Noga Lavie
New member
אמפטיה לאחד חייבת לבוא על חשבון אמפטיה לשני?
בחיים הרבה פעמים אנשים נפגעים ממי שלא התכוון לפגוע. לפעמים הפגיעה נובעת מחוסר זהירות רשלני של הפוגע (ואז הוא צריך להענש), אך לפעמים הפגיעה נובעת ממשהו שלא הייתה כל סיבה חיצונית לחשוב שיפגע. במקרה כזה, להעניש את הפוגע ללא כל התחשבות הנסיבות זו ראיה צרה וחד מימדית, המשתמשת באמפטיה עבור צד אחד כדי להצדיק פוגענות כלפי הצד השני.
היום (זה כבר היה אתמול?) יצאנו זיו ואני לטיול אופניים. היא עצרה מדי פעם לדווח לי על חשופיות שנזהרה לא לדרוס. בזמן זה או אחר, היא כמעט דרסה חשופית, ושאלה אותי מה היה קורה אם לא הייתה מצליחה להמנע מדריסה. הסברתי לה שזה היה עצוב, ושהיא צריכה להזהר, אך המשכו הישיר של המשפט היה שגם ה-naakt slak צריך להזהר.
הדוגמא הזו נכונה גם לגבי המקרה הזה.
היה ילד שנפגע. זה עצוב. מותר לו לשמור על כל נושא בחייו כפרטי, כולל האימוץ. אין שום סיבה שיפלשו לפרטיותו ויכריחו אותו להתעמת עם זה. (עד כאן אני מניחה שאת מסכימה איתי).
אבל מן הצד השני לא ניצבה מי שניסתה לפגוע בו, לא ניצבה מי שרמסה את פרטיותו בכוונה תחילה. ניצבה ילדה נורמלית בכיתה א', כזו שאינה רואה באימוץ משהו בר הסתרה, ששוחחה עם חברה מאומצת, ששתיהן ידעו (ידעו, לא שיערו) על כך שהילד מאומץ אף הוא. להפתעתן הגמורה, הוא הכחיש זאת. בירור מופתע עם אמו אישר את המידע שהיה בידיהן. בשלב הזה הילדות (או לפחות אחת מהן, כי אין בידינו מידע על הילדה השניה), התעמתו איתו, כפי שילדים בגיל הזה עושים.
אמפטיה לילד אינה צריכה לבוא יד ביד עם האשמת הילדה על כך שהיא ילדה נורמלית הנוהגת בהתאם לגילה. כן, צריך לנצל את האירוע כדי להסביר לה את הצורך בכיבוד פרטיותו של האחר, אך גם הילד צריך יהיה לקבל הסבר על דרכי שמירה על פרטיותו (להכחיש את עובדת היותו מאומץ לילדות מאומצות בנות גילו המכירות את עובדת היותו מאומץ, היא דרך המזמינה צרות).
אמפטיה לילד, למרות מה שאת חושבת, אינה יחודית לך, רק שיש מי שחש אמפטיה לילד ועדין מסוגל לשמור מקום אמפטי לאם הזקוקה למציאת דרך להסביר לבתה את הצורך בכיבוד פרטיות האחר בדרך שלא תערער את תפיסת עולמה החיובית של הילדה בנוגע לאימוצה.
אמפטיה היא רגש נהדר. חבל להשתמש בו כדי לתרץ יחס פוגעני כלפי מישהו.
בחיים הרבה פעמים אנשים נפגעים ממי שלא התכוון לפגוע. לפעמים הפגיעה נובעת מחוסר זהירות רשלני של הפוגע (ואז הוא צריך להענש), אך לפעמים הפגיעה נובעת ממשהו שלא הייתה כל סיבה חיצונית לחשוב שיפגע. במקרה כזה, להעניש את הפוגע ללא כל התחשבות הנסיבות זו ראיה צרה וחד מימדית, המשתמשת באמפטיה עבור צד אחד כדי להצדיק פוגענות כלפי הצד השני.
היום (זה כבר היה אתמול?) יצאנו זיו ואני לטיול אופניים. היא עצרה מדי פעם לדווח לי על חשופיות שנזהרה לא לדרוס. בזמן זה או אחר, היא כמעט דרסה חשופית, ושאלה אותי מה היה קורה אם לא הייתה מצליחה להמנע מדריסה. הסברתי לה שזה היה עצוב, ושהיא צריכה להזהר, אך המשכו הישיר של המשפט היה שגם ה-naakt slak צריך להזהר.
הדוגמא הזו נכונה גם לגבי המקרה הזה.
היה ילד שנפגע. זה עצוב. מותר לו לשמור על כל נושא בחייו כפרטי, כולל האימוץ. אין שום סיבה שיפלשו לפרטיותו ויכריחו אותו להתעמת עם זה. (עד כאן אני מניחה שאת מסכימה איתי).
אבל מן הצד השני לא ניצבה מי שניסתה לפגוע בו, לא ניצבה מי שרמסה את פרטיותו בכוונה תחילה. ניצבה ילדה נורמלית בכיתה א', כזו שאינה רואה באימוץ משהו בר הסתרה, ששוחחה עם חברה מאומצת, ששתיהן ידעו (ידעו, לא שיערו) על כך שהילד מאומץ אף הוא. להפתעתן הגמורה, הוא הכחיש זאת. בירור מופתע עם אמו אישר את המידע שהיה בידיהן. בשלב הזה הילדות (או לפחות אחת מהן, כי אין בידינו מידע על הילדה השניה), התעמתו איתו, כפי שילדים בגיל הזה עושים.
אמפטיה לילד אינה צריכה לבוא יד ביד עם האשמת הילדה על כך שהיא ילדה נורמלית הנוהגת בהתאם לגילה. כן, צריך לנצל את האירוע כדי להסביר לה את הצורך בכיבוד פרטיותו של האחר, אך גם הילד צריך יהיה לקבל הסבר על דרכי שמירה על פרטיותו (להכחיש את עובדת היותו מאומץ לילדות מאומצות בנות גילו המכירות את עובדת היותו מאומץ, היא דרך המזמינה צרות).
אמפטיה לילד, למרות מה שאת חושבת, אינה יחודית לך, רק שיש מי שחש אמפטיה לילד ועדין מסוגל לשמור מקום אמפטי לאם הזקוקה למציאת דרך להסביר לבתה את הצורך בכיבוד פרטיות האחר בדרך שלא תערער את תפיסת עולמה החיובית של הילדה בנוגע לאימוצה.
אמפטיה היא רגש נהדר. חבל להשתמש בו כדי לתרץ יחס פוגעני כלפי מישהו.
