התפכחות?

alis098

New member
לסופת רעמים

אני קוראת את הודעותיך מזה זמן. אני רוצה לנסות להתייחס, ברשותך. אני חושבת שהוא אוהב אותך, קשור אליך, חושב עליך בכל רגע של היום. אני חושבת שהוא התכוון למה שאמר, כשתכנן את עתידכם המשותף. הוא לא רימה אותך. הוא פשוט קיבל רגליים קרות. נבהל ונסוג (אולי זמנית). הוא עדיין מתלבט, למרות שלך הוא אומר שהחליט ואולי גם לעצמו הוא אומר את זה עכשיו. אבל זה שהוא טורח לשלוח לך אימייל שאומר שהחלטתו סופית, אחרי שכבר אמר שהחלטתו סופית, זה אומר שקשה לו בלי הקשר הזה. אז הוא שולח מסר מיותר (מיותר, כי הוא כבר אמר את זה, למה לחזור על זה פעמיים?) ואפילו שלילי - זה אומר שהוא מתגעגע. ועל זה הוא מוסיף שיחות טלפון שאומרות את אותו המסר עצמו... אז הוא אומר... במקביל, הוא לא מוותר על הקשר איתך. הוא מתלבט, ולכן לא יכול להגיד "אני מתגעגע", אז הוא אומר את ההפך. אבל בשורה תחתונה: הוא אומר. הוא מדבר, הוא כותב, הוא רוצה קשר. נאווה המתוקה אולי לא תאהב את זה, כי אני נותנת לך כאן פתח לתקווה, כשמאמצי כולן כאן, לעזור לך להתגבר ולהתנתק. אבל גם אם בסופו של יום הוא לא יחזור אליך, לפחות תדעי שהוא אהב אותך. תדעי שהיתה חצי כוס מלאה, שהיתה אהבה ותקווה ואת זה לא צריך לבטל. אפשר להתנתק ולהתגבר, גם עם הידיעה שהוא אוהב אותך ולא רימה אותך. (הוא לא רימה, כי הוא באמת התכוון לחיות איתך בזמן שאמר את זה). הדברים שעשית למענו, הכביסה, הניקיון, היו חלק מהביחד שלכם באותו זמן. לא עשית את זה כדי שהוא יחיה איתך בעתיד. עשית את זה מאהבה, תוך כדי הקשר שלכם, בזמן שעשיתם דברים זה למען זה. לא נוצלת. היה ביניכם קשר. עכשיו הוא נוהג בקשיחות, כי הוא מפחד, כי הוא.. לא חשוב. יש לו את הקשיים שלו והוא לא מתחשב באלה שלך. זה נורא, אבל זה לא מאיר את מה שהיה ביניכם באור אחר. זה לא יכול לבטל את האהבה שהיתה. היא לא מבוטלת! התנתקי, התגברי, עשי מה שעליך לעשות, אבל אל תשחירי ואל תבטלי את הדברים הטובים שהיו. את יכולה להכיל את שני הצדדים המנוגדים שבקשר הזה: את האהבה והרוך ואת הקשיחות והניכור. שניהם קיימים. אנחנו, בני האדם, גברים ונשים, מכילים ניגודים. יש בנו נדיבות ויש אכזריות ושניהם יכולים להתקיים באותו אדם.
 
חזון "האיש הרע"

אני לא מתנשא ולא יהיר אך את האמת אנסה להבהיר קל מאד לדון את האחר ובמיוחד כזה הוא שמצטער אבל כואב הלב לראות איך מישהו אחר משלם על התום והחום ולא גומר שמהסיפור ביניכם רק טעם רע יישאר כי לברוח מאחריות הגבר ממהר אולם מרגע שהוא הגיע ידעת שהוא בוגד ורק את הנאותיו וחייו הפרטיים הוא אוהד כל מה שעשית עבורו בעיניו לא נחשב כיליהנות מרגע רוצה הוא תמיד,עכשיו כל הסיפורים והדרכים בעיניו הן כשרות כי אטום הוא ליבו מלהתבונן בדמעות אבל אין זו אשמתו שלו האישית כי חלשה אצל הגבר(הזכר)היא הנקודה הרגשית ואם לא היית זו את , היתה זו אחרת כי אופיו ומחשבתו ,בעליל היא ניכרת זוהי דרכם של זכרים כה רבים שבלמכור סיפורי אהבה,הם כה טובים ועיני נשים כה רבות טחו מלראות יען כי דרכי מחשבתן יותר טהורות אבל בל נא נשכח מיהו הישראלי המצוי שאילו רווק הוא היה ,לא היה הוא רצוי וכל הסימנים וכל אותן ההתראות כאילו לא היו , כי לא רצינו לראות מה שעשית עבורו כאילו לא היה זה היה לא יותר מפצצת השהיה ואמנם כשמגעי רגע ההתפכחות המציאות היא מאד קשה אבל כמעט ולא היה בהיסטוריה של הזכר המצוי שברגע האמת התגלה הפרצוף האמיתי וכל מטרת הכוונות , אולי אין בזה מן הניחום אבל אולי מישהי אחרת תדע להיזהר לפני שתיפגע, והיה זה שכרך, מי שבוגד באשתו ובילדיו הראשונים יבגוד לאורך כל הדרך,גם אם זו את היפה והחכמה בנשים והטובה מביניהן, ביום שתיראי לו מבוגרת מדי לטעמו הוא יחזור על מה שעשה לך עם מישהי אחרת,חבל על כל דמעה שתוזילי עבור חזקי ואמצי, בשבילך ובשביל הילד/ה שבדרך ויפה יום ושעה אחת קודם מ י י ק
 

מגששת

New member
חדשה בפורום../images/Emo122.gif../images/Emo122.gif

סופה, אני מבינה שאני לא לבד בעולם שכזה, אני קראתי כאן בפורום והסיפור שלך מאד!!! מאד !!! דומה לשלי, אבל בחרתי להגיב כאן כי משהו לא ברור לי את עזבת את בעלך בשביל להיות איתו ? והוא בנוסף נטש ? אני בסופו של עניין ולאחר מערכת יחסים של הרבה יותר זמן ועם מורכבות קצת שונה וכרווקה, החלטתי לאהוב קודם כל את עצמי ורק את עצמי לפני כולם ואפילו לפני ההריון, אז כדאי לך לחשוב היטב היטב רק על עצמך, ראשית לדאוג לעצמך, אני מקוה בשבילך לכל טוב זה משהו לא פשוט. לגדל ילדה לבד עם כלכלה לא יציבה, ולא רצויה לדעתי זה לגרום לילד ולולד תחושה לכל החיים של חוסר ביטחון, נטישה , לא נאהבת , ד. אגב איך את יודעת כבר שזב בת ? אשמח לתגובתך ולשתף אותך בסיפורי ובעברי.
 
למגששת, תגובה משרשור אחר

שכבר לא קופץ. ההודעה המקורית כאן. מגששת יקרה, אינני מכירה את הסיפור שלך וצר לי לשמוע שאת עוברת ימים קשים כמוני. אך בדבר אחד את טועה טעות גורלית. הילדה שלי רצויה ביותר, אני לא יודעת מאיפה קיבלת את ההבנה שהיא לא רצויה. אני רוצה אותה הכי שאפשר והיא תגדל נאהבת ומאושרת כמה שרק אוכל לאהוב אותה, וזה הרבה.
 

מגששת

New member
../images/Emo60.gifדיני נפשות

סופה , ע"פ הבנתי ומדברייך ומכתיבתך אני מבינה שאותו הריון לא רצוי בצד השני. (האבא) ולעניות דעתי ומהכרות עם ילדים במשפחות חד הוריות, מספיק להיות לא ברצוי בצד אחד אפילו שבמחשבתך את תגדלי, את תשקעי ותשכנעי את עצמך שאת האמאבא זה לא מספיק. אבל אני מחזקת את ידייך, אני לא הייתי מספיק חזקה כנראה, אני ראיתי את הקטע בצורה אחרת, ושוב בגלל האהבה לעצמי ולבין זוגי שנשארה כזכרון מתוק וידעתי שאני לא יוכל להשיט את הספינה לחוף מבטחים. בכל אופן עוד קצת קשה לי לכתוב ולהשתחרר אני דיי חדשה בנושא וחוששת לפגוע. המגששת
 
../images/Emo12.gif סליחה??

שלום לך מגששת, אני מאוד מופתעת מההערה שלך, את נכנסת לפורום של משפחות חד הוריות שבו רובנו נשים שמגדלות את ילדיהם לבד מפני שהאב המהולל לא רצה בהם. ואת באה לומר לכולנו שזה לא מספיק? שהאהבה שלנו לילדינו לא מספיקה מכיוון שאיזה גבר ידע לשפוך את זרעו ולהיעלם? בקיצור, הרגזת אותי, מצטערת. אבא או לא אבא, הילדה שלי רצויה בהחלט, ואם הוא לא יהיה בחייה היא לא מפסידה שום דבר. יש לה אמא שאוהבת אותה מאוד והיא תגדל מאושרת ונאהבת הרבה יותר מארבעת ילדיו האחרים של אבא שלה שגדלים עם שני הורים לא מאושרים.
 

רותם111

New member
סופה, תרגעי חמודה ../images/Emo8.gif

אני משוכנעת שחלה כאן אי הבנה והמגששת לא התכוונה להגיד שאת לא מספיקה. היא ציינה עובדה שכולנו מודעים אליה שהורה שמגדל את הילד לבד צפוי להתמודד עם קשיים אדירים וגם לילדים בדרך כלל קשה קצת להבין למה אבא לא רוצה אותם. אז מה. זה מה יש ועם זה ננצח!!! אל תפחידי את המגששת המסכנה שנכנסה אלינו בשקט בשקט ובטוח צריכה תמיכה אחרת לא הייתה כאן. את שלמה עם החלטתך כמו רבות אחרות וזה הדבר היחידי שחשוב באמת
. למגגשת - ברוכה הבאה
 

מגששת

New member
"רוגע" "רילקס" - מילת המפתח ../images/Emo25.gif

ראשית ל- רותם - תודה על קבלת הפנים, חיבוק גדול. לך סופה - בחרת שם נהדר באמת " סופת רעמים " רק בהתחלה וכבר התרגזת ??? אז מה יהיה בהמשך? מתגובתך נשמע שייצר הנקמנות ניכן בקרבך, אז כדאי לנשום עמוק- לעצור. אבל זה ניתן להבנה כי כך זה בהריון. ושוב חוזרת על זה אין כל כוונה לפגוע בך, בסך הכל להביע את דעתי וליצור שיתוך ותמיכה. באת ובתמים באה רק - "אהבה"
 
מגששת- לא יכולה לעמוד בצד ולשתוק

אין לי מושג אם קראת פה אי פעם את הסיפור האישי שלי וזה גם לא משנה. כמובן שלא אחזור עליו עכשיו כי לא בא לי לקבל מקלחת מרגשות האשם העצומים שיש בך (אלא אם כן יש לך הסבר שנשמע יותר טוב). שיתוף ותמיכה לא צומחים מתוך ביקורתיות בסיטואציה שאת בכלל לא מכירה מקרוב וגם אם עברת סיפור שנשמע לך דומה- כל סיפור הוא עולם בפני עצמו. כל התלבטות או כאב הם תהליכים ששונים מאדם אחד לשני. הסרקסטיות שלך לגבי סופת רעמים היא מיותרת, לא ילדותית ודורשת התעלמות. אז אני מתעלמת ממנה. וגם מתעלמת מראש מכל שטיפה שתגיע לכיוון שלי. אני , ואני בלבד, יודעת מה היה טוב לי לעשות בסיטואציה אליה נקלעתי ואני לא מוכנה לספוג ביקורת ממך או מאף אחד אחר לגבי מידת אושרה של בתי. תאמיני לי שבמשפחות רבות בהן יש שני הורים, לא רואים כזאת אהבה, השקעה ואושר כמו אצלנו. בכל אופן- בהצלחה לך בהמשך.
 
מגששת- קראתי שוב את ההודעה

שלך שבראשית השירשור ואני מקווה בכל ליבי שאת מתחזה וכותבת את הדברים כדי למשוך קצת תשומת לב. איזה צרות אופקים, דעות קדומות וביקורתיות. מקווה כי יש כמוך מעטים בחברה שלנו.
 

מגששת

New member
התנצלות../images/Emo39.gif../images/Emo23.gif../images/Emo39.gif../images/Emo23.gif../images/Emo39.gif../images/Emo23.gif

לסופה וחגית אני שוב מדגישה ובכנות , יש כאן חוסר הבנה, - רותם תגידי להם !!! לא היתה כאן שום כוונה של צרות אופקים ו/או סרקסטיות. פשוט קבלתי מסר שהרגזתי את סופה ובסך הכל על הבאת דעתי בפורום. יתכן שכושר התבטואותי דל, ובנוסף חוששת ומגששת ויותר מכל " מקנא " באומץ ליבכם.(וזה מעניין אותי, איך זה עובד ואיך מתמודדים) כן, אני פעלתי אחרת ובאת אולי קיימים בי ריגשי אשמה, אז זה בגגל זה צריך להוקיע אותי כבר מהחברה והפכת אותי למתחזה. - רשום - מבלי לפגוע בזכויות כל טוב מכל הלב שוב
 
אני חושבת

שחגית ביטאה זאת יפה ממני, מגששת יקרה, אני מציעה לך בכל לבי להירגע קצת עם הביקורת, ולפני שאת מטיחה בנו ניתוחי אישיות אולי כדאי שתלמדי להכיר אותנו קצת. לקרוא לי נקמנית? קצת חרגת מגבול הטעם הטוב לטעמי, ולא רק הבעת דעה, אלא העברת ביקורת (מרושעת ולא במקום מבחינתי) על יכולתי לגדל ילדה מאושרת על אף היותה בלתי רצויה על ידי אביה. יש לי רק דבר אחד להגיד. אני לקחתי אחריות על מעשיי ומשתדלת לעמוד בה כמיטב יכולתי. ייתכן ואת בחרת בדרך אחרת, לא הייתי שופטת אותך ואני לא מסכימה שתשפטי אותי על הדרך בה בחרתי. תודה לאל, את זה יש לי מספיק מההורים ומהמשפחה, אני לא צריכה את זה מזרים. בפורום הזה יש קבוצה מקסימה של אנשים שתומכים, מפרגנים, מעודדים ועוזרים זה לזה ברגעים הקשים. אנחנו לא נמצאים כאן כדי לשפוט ולא כדי להעביר ביקורת, אנחנו כאן כדי לתמוך ולקבל עזרה, לשתף ולפרוק את שעל ליבנו, ואת מוזמנת להצטרף במסגרת אותם הכללים שחלים על כולנו, ומבלי לשפוט את מצבם ובחירותיהם של אחרים.
 

רותם111

New member
חגית מתוקה, מהכרותי הקצרה איתך

אין לי צל של ספק שאת אמא מדהימה ואלה בת מזל שיש לה אותך!!! אני אף משוכנעת שסופה עם הרגישות שלה תהיה אם חמה ואוהבת!!! אני לא חושבת שמישהוא, כולל המגששת הטיל ספק בכך. אני לא חושבת שההתקפה החזיתית הזאת של סופה ושלך על המגששת היא לעיניין מהסיבה הפשוטה שהמגששת הסבירה והתנצלה. לדעתי מדובר בבחורה שלא היה בה את הכוח והאומץ לגדל את פרי ביטנה והיא עשתה מעשה שהיא מתחרטת עליו עד היום ולכן היא כאן אצלינו. קראתי שוב ושוב את הודעתה המקורית וחיפשתי את ה"סרקסטיות" ולא מצאתי. אולי אני מפספסת משהוא אבל לדעתי מדובר בפרשנות. פרשנות סוביקטיבית שכל אחד נותן לדברי חברו עפ"י הנקודות הרגישות שלו. בהודעתה המקורית של המגששת קראתי עמדה ולא ביקורת. ממתי אנחנו סוקלים אנשים על עמדתם? דווקא חברי פורום זה שנאלצים להתמודד עם דעות קדומות וצרות אופקים, נאה יהיה אם יהיו סובלניים לדעות של אחרים וינסו להסביר אם יש צורך. מי כמוני מתקוממת כשמדובר במתקפת ביקורת חסרת בסיס על אחד/ת משלנו אולם במקרה הנוכחי אני חייבת לחזור על עצמי ולהדגיש כי אני שומעת קריאה לעזרה ולא ביקורת. אין לי ספק שהמגששת נגעה בנקודה רגישה ביותר לכולנו, הצורך לגונן ולוודא שילדנו לא סבלו, לא סובלים ולא יסבלו מבחירתנו. כשנוגעים בבטן הרקה אז יש תגובות אינסטנקטיביות ואני חושדת שזה המקרה הנוכחי. לסופה ולחגית, אני מציעה להתרכז באהבה והתמיכה שיש כאן לכולנו ולוותר על "להיות צודק" ושולחת לכן הרבה
מעומק ה-
למגששת, אני מציעה שתנסי להכיר אותנו ואת ההתמודדויות היומיומיות שלנו, בעדינות, בלי לדרוך על יבלות לפני שמכירים. ושוב, ברוכה הבאה
 

מגששת

New member
תודה !!!!../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

רותם , מה זה תודה , עד שנכנסתי לפורום להכיר לגשש, עם הרבה חששות כבר חשבתי לא לחזור שוב!!! היתה כאן התנפלות ועלאום רציני, משהו פה סוחף ולא קרא את דבריי עד הסוף. במחשבה שניה אני כן ימשיך, כי אני חושבת שיש לי מה לתת. ומי שירצה ייקח ומי שלא מפסיד. אני הבנתי שנגעתי בבטן הרכה של מישהו פה, אבל אני ינסה לשנות את רמת הניסוח יתכן שלא הייתי מובנת בנוסף. הרבה תודה שיצאת להגנתי. אני כרגע צריכה לעזוב, אבל נכנסי לראות מה נהיה מאתמול !!! אבל היה חשוב לי מאד לומר פשוט - תודה !!! את מקסימה. ביי בנתיים המגששת !!!
 

רותם111

New member
הדיסלקציה מתעתעת בי../images/Emo10.gif

רק עכשיו ראיתי את הודעתה של המגששת שכותרתה: "רילקס" והבנתי על מה המהומה. מגששת, באמת שהגזמת!!! עכשיו אני יודעת על מה ולמה חגית אמרה שאין מקום לסרקסטיות. היא התכוונה להודעה הזאת ולא להודעה המקורית. מגששת, את רוצה שיבינו אותך ויתחסו בכבוד לדעותיך וזה לגיטימי ביותר אבל דורש ממך את אותה ההתיחסות בדיוק. לבטל את רגשותיה של סופה ולטעון כי תגובתה נובעת מעצם העובדה שהיא "הריונית" ולכן העצבים משתוללים - לא יפה ולא נאה וככה לא עושים!!! תני כבוד לתגובתה כמו שהיא צריכה לתת כבוד לתגובתך. עכשיו גם אני כועסת!!!
 
רוצה גם.. ושוב קצת ארוך

מגששת יקרה. אמנם אני קצת צעירה, אבל הייתי רוצה גם להגיב להודעתך. כשאת מגיעה ומחליטה לכתוב בפורום, כל פורום, ולאו דווקא זה, את חייבת להבין, שיש בו דעות רבות ואנשים שונים. כל אחד כאן רשאי להביע את דעתו, ולעיתים לכעוס, להתעצבן או לחלופין לעודד ולתמוך. כל אחד רשאי לעשות ולכתוב את דעתו. אך יש תנאי אחד. התנאי הוא לא לפגוע. בפורום נפלא זה יש הרבה כאב, הרבה כעס והרבה חוסר צדק. אבל בעיקר בעיקר יש כאן אנשים, אנשים שאיכפת להם, אנשים שדואגים ואנשים שמוכנים לתת את חולצתם האחרונה, רק שלאחר יהיה טוב. אני לא אשפוט אותך, או את מה שכתבת לסופה, למרות, שאני מעריצה אותה, על האומץ, האהבה והכוח שיש בה לחיות במדינה אחרת, להחליט ללהמשיך את ההריון, למרות האכזבה, למרות הכעס ולמרות היאוש. מגששת, בכל שלב בחיינו אנחנו עומדים בפני החלטות, חלקן הרות גורל וחלקן סתם עוד החלטה, שנשכח ממנה בהמשך. אבל אין, אין כמו ההחלטה לקחת אחריות על חייו של תינוק, שטרם נולד, ואת את יכולה להחליט אם יחיה או לא. ואת יודעת מה, כל החלטה שתקבלי, תהיה שגוייה. אז יש כאלה שבוחרות לא להמשיך, ואין בליבי אלא צער והמון כאב על החלטה זו. לא מבחינת התינוק, לא רוצה לדבר על זה, אלא מבחינת האמא. אמא שכל החיים תזכור, ותתאבל ותדע שלא יכלה לעשות אחרת. ויש אלה המחליטות, שהילד שבתוכן לא אשם, שהוא יחיה והן תאהבנה אותו בכל ליבן, לא משנות הנסיבות בהן נוצר. אמהות אלה, יחושו כאב גדול יותר, בכל יום שיביטו בילדם, מלוות את גדילתו, אוהבות אותו בכל ליבן, אבל כל כך חוששות שהן לא נותנות מספיק. וזה לא קל. לא קל לתת מספיק כאשר שני ההורים חיים יחד, וזה קשה עוד יותר לתת לילד כשיש הורה אחד. אז אנא, בפעם הבאה, שאת באה לשפוט או להצהיר הצהרות, תחשבי, תחשבי היכן את נמצאת, מי משתתף בפורום והאם באמת באמת מה שאת כותבת, נכתב בתום לב, ולא מתוך רצון לפגוע ולעורר מהומות. שלך, נועה.
 
נצמדתי

לתגובה הזו. ואכן מגששת , כמו שכתבו לך כאן , אנחנו כאן על מנת לתמוך ולא על מנת לשפוט. יכול להיות שדברים שאת כותבת מגיעים ממקום של מצוקה אישית שעברת , ואולי רצון כן להעמיד איזו שהיא מראה מול אדם. לשתף מנסיון שלך שהשפיע עלייך בדרך שהשפיע. אבל במדיה הזו כשחוסר הידע והאינפורמציה כה רב מהידע שכן יש לנו על האחרים ,אנחנו נעדיף להתמקד רק בתמיכה ולהשאיר את שאר הצדדים לגורמים מקצועיים יותר. וזה במיוחד אם לא שואלים לעצתנו. אני סבורה שהבנת את הלך הרוחות ולכן מברכת אותך על הצטרפותך ומקווה שתוכלי להמשיך ולשתף ואולי למצוא כאן גם תמיכה או עידוד.
 

מגששת

New member
ערב טוב לכל המגבים ../images/Emo13.gif

לאביגיל ולכל מי שחושב שאני בעמדת שיפוט, טעות גדולה ומרה !!! לדעתי לתמוך ולעודד זה גם לומר את האמת ולא רק ליטופים, יש גם ידיים מלטפות ורכות ויש גם מחוספסות ובעלות עור גס. יתכן שקבלת התמיכה מכן, היא דרך הבעת דעתי ועמדתי? מה דעתך !!! וחוץ מזה איך אני יכולה לשתף כשעד עכשיו אני נתקלת בעויינות , לא מכולן כמובן, אבל!!! לא נורא אני להבדיל פתוחה ובקבלה מלאה. מקווה להמשך יותר טוב. מגששת.
 

מגששת

New member
רצוי לא רצוי - לסופה../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif

אני לא יודעת איך להתחיל איתך אבל שרשרת התגובות שלך גרמה פה להתלקחות ומדורה ללא אש, אני מקווה בכל לבי שהפעם לא ובסך הכל את יכולה לא לקבל את דבריי. אבל בכל אופן מניסיון שלי בחיים אני חייבת להעביר ולהבהיר לך מה גורם הרצוי / לא רצוי, שאני מתכוונת וכל זה מתוך הכרות מאד מעמיקה עם הנושא, אז ככה, בכל מקרה כל ילד/ילדה שגדל במערכת משפחתית שאינה מתפקדת כראוי, (רק עם אמא או רק אבא) חש בכל מקרה חסך ריגשי ונטישה ריגשיים. שמלווים בהרבה שלווים ומקרים בחיים. והתגובה הטבעית לתחושת הנטישה היא בושה מרעילה, וחוסר ביטחון ששוכנת עמוק עמוק בתוככי נפשו של הילד וגורמת לכעסים ולכאב עמוק וחוסר ביטחון. בגיליים קטנים עוד אי אפשר לחוש יגון. אין לו/לה בעלי ברית שיתמוך בשעה שהוא בוכה על אובדנו, או מתמלא בזעם על חוסר הצדק וההגינות כלפיו. כדי לשרוד בחברה מפעיל הילד מנגנוני הגנה והאנרגיות הרגשיות שלו קופאות. בתיקוה ושוב כולי תקוה שאני לא מרגיזה אותך !!! יש נגטיב ויש פוזטיב המגששת
 
למעלה