סליחה, לא הבאתי איתי עורך דין, אבל
חנה, יריק, מיכל, וכל מי שמזדהה עם הדברים: מפתיע אותי שזה מה שקראתן בהודעה שלי. זה לא מה שכתבתי. כתבתי כאן "כתב הגנה" שלם, כדי לנסות להסביר למה התכוונתי בהודעה המקורית. אבל מחקתי אותו.אני לא צריכה כתב הגנה. עובדה היא, שרוב הנשים בפורום הבינו מאיפה באתי ולמה התכוונתי. אני חושבת שאתן קראתן את ההודעה שלי מהכאב שלכן ומהפרשנות שלכן. ולכן:
אם נגעתי בכאב של מישהי כאן, סליחה.
אני מצידי לא חושבת שהורות מתחילה ברחם (ע"ע אבות), לא מקנאה במי שהתגבר על סרטן וחי בצלו כל חייו, כשכל בחור ששומע "סרטן" ו"כריתת רחם" בורח, (וכל ההגיגים נבעו מהפגישה שלי איתה באותו יום, וזה מה שהיא מספרת). וכן, אני בהחלט כן חושבת, שיש משהו בחוויה של פרפור החיים בבטן, שמיעת הדופק באולטראסאונד, והצווחה הראשונה של היצור הזה כשהוא נקרע ממך ויוצא אל העולם, שלא יוצר אמהות טובה יותר, אבל הוא חוויה אדירה שמי שלא זוכה לה לא תבין, ומי שכן זכתה לה, ולו פעם אחת, לא תשכח ולא תוותר עליה לעולם.
) אבל בין זה לבין הכרזות מתנשאות כדוגמאת זו שבהודעת הכותרת כאן - שפוגעות בעליל בכמה וכמה אוכלוסיות - יש פער. הענווה בעניינים מעין אלו יש לה יתרון. לו הייתי חברתה המתוארת כאן של הכותבת, הייתי מנתקת את יחסי איתה לאלתר כי הדבר האחרון שהייתי צריכה זו התנשאות כזו לצידי.
