה ושם היתה שעתיים. עד שהגעתי לחדר במחלקה, היא כבר היתה בתינוקיה. לגבי ביה"ח: 1. אני קרוב לוודאי אלד שם שוב. סה"כ אני מרוצה. 2. מי שיולדת שם לתשומת לבכם: חדר ההנקה במחלקת יולדות א´ הוא הרבה יותר מפואר ויפה ממחלקה ב´. המחלקות מחוברות דרך התינוקיה ואין בעיה להניק תינוק ממחלקה ב´ במחלקה א´. מי שרוצה פרטיות מלאה חייבת ללכת למח´ ב´ כי שם יש "אופן ספייס" עם וילונות (ושם יכול להכנס הבעל גם כן) אבל מי שרוצה חדר נעים, כורסאות נוחות והדרכה צמודה וגם החלפת חוויות עם אמהות אחרות: לכו לא´. זה היה משמעותי במיוחד כאשר ענבל נשארה בבית החולים (בגלל צהבת) ואני שוחררתי הביתה. יש שם יועצת הנקה בשם אסתר שעושה הדרכה כל יום ב7:00 בבוקר. אומרים שהיא נהדרת אבל אני ילדתי ביום ה´ בערב, אז ביום שישי לא ידעתי על כך וביום א´ כבר יצאתי הביתה, אז פיספסתי. 3. המחלקה (לאחר הלידה) נחמדה - 2 בנות בחדר ברוב החדרים. האוכל בסדר גמור. האחיות בסדר (מי יותר מי פחות) ויש שמועה שתוך כמה זמן תהיה מלונית גם בליס. 4. בחדר הלידה כולם היו אחלה ממש, חוץ מהמרדים שהיה קצת חמוץ. המיילדת היתה מקסימה היא לא חתכה אותי ובדיעבד זה היה נכון כי היה לי רק קרע קטן, ורופא הילדים היה פשוט מלאך. אבל שוב, עם לידה כזו קצרה קשה לשפוט. שאלו אותי אם אני מסכימה לכניסת סטודנטית ללידה, ואני הסכמתי. בסופו של דבר נכנס גם עוד סטודנט (בהסכמתי כמובן) והתנאי היה שלא נוגעים בי ואכן הם רק צפו. הם כנראה לא ציפו שהכל ירוץ כ"כ מהר (גם אני לא...) ואכן הם ראו את כל הלידה והתרגשו מאד. 5. היקפידו על שעות ביקור וזה היה בהחלט מבורך. 6. ביות: לדעתי השילוב המושלם - ניתן לקחת את התינוק לחדר כמה שרוצים, אבל לא חייבים. האחיות מעדיפות שהאמהות יקחו את הילדים, אבל אם את רוצה לנוח, את יכולה להשאיר אותו בתינוקיה. המגבלה היחידה היא ששלוש פעמים ביום יש החלפת משמרות בתינוקיה אז כל התינוקות חייבים להיות שם לחצי שעה. סה"כ חוויה טובה, שהייתי חוזרת עליה בכיף וברצון, כולל השהיה בבית החולים. חבל לי בדיעבד שלא ידעתי לנצל את המשאבים שהיו לרשותי בקשר להנקה. רחל
את סיפור הלידה לא ממש פירסמתי אז אספר בקצרה. היתה לי לידה מהירה ומקסימה, לכן קחו בערבון מוגבל: כשאין סיבוכים טיבו ואיכותו של בית החולים לא ממש נמדד. הגעתי עם ירידת מים בשבוע 35. אישפזו אותי להמתין לצירים באופן טבעי ואמרו לי שאם תוך 24 שעות לא תתפתח לידה, אז יזרזו. תוך 3 שעות התחילו צירים. היו לי צירים משעה 11 עד שנכנסתי לחדר לידה בשעה 17:00 עם פתיחה 3. עד כאן לידה כמו כל לידה. צירים כואבים ושאר ירקות. בחדר לידה ביקשתי אפידורל ותוך חצי שעה הגיע המרדים - בינתיים קיבלתי את 2 שקיות האינפוזיה המטכ"ליות. עת הגעת המרדים פתיחה=4. בזמן שהמרדים עשה את עבודתו, הצירים ממש כאבו והיו רצופים מאד. בסיום עבודתו, הרגשתי לחץ איום ונורא ודחף ללחוץ. המיילדת בדקה ואמרה לי שאני בפתיחה מלאה ועליי ללחוץ. האפידורל בדיוק התחיל להשפיע ואז זכיתי ללידה ללא כאבים עם מנה אחת של אפידורל. בשעה 18:35 הגיחה לעולם ענבל לאחר 25 דקות בלבד של לחיצות. היא צרחה ממש עם יציאתה ורק נותרה השאלה הגדולה: האם היא בריאה ומספיק גדולה למרות השבוע המוקדם. רופא הילדים המקסים שהיה איתנו אישר זאת וקבע שהיא מספיק גדולה ללכת לתינוקיה ולא לפגיה. שמו לי אותה על חיקי, אבל מהר לקחו אותה מפאת משקלה הנמוך והיותה פגית. מכיוון שהיא היתה קצת מנומנמת כמה דקות לאחר הלידה, החליטו לשים אותה באינוקבטור בפגיה ושם היתה שעתיים. עד שהגעתי לחדר במחלקה, היא כבר היתה בתינוקיה. לגבי ביה"ח: 1. אני קרוב לוודאי אלד שם שוב. סה"כ אני מרוצה. 2. מי שיולדת שם לתשומת לבכם: חדר ההנקה במחלקת יולדות א´ הוא הרבה יותר מפואר ויפה ממחלקה ב´. המחלקות מחוברות דרך התינוקיה ואין בעיה להניק תינוק ממחלקה ב´ במחלקה א´. מי שרוצה פרטיות מלאה חייבת ללכת למח´ ב´ כי שם יש "אופן ספייס" עם וילונות (ושם יכול להכנס הבעל גם כן) אבל מי שרוצה חדר נעים, כורסאות נוחות והדרכה צמודה וגם החלפת חוויות עם אמהות אחרות: לכו לא´. זה היה משמעותי במיוחד כאשר ענבל נשארה בבית החולים (בגלל צהבת) ואני שוחררתי הביתה. יש שם יועצת הנקה בשם אסתר שעושה הדרכה כל יום ב7:00 בבוקר. אומרים שהיא נהדרת אבל אני ילדתי ביום ה´ בערב, אז ביום שישי לא ידעתי על כך וביום א´ כבר יצאתי הביתה, אז פיספסתי. 3. המחלקה (לאחר הלידה) נחמדה - 2 בנות בחדר ברוב החדרים. האוכל בסדר גמור. האחיות בסדר (מי יותר מי פחות) ויש שמועה שתוך כמה זמן תהיה מלונית גם בליס. 4. בחדר הלידה כולם היו אחלה ממש, חוץ מהמרדים שהיה קצת חמוץ. המיילדת היתה מקסימה היא לא חתכה אותי ובדיעבד זה היה נכון כי היה לי רק קרע קטן, ורופא הילדים היה פשוט מלאך. אבל שוב, עם לידה כזו קצרה קשה לשפוט. שאלו אותי אם אני מסכימה לכניסת סטודנטית ללידה, ואני הסכמתי. בסופו של דבר נכנס גם עוד סטודנט (בהסכמתי כמובן) והתנאי היה שלא נוגעים בי ואכן הם רק צפו. הם כנראה לא ציפו שהכל ירוץ כ"כ מהר (גם אני לא...) ואכן הם ראו את כל הלידה והתרגשו מאד. 5. היקפידו על שעות ביקור וזה היה בהחלט מבורך. 6. ביות: לדעתי השילוב המושלם - ניתן לקחת את התינוק לחדר כמה שרוצים, אבל לא חייבים. האחיות מעדיפות שהאמהות יקחו את הילדים, אבל אם את רוצה לנוח, את יכולה להשאיר אותו בתינוקיה. המגבלה היחידה היא ששלוש פעמים ביום יש החלפת משמרות בתינוקיה אז כל התינוקות חייבים להיות שם לחצי שעה. סה"כ חוויה טובה, שהייתי חוזרת עליה בכיף וברצון, כולל השהיה בבית החולים. חבל לי בדיעבד שלא ידעתי לנצל את המשאבים שהיו לרשותי בקשר להנקה. רחל
רחל של ענבל
New member
לאור ההתייחסות לעניין התפירה
אצלי היה תופר נחמד מאד! הייתי עוד עם אפידורל אז לא הרגשתי כאבים (רק חיטוט) אבל תוך כדי שדיברנו על הא ודא זה היה נסבל. מה שכן, לאחר שהמיילדת אמרה לי שיש לי רק קרע קטן ופנימי וזה ממש כלום אני לא ציפיתי שיקח לו חצי שעה לתפור אותי! הלידה היתה יותר מהירה! רחל
אצלי היה תופר נחמד מאד! הייתי עוד עם אפידורל אז לא הרגשתי כאבים (רק חיטוט) אבל תוך כדי שדיברנו על הא ודא זה היה נסבל. מה שכן, לאחר שהמיילדת אמרה לי שיש לי רק קרע קטן ופנימי וזה ממש כלום אני לא ציפיתי שיקח לו חצי שעה לתפור אותי! הלידה היתה יותר מהירה! רחל
ליאור של חנה
New member
הפן הגברי
והוא עוסק בהבט יחיד היבט הלינה בלילה הראשון מסתבר שרוב הלידות מתרחשות בלילה או בסמוך לו ונושא הלינה הוא עקב אכילס ברוב בתי החולים ולא פלא אם משכיבים יולדות במסדרון אז קל וחומר שאין מקום לינה לבעל לא תמיד יולדים ליד הבית, מתוך שיקולים של המחלקה הרצויה - הן של לידה והן (בייחוד מי שבסיכון גבוה) של פגייה ו/או טיפול נמרץ יילודים אני תיאמתי בזמנו לינה אצל פנינה (מפורום פוריות) וזו הזדמנות חוזרת להודות לה ולבעלה על האירוח אז ממליץ לתאם מראש עם חברים או בני משפחה שבקרבת בית החולים ללינה ליאור
והוא עוסק בהבט יחיד היבט הלינה בלילה הראשון מסתבר שרוב הלידות מתרחשות בלילה או בסמוך לו ונושא הלינה הוא עקב אכילס ברוב בתי החולים ולא פלא אם משכיבים יולדות במסדרון אז קל וחומר שאין מקום לינה לבעל לא תמיד יולדים ליד הבית, מתוך שיקולים של המחלקה הרצויה - הן של לידה והן (בייחוד מי שבסיכון גבוה) של פגייה ו/או טיפול נמרץ יילודים אני תיאמתי בזמנו לינה אצל פנינה (מפורום פוריות) וזו הזדמנות חוזרת להודות לה ולבעלה על האירוח אז ממליץ לתאם מראש עם חברים או בני משפחה שבקרבת בית החולים ללינה ליאור
שירלי של תומר
New member
אני ילדתי ב- 22:40 בלילה והועברתי
למחלקה בשביבות 1:00 כך שגם אני ביליתי את הלילה הראשון במחלקה. בגלל שלא רציתי שאילן ילך והוא רצה להישאר אז בילינו את רב הלילה על הכורסאות בלובי של תה"ש ובתינוקיה יחד עם תומר. למחרת כבר עלינו למלונית ואז זה היה עולם אחר...
למחלקה בשביבות 1:00 כך שגם אני ביליתי את הלילה הראשון במחלקה. בגלל שלא רציתי שאילן ילך והוא רצה להישאר אז בילינו את רב הלילה על הכורסאות בלובי של תה"ש ובתינוקיה יחד עם תומר. למחרת כבר עלינו למלונית ואז זה היה עולם אחר...
חנה של ליאור
New member
אנחנו היינו ממוטטים
היינו ערים מהלילה לפני הלידה. אני ישנתי בערך שעתיים באותו לילה, ליאור ישן 3 ומשהו שעות. הלידה היתה ב 18:40 והייתי במחלקה שעתיים אח"כ. כשהלכתי לראות מה שלום שיר ממש רעדו לו הרגלים מהמאמץ והעייפות. ליאור היה באפיסת כוחות מוחלטת ובקושי החזיק מעמד. ישנתי בערך מ 23:00 עד 2:30, ב 3:00 הלכתי שוב לראות מה שלומה והייתי שם עד הבוקר. ידענו שאת המלונית נוכל לקבל רק בצהרים כך שלא היה טעם להשאר ערים עד אז. זה מאוד שונה לפי השעה של הלידה. נורא קיויתי ללדת בבוקר ולא להשאר לילה במחלקה אבל כנראה שאי אפשר להזמין את הכל.
היינו ערים מהלילה לפני הלידה. אני ישנתי בערך שעתיים באותו לילה, ליאור ישן 3 ומשהו שעות. הלידה היתה ב 18:40 והייתי במחלקה שעתיים אח"כ. כשהלכתי לראות מה שלום שיר ממש רעדו לו הרגלים מהמאמץ והעייפות. ליאור היה באפיסת כוחות מוחלטת ובקושי החזיק מעמד. ישנתי בערך מ 23:00 עד 2:30, ב 3:00 הלכתי שוב לראות מה שלומה והייתי שם עד הבוקר. ידענו שאת המלונית נוכל לקבל רק בצהרים כך שלא היה טעם להשאר ערים עד אז. זה מאוד שונה לפי השעה של הלידה. נורא קיויתי ללדת בבוקר ולא להשאר לילה במחלקה אבל כנראה שאי אפשר להזמין את הכל.
שירלי של תומר
New member
האמת שגם אנחנו היינו מאוד עייפים
אלא שפשוט לא הצלחתי להירדם מרב התרגשות (בעיה ידועה אצלי). בשלב מסוים ניסיתי לשכב במיטה ולישון (כשאילן יושב לידי בחדר, מזל שאף אחת מהאחיות לא אמרה כלום - אולי כי היינו שעות ספורום אחרי לידה...) אבל לא הצלחתי להירדם ורצתי שוב לראות את תומר.
אלא שפשוט לא הצלחתי להירדם מרב התרגשות (בעיה ידועה אצלי). בשלב מסוים ניסיתי לשכב במיטה ולישון (כשאילן יושב לידי בחדר, מזל שאף אחת מהאחיות לא אמרה כלום - אולי כי היינו שעות ספורום אחרי לידה...) אבל לא הצלחתי להירדם ורצתי שוב לראות את תומר.
סוכריה על מקל
New member
אני משוחדת...
ילדתי בליס אבל אני פרסונל של איכילוב, אז הדעה שלי לא אובייקטיבית ויכול להיות שגם היחס שקיבלתי היה מוטה בגלל זה. כעקרון, הייתי מאוד מרוצה. הלידה שלי היתה קצת מורכבת (זירוז בשבוע 38+3 בגלל האטות דופק ומיעוט מי שפיר, ובסופו של דבר ניתוח חירום), והצוות בחדר לידה היה פשוט מדהים. אמרתי להם מראש שהם יכולים להכאיב לי ולענות אותי כאוות נפשם, אבל שלילד שלי לא יתנו לסבול רגע מיותר, וכך היה. ברגע שהיה חשש למצוקה עוברית הזניקו אותי לחדר ניתוח. הם היו מאוד בסדר במהלך הניתוח, המרדימה ליטפה אותי כל הזמן, ניגבה לי את הדמעות כשיונתן יצא וסיפרה לי מה מתרחש בכל דקה, שני המנתחים הציצו מדי פעם מעבר למחיצה לראות מה שלומי, וכשהסתיים הניתוח, כשהעבירו אותי לאלונקה כדי לעבור להתאוששות, המנתח בעצמו הלביש אותי בחלוק של ביה"ח... בהתאוששות (הייתי לבד שם) הרשו לשתי הסבתות להיכנס ולהיות איתי בנוסף לרון, ובמחלקה היה פשוט 10 (חוץ מהאוכל הלא מדהים). הייתי מאושפזת מראשון עד שישי ביולדות א´, מהיום השני העבירו אותי לחדר לבד (הם משתדלים להעביר את אלה שעברו קיסרי לחדרים בודדים) והיה ממש כמו בית מלון (אפילו שולחן איפור יש שם). ביולדות א´ גם יש חדר הנקה שמאויש מ-7 בבוקר עד 11 בלילה ביועצות הנקה שעוברות אחת אחת ומסייעות. אצלנו זה לא הלך כי יונצ´י היה חלש מדי, אבל ראיתי שאצל כל האחרות (!) שהיו באותם ימים זה הצליח. הצוות במחלקה היה יותר מבסדר, ונפרדנו ממש בדמעות.
ילדתי בליס אבל אני פרסונל של איכילוב, אז הדעה שלי לא אובייקטיבית ויכול להיות שגם היחס שקיבלתי היה מוטה בגלל זה. כעקרון, הייתי מאוד מרוצה. הלידה שלי היתה קצת מורכבת (זירוז בשבוע 38+3 בגלל האטות דופק ומיעוט מי שפיר, ובסופו של דבר ניתוח חירום), והצוות בחדר לידה היה פשוט מדהים. אמרתי להם מראש שהם יכולים להכאיב לי ולענות אותי כאוות נפשם, אבל שלילד שלי לא יתנו לסבול רגע מיותר, וכך היה. ברגע שהיה חשש למצוקה עוברית הזניקו אותי לחדר ניתוח. הם היו מאוד בסדר במהלך הניתוח, המרדימה ליטפה אותי כל הזמן, ניגבה לי את הדמעות כשיונתן יצא וסיפרה לי מה מתרחש בכל דקה, שני המנתחים הציצו מדי פעם מעבר למחיצה לראות מה שלומי, וכשהסתיים הניתוח, כשהעבירו אותי לאלונקה כדי לעבור להתאוששות, המנתח בעצמו הלביש אותי בחלוק של ביה"ח... בהתאוששות (הייתי לבד שם) הרשו לשתי הסבתות להיכנס ולהיות איתי בנוסף לרון, ובמחלקה היה פשוט 10 (חוץ מהאוכל הלא מדהים). הייתי מאושפזת מראשון עד שישי ביולדות א´, מהיום השני העבירו אותי לחדר לבד (הם משתדלים להעביר את אלה שעברו קיסרי לחדרים בודדים) והיה ממש כמו בית מלון (אפילו שולחן איפור יש שם). ביולדות א´ גם יש חדר הנקה שמאויש מ-7 בבוקר עד 11 בלילה ביועצות הנקה שעוברות אחת אחת ומסייעות. אצלנו זה לא הלך כי יונצ´י היה חלש מדי, אבל ראיתי שאצל כל האחרות (!) שהיו באותם ימים זה הצליח. הצוות במחלקה היה יותר מבסדר, ונפרדנו ממש בדמעות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.