התפכחות?

[במזל בתולה]

אפשר להגיד משהו

מה את רוצה להגיד לסופה, מה את רוצה לספר לה. את יודעת כמה ילדים לזוג הורים חיים בבושה מרעילה בכעס וכאב עמוק. תעשי סקר כמהלא רצויים לזוג הורים יושבים אצל פסיכולוגים ומקיאים את הבושה הכעס והזבל שצברו. אם ילד רצוי במלא העוצמה ע"י מי שהוא חי איתו, מגדל אותו, אוהב אותו הוא ירגיש רצוי, אולי יהיה לו כעס, שאלות, תהיות לגבי הצד שבחר לא להיות שותף, אבל לא בושה מרעילה. ועכשיו נגיד שיש לך ידע, ומידע, ובמידה מסויימת הוא נכון ושוב ילד שחי במקום שהוא לא רצוי, חווה דחיה, יכול להרגיש כפי שתארת. איך זה מתקשר לסופה. ומה העקשנות לשכנע אותה שכך ירגיש התינוק שעתיד לבוא. תתסתכלי בפנוחו אצלך בפנים בפנים מה את רוצה להגיד. מה המסר שלך. אולי את צריכה עזרה? אני חושבת שיש המון אנשים פה שהיו שמחים לעזור. ולסיום: רצוי/לא רצוי זו הרגשה של הבוחר בה בלבד אין לה שום אחיזה במציאות. באהבה בילי

 

[דבורי]

../images/Emo31.gif

משפחה חד-הורית אינה מערכת משפחתית שאינה מתפקדת כראוי, אלא מערכת משפחתית קטנה מהרגיל. משפחה עם אבא ואמא שאינם מסתדרים יחד היא מערכת משפחתית שאינה מתפקדת כראוי. ילד שמכיר מערכת משפחתית הכוללת הורה אחד מיום היוולדו, וההורה הזו מתפקדת כמו שצריך, לא מרגיש שום נטישה או בושה מרעילה, אלא בטחון ושמחה במערכת המשפחתית שלו. לא צריך לחפש בעיות איפה שאין.

 

[חדהורי 34]

מסכים עם דבורי ../images/Emo45.gif

ואפשר להוסיף, שאם ההורים, במיוחד אלו שהילדים בחזקתם ינסו לשכוח מכל מה שעברו עם בן/ת זוגם, וינסו כמעט בכל מחיר למען הילדים לשמור בכל מיקרה על קרבה בינם לבין ההורה השני, זה רק יעזור לתחושתם ולביטחונם האישי. כל עוד ההורה השני מוכן לזה ורוצה בזה, ולא מזיק בשום דרך, אז למרות הכל זה אכן שווה. למי שלא יודע, אני נמצא בשני צידי המתרס... מצד אחד אני גרוש ויש לי שני ילדים שגרים אצל ה-אקס... ומצד שני אני חד-הורי לילד בן שנתיים ו-5 חודשים.... וכך יוצא שניסיוני רב משני הצדדים....

 

[זואי11]

את מצליחה להרגיז אפילו אותי ../images/Emo4.gif

מאיפה את מביאה את המשפטים הנחרצים והגורפים האלו ? "בכל מקרה כל ילד/ילדה שגדל במערכת משפחתית שאינה מתפקדת כראוי, (רק עם אמא או רק אבא (???!!)) חש בכל מקרה חסך ריגשי ונטישה ריגשיים" אני ממליצה שפעם הבאה לפני שאת שולת מסר, תכתבי אותו קודם בצד ותקראי טוב טוב, ותחשבי האם זה באמת מה שאת רוצה להגיד ??...

 

[רותם111]

מגששת, נסחפת קשות

איך את יכולה לעשות כאלה הכללות ולהתיחס לכל המשפחות החד-הוריות כאל "מערכת מפחתית שאינה מתפקדת כראוי". יש לי חדשות בשבילך, לא כל ילד שגדל במשפחה חד-הורית מרגיש כאב עמוק וחוסר ביטחון. אני חושדת שאת כותבת על משהוא שמציק לך מאוד ומכאיב לך באופן אישי. לא אתפלא אם את גדלת עם התחושות שתארת ולכן את עושה כאלה השלכות. אני רק מזכירה לך שיש בפורום הזה הרבה הורים מדהימים שמגדלים ילדים מאושרים ועוד כמה אמהות שבדרך שמתכננות להיות ההורה הכי טוב שהן יכולות להיות. אז, מגששת, תני כבוד וחלאס קשקשת ברשת. יש דיעה ויש עובדות לא נכונות. מה שהצגת במסר הנ"ל אינו דיעה אישית אלא גבב של עובדות שאינן מגובות. הצעתי לך, עזבי שטויות, עברי נושא, או שתספרי מה באמת באמת כואב לך, וננסה לעזור.

 

[סופת רעמים]

די כבר!

אם את לא יודעת איך להתחיל איתי אולי פשוט אל תתחילי. אלו לא התגובות שלי שיצרו פה מהומה, אלא ההערות הפוגעות והביקורתיות שלך ונתבקשת יפה ע"י כמה מחברי הפורום לחדול. כל מה שאמרתי היה שהרגזת אותי, ואכן הרגזת אותי והיות ואני ממש לא אוהבת להתרגז (ויש לי מספיק סיבות בחיים האמיתיים), ולא כל שכן לקבל ביקורת או שיפוט מזרים שאין להם מושג וחצי מושג לגביי או לגבי מצבי, אני פשוט חושבת שמוטב שאתעלם מהאמיתות המתנשאות שלך. לקרוא לי נקמנית, להכריז על הילדה שלי כלא רצויה, כנטושה, להסביר לי ע"י הכרזות בלתי מבוססות על איך שעומדת להיות לה משפחה שאינה מתפקדת כראוי, על איך שהיא תגדל עם "בושה מרעילה" - תגידי לי את לא חושבת שאת מגזימה? אני חוזרת ביתר חריפות על בקשותיהם של החברים האחרים מקודם, אנחנו כולנו פה אנשים שאוהבים לתמוך ולעזור, את מוזמנת לשתף אותנו במה שמעיק עלייך ואני בטוחה שכולנו נשמח לעזור, אך אנא הימנעי מהעברת ביקורת עלינו, על הדרך בה בחרנו, על ההחלטות שלנו והכי חשוב על מידת אהבתנו את ילדינו ועל המשפחות שאנו יוצרות להם. אני.

 

[מגששת]

../images/Emo23.gif../images/Emo23.gifלב|../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif<img border=0 src=../images/Emo

אני לא מבינה מה קורה פה ? הפרשנות שלכן והאינרפטציות, אני מבינה שאני נוגעת בבטן הרכה. אבל למה אני מרגיזה, בדרך כלל דעותי נחשבות ואני אישה שאוהבים לקבל ממנה עצות ודעות אבל שוב אפשר לא לקבל. אני לא מעבירה שום ביקורת ולא שיפוטיות , העברתי את קו מחשבתי, וגם מחוויתי בחיים האישיים. מה ? כל מסר שלי צריך לבוא עם התנצלות, איך אתם בעצם מקבלות את השונה? ???????????????????????????????????????????????????????????????. באה מאהבה.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

היי מגששת, וקודם כל ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

נכנסת לדיון קצת מאוחר, בגלל דברים שקורים בחיי אבל... קצת עקבתי וראיתי את ההתפתלויות סביבך. אנסה לשתף אותך באיך אני רואה את הדברים. וגם יש לי שאלות. חזרת ואמרת בכמה הודעות שאת בחרת אחרת מסופה. האם אני מבינה נכון שבחרת לעשות הפלה? או למסור לאימוץ? בכל מקרה, נראה לי שאת כואבת את החלטתך ומחפשת לה צידוקים נשמח לשמוע את סיפורך ולתת לך את התמיכה לה את זקוקה, בדיוק כמו שנתנו לסופה את שלה. את מבינה, סופה הגיעה אלינו לא מזמן עם כאב קשה ועלבון, לבדה, בהריון ובארץ זרה. רק לאחרונה היא החלה לחייך ולנשום קצת, לכן הבנות נחפזו להגן על סופה מפנייך. לכולנו כאן יש הורים, שכנים, עמיתים לעבודה וחברים שיש להם השגות על הבחירות שלנו. הפורום הזה הוא בית בטוח. בכל בחירה שתבחרי לעשות, תקבלי את התמיכה לעצמך כאדם וכאימא. וזה מה שניסו הבנות לומר לך, בעצם. אני תומכת במה שנועה הציעה. בואי נפתח דף חדש ביחסים ספרי לנו על עצמך, בת כמה את? ספרי את סיפורך שכל כך דומה בעיניך לזה של סופה. תני לנו לתמוך בך בצורה נקייה. את תגלי כאן חבורה אוהבת מאוד. אני מבינה אגב, את הדברים עליהם את מדברת, ומסכימה איתך ברמה כלשהי, אלא שהם לא רלוונטיים לנקודה בה סופה נמצאת. הם רלוונטיים כן בכל מיני החלטות אחרות שעלינו לקחת לאורך חיינו. את מבינה, הבן שלי הוא תוצא של בנק הזרע. בהחלטה מודעת מאוד מנעתי ממנו כל אפשרות להדביק אפילו פנים או שם למושג ´אבא´ ולבעל הזרע שמהווה מחצית מהחומר שבנה אותו. לפי גישתך, אסור היה לי לעולל כך לילדי. יש לי אחות שחושבת כך

וחבל!! עם כל הקשיים והבעיות, לבן שלי יש המון המון אהבה, יותר מלהרבה ילדים עם שני הורים אני שולחת לך

כדי להקל עליך לפתוח בפנינו את ליבך וחייך ולאפשר לנו לתמוך בך בכאב הפרטי שלך

 

[מגששת]

../images/Emo23.gif לנאוה וכולם ערב טוב ../images/Emo23.gif

נאוה יקרה, הרכות חשובה ..... ראשית חשוב לי להבהיר כי אני הרבה זמן קוראת בפורום בין השורות ומתרשמת. ולקח לי הרבה זמן להתקשר עמכם. ובתקופה האחרונה קראתי את דבריה של סופה ומתוך מקרים שאני חווה בחיי וחוויתי בעבר אז החלטתי להצטרף ולהגיב לדבריה של סופה בכדי להאיר את דרכה. ובאמת לתמוך וזה גם בסדר ולגיטימי שהיא לא תקבל אותי. קשה לי בכמה הבטים ומתוך כמה מיקרים שקרו לי בחיי האישיים. ובמקביל בחרתי בפורום הזה מתוך איכפתיות עמוקה לילדים וחשוב לי שילדים שהם בעצםמולנו מול הגדולים חסרי ישע ונתונים לחסדינו ולמשמרנו מבלי לזלזל חלילה בלקיחת אחריות ונתינה ואהבה ללא גבול וכו.. שאם חד הורית יכולה לתת. אני לא אמרתי שסיפורי דומה לסופה , אמרתי שקרה לי כמו שקרה לסופה שהייתי בהריון ובחרתי לעשות הפלה בכדי לא לגרום הבל לאף אחד. לא לי , לא לאבא ולא לולד. חייתי עם גבר כ- 6 שנים , זה לא משהו קצר, ונכנסתי להריון, כשנודע לבין זוגי שאני בהריון, הוא לא רצה הוא אהב אותי בדרך שלו, חיינו יחד בדירה ובשותפות מלאה, אבל הוא לא רצה באותה עת. הוא התחנן על נפשו שאני לא יעשה לו את זה, מעשה כזה ושאני לא יהפוך אותו ל - אבא בעל כורחו ואין לו עניין להיות אבא. לקח לי זמן, הבנתי, הפנמתי, וידעתי שלי באופן אישי יהיה קשה מורלית, כלכלית להביא ילד לעולם ולהביא ילד לעולם שהחצי השני כלל לא מעוניין. ולהדביק לו בכח משהו שהוא לא רוצה ובנוסף לבקש אח"כ כלכלה ומזונות. עשיתי הפלה וגם החלטי שלא מגיע לו אותי, אפשר לומר שההתאבלות ליוותה אותי עוד שנים ארוכות. בדרך שלך אני חושבת שבסך הכל אין לך עם מי לריב, לתבוע, הסדרי ראיה וכו´ (אני לא מדברת על גרושים ו/או אלמנים) את כל כולך ואת האנרגיות את משקיע בבנך. פניתי לסופה כי התרשמתי מכתיבתה שיש בה מיסכנות ותחושת קורבן וכואב לי שמביאים ילד לעולם כשאתה במצב של חוסר ודאות חוסר ביטחון ובפרט כשאין ביטחון כלכלי וכבר בהתחלה להתעניין בזכויות כלכליות סוציאליות אני מעריצה, מעריכה ומוקירה אותך בכל הכנות ממני מכל הלב שבחרת להביא ילד וצאצא לעולם בדרך בנק הזרע, ההיפך אני כל החיים אמרתי לעצמי ולמשפחתי שאם לא אמצא זיווג בחיי עד הזמן הרלוונטי אני בטוח יביא ילד לעולם.ילד זה עולם ומלואו לחיים. זה הדבר אכי אכי נפלא שיש בעולם. כרגע באמת חשוב לי לשתף אותך בחיי , אבל לאט לאט כי זה ארוך, בכדי שאולי דרך זה תביני על מה אני מדברת ומהיא גישתי. אני בת 37 שנים, אני נשואה וחיה בנתיים באושר ובזוגיות נשאתי בגיל 30 וכיום אני אמא ל- 2 ילדים, ילד בן 6 ש´ וילדה בת 2 ו4 חודשים. נישאתי בהריון, כל הזמן ידעתי שאני יתחתן כמובן מתוך אהבה, אבל היה לי חשוב לבדוק האם אני שוב יהיה בהריון , תמיד ליווה אותי החשש שבגלל ההפלה אני לא יוכל להיות יותר בהריון, כנראה נתוך דעות קדומות. יש לי כמה סיפורים כואבים בנושא, ואני מרגישה שזה כרגע ארוך מידיי. בנוסף למשפחתי , אני גידלתי ילדה שהיא לאם חד הורית שבמקרה היא אחותי כלומר גידלתי את אחייניתי שנכון להיום היא כבר חיילת. תחילה אני ואימי גידלנו יחד אותה מגיל 6 שנים ועד גיל 15 לערך אימי חלתה והזדקנה ואני בעקבות בניית התא המשפחתי החדש דאז, החלטתי וכמובן בהסכמתו של בעלי לקחת אותה אלינו מגיל 15, ועד היום. כיום כשהיא חיילת אומנם גרה לבד ובאופן עצמאי אבל עדין תחת חסותנו וכלכלתנו. וזה קשה אני אני יכולה לומר שלי / לנו לא היו כל זכויות סוציאליות לגביה כי מצד אחד אנו לא ההורים הביולגים וגם לא מאמצים. וכל מה שהעלתי לגבי ילד לא רצוי זה מתוך מה שאני חובה איתה ובשיתוף של טיפולים פסיכולוגים ארוכים ויקרים מאד !!!! ללא כל עזרא כלכלית, לא מאביה ואמה שהיא אחותי שתחיה חסרת כל ובקושי מספיקה למחייתה. אני במשך שנים רבות עם הילדה הזאת ועד היום אם הנתינה שלי, אהבה ללא תנאים, שיתוך בחיינו ובתא המשפחתי, להנחיל לה חוסן כלכלי ונפשי, אבל תמיד שרוי המצב המדוכדך וחוסר הביטחון והלא רצויה ואנחנו מידי יום חווים את בדיקת הגבולות עד כמה אנחנו אוהבים אותה ? נאוה , התעייפתי, ההמשך יבוא. ביי המגששת ושוב תודה !

 

[רותם111]

מגששת, קבלי ../images/Emo39.gif על

העזרה והבית שיצרת לבת אחותך. היה ברור שיש דברים בגו ואת כותבת מתוך מקום מאוד אישי. היית רק צריכה להוציא את הסיפור החוצה. הסיפור של בת אחותך לא נשמע מאוד דומה למצב של חברי הפורום שלוקחים על עצמם מראש ומתוך ידיעה את האחריות המוחלטת בגידול ילד בתוך תא משפחתי שמורכב מהורה אחד. הסיפור כן מסביר את המקום ממנו באת עם ההצהרות שלך (שפשוט לא רלוונטיות לגבינו). גם הסיפור שלך לגבי הבחירה שעשית שונה מעצם העובדה שזאת בחירה. שתי האפשרויות לגיטימיות ותלויות בהרבה מאוד גורמים. אם היית מתחילה את הרומן איתנו בסיפור הזה במקום בהכרזות סביר להניח שהכל היה מתנהל על מי מנוחות. בכל מקרה, זאת הסטוריה. אני מודה לך על הפתיחות והשיתוף ומקווה שנשאיר את העבר מאחור.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

ציפיתי לסיפור חיים טעון ../images/Emo6.gif

מחכה להמשך... ובינתיים קבלי

 

[סופת רעמים]

אני מבקשת

בפעם השלישית, אנא עזבי אותי ואת הסיפור שלי בצד. ההכרזות שלך מוטעות, את לא מכירה, אני יכולה בהחלט להבין שהסיפור שלך בא ממקום של כאב אבל בבקשה אל תערבבי את הדברים. "פניתי לסופה כי התרשמתי מכתיבתה שיש בה מיסכנות ותחושת קורבן וכואב לי שמביאים ילד לעולם כשאתה במצב של חוסר ודאות חוסר ביטחון ובפרט כשאין ביטחון כלכלי וכבר בהתחלה להתעניין בזכויות כלכליות סוציאליות " אין בי מיסכנות מעולם לא טענתי שאני קורבן של אף אחד או שום דבר אין לי שום מצב של חוסר ודאות לגבי הילדה שלי חוסר ביטחון יש לכולנו בכל שלב בחיים, בעיקר כשהולכים בדרכים חדשות אין דבר כזה בטחון כלכלי, בטח לא בפורום הזה ולצערי גם לא אצל רוב האנשים שאני מכירה לא בישראל ולא כאן. ואין רע בלהתעניין בזכויות סוציאליות, כי לשם זה בדיוק הן קיימות. אז אנא ממך, רדי מהעניין, עזבי אותי במנוחה, והשאירי את ההתחסדות במקום אחר. כי באמת שנמאס לי כבר להיות המועמדת העיקרית לשכנועייך ושיפוטך. תודה.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

סופה, חבל על הסערה שלך,

זה מה שעבר עליה, ואת היית הטריגר זה לא מכוון נגדך, מה שכן, אני מזמינה אותך להתבונן בתגובה שלך עצמך ולבדוק מה כל כך מסעיר אותך? למה את מגיבה בכזאת חריפות? ברגשות, אין טוב ורע, יש את מה שיש. הכרה במה שיש מאפשרת לנו לעשות שינוי, שהרי אי אפשר לשנות משהו ש ´לא קיים´ אנשים סביבנו, אינם אלא מראת קסמים. הם משקפים לנו את הרגשות שלנו, את הפחדים וכו´. אם אני רוצה להתקבל לעבודה, ואני בטוחה שאני הכי טוב שיש, ואנשים סביבי אומרים: לא ילך, לא תצליחי, בטח כבר יש להם מישהו, וכדומה, עלי להבין, שהם משקפים לי פחדים שלי, וחוסר ביטחון שלי, שמסיבה זו או אחרת, אני מפחדת להודות שקיימים. התבוננות מעמיקה לשאלה: למה אני מפחדת? מה מערער את ביטחוני, תספר לי על עצמי דברים שיאפשרו לי לשחרר את המסר הלא מודע. המסר הלא מודע הוא המסר שהעולם קולט, ומגיב אליו. כשאני רוצה לדעת מה אדם חושב על עצמו, אני שואלת אותו על אחרים. דברים שמרגיזים אותו - הם מה שהוא לא אוהב בעצמו, דברים שהוא מעריץ, הוא לא מאמין שיש בו. בתגובתה אליך, מגששת מספרת לנו על רגשותיה ועל הקושי שלה עם דברים שחוותה בחייה. זה לא קשור אליך... אני אישה שמנה. כל חיי הבוגרים הייתי עם עודף משקל. ועם זה, בקלות ובחיבור עם גופי, רקדתי, התעמלתי, לבשתי בקיני ועוד. כל מכרי ידעו לומר שאני מרגישה טוב ונוח בתוך גופי. בסדנאות שונות שהייתי בהם, חזר התרגיל הנהדר של: בחר אדם שיש לך בעיות איתו, שמשהו בו מפריע לך.

תמיד נגשו אלי כל מיני נשים עם 2-5 ק."ג עודפים שבקושי הורגשו, והחלו לתת לי הרצאה על כמה אני מתיישת בגופי, וכאלו. ואני חייכתי, הקשבתי, וכשהם לקחו נשימה, שאלתי: מה קרה? את רוצה לירזות? ואז הן נשפכו עם כמה קשה להן עם אותם X ק"ג שעלו מאז... אז רדי ממגששת ותני לה למצוא את הדרך ממך אל עצמה. ואת? תראי אם את יכולה ללמוד ולהתחזק מאותו דבר שכל כך קשה לך לקבל בעצמך. ואגב, את יכולה לעשות זאת בלי לגלות לנו

לכולנו יש את אותן התלבטויות ופחדים בצירופים שונים, בעיתויים שונים ובעוצמות שונות.

גדול ועוטף, יעברו עוד גלים קשים, והרבה אנשים יאמרו דברים. וכשזה יהיה בלתי הפיך, כולם יסתגלו, וכשהיא תיוולד (או הוא) אז כולם יאהבו. וכשתראי את הפנים בפעם הראשונה, הכל יישכח וייסלח תני חיוך

גדול!

 

[סופת רעמים]

זה פשוט מאוד

אני לא רוצה שיקראו לי מסכנה לא רוצה שיהפכו אותי לקורבן לא רוצה שיודיעו לי שהילדה שלי לא רצויה לא רוצה שיחליטו בשבילי שבגלל סיפור של מישהו אחר אני צריכה להסיק מסקנות פשוט לא רוצה להיות במרכז מסע השכנועים והביקורת הזה זה מרגיז אותי זה לא נובע מפחד זה פשוט נובע מתוך העובדה שאני הייתי פה המטרה לכל הביקורת והשיפוט ואת זה יש לי מספיק מהמשפחה, ובגלל זה קיבלתי החלטה לחתוך ולא לאפשר לאנשים לערער את בטחוני. אנשים זרים לא מערערים את בטחוני, הם פשוט מרגיזים בתעוזתם להעביר ביקורת ולשפוט מצב ואדם שהם אינם מכירים. ביקשתי כבר מספר פעמים, ואני עדיין ממשיכה לראות שאני "קורבן" "מסכנה" או "מביאה לעולם ילדה לא רצויה", ולכן אני מגיבה בחריפות, כי זה מרגיז אותי. ביקשתי להפסיק, ואני חושבת שמגיע לכולנו הכבוד הבסיסי הזה. מגששת לא משקפת פחדים שלי, גם לי יש סיפור חיים לא קל, גם אני גידלתי ילד של מישהו אחר פעם, אז מה? במהלך לימודיי עבדתי עם ילדים ממשפחות במשבר, עבדתי עם ילדים להורים גרושים ומשפחות חד הוריות, היה לי הרבה נסיון בהרבה תחומים, זה יעשה אותי אמא יותר טובה אבל לא נותן לי את הזכות להעביר ביקורת או לשפוט אחרים. והיות וביקשתי ממגששת להפסיק, והיא פשוט מסרבת לעשות זאת, אני מבקשת שוב ביתר חריפות ומקווה שהיא תכבד את בקשתי. זה הכל. מקווה שהובנתי.

 

[מגששת]

מנותקת

לדעתי את מנותקת לגמרי מהמציאות, אני לא מבינה מה את רוצה ממני, זאת התגובה שאת מסוגלת להעביר לאחר ששיתפתי ורק חלק קטן, זה רק מראה כמה שאת נקמנית. ביי

 

[מגששת]

שבת שלום ../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

ראשית שבת שלום לכולם !! נאוה , מה דעתך שאני יחליף את שמי ל - " מרגיזה " במקום מגששת. כששיתפתי מחיי האישיים ו " האמיתיים " לא השוותי אותם לחייה בככל או לסיפורה. רק עכשיו נפל לי האסימון למה היא כל כך כועסת, מתרגזת ןנראה שהיא ממש מאבדת שליטה. (זה ממש לא בריא, היא צריכה לשמור על עצמה) זה באמת חשוב, היא צריכה לבדוק עם עצמה למה המגששת מוציאה אותה מדעתה. נאוה, אני לא יודעת האם להמשיך כאן בכלל, עם תגובות כל כך נסערות, את האמת זה אפילו מכאיב לי שרובם חוץ ממך מגיבות אלי כמו שהם מגיבות. נפרפם בהמשך. בנתיים שבת שלום. נ.ב. ראיתם את השיר שמצאתי, למה לגביו לא הגבתם. קצת נחמדות, בבקשה. ביי

 

[סופת רעמים]

בפעם העשירית

אני מבקשת ממך להמנע מלהזכיר אותי, לפנות אליי, לדבר עליי וכו´ בפורום. ביקשתי כבר כמה פעמים, בואי נתעלם זו מזו בכבוד, ואף אחת לא "תאבד שליטה".

 

[קורין1]

סופה, אני חושבת שמגששת......

מנסה להתנצל ובטח כבר מתחרטת על מה שאמרה, היא רק ניסתה להציג את דעתה, לכל אדם ואדם יש דיעה משלו. אני רוצה לומר לך סופה, שאני מצדיעה לך, עכשיו אני נמצאת במצב שבו היית בהתחלה, אני בהריון ואני הולכת לעשות משהו שאני לא כלכך רוצה, הוא לא מעוניין בו, אם היה רוצה, היה לי את הכוחות להתמודד עם כולם. לבד כבר אין לי כוחות... באהבה

 

[סופת רעמים]

קורין יקרה

בואי נעזוב את מגששת ואת כוונותיה בצד. הבטחתי לא להתייחס יותר לעניין הזה וכך אעשה. עצוב לי מאוד לשמוע שאת (כפי שהבנתי) הולכת לעשות הפלה על אף שאת לא שלמה עם הצעד. אין לי שום דבר נגד הפלות, אבל באופן עקרוני קשה מאוד לעשות החלטות כאשר לא שלמים איתן ובעיקר במשהו כזה גורלי. אני רוצה רק לומר לך שגם לי היו אינספור פעמים בהן חשבתי שאני לא מסוגלת. נתתי לעולם שבחוץ ולאנשים שונים לערער את הבטחון שלי בעצמי ועברתי כמה משברים שחלקם מתועדים לא רע כאן בפורום. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לך, זה שיש לך כוחות לעשות מה שתבחרי לעשות, ולא משנה מה תהיה הבחירה שלך, יש לך הכוחות להתמודד איתה. הדבר היחיד שאת צריכה להתמודד איתו זו את עצמך ובחירתך ולא אף אחד אחר מהסביבה. אני מבינה ויודעת כמה הסביבה מקשה על העניין אבל ברגע בו תצליחי לבודד את עצמך מהסביבה תראי שהאדם היחיד שתצטרכי לענות לו היא את בעצמך. אני מאחלת לך שתצליחי להגיע להחלטה שתהיי שלמה איתה, ושלא תתני לסביבה להשפיע על החלטתך. אני מאחלת לך שתמצאי את הכוחות בתוך עצמך (לי למשל סייעו בזה חברי הפורום הנהדר הזה) לעשות את מה שאת רואה לנכון לעשות ולא את מה שאחרים חושבים שנכון, כי בסופו של דבר רק את תצטרכי לחיות עם זה, לטוב ולרע. אני מחזקת את ידייך בכל צעד שתבחרי לעשות ומזמינה אותך לשתף אותנו כאן ולקבל תמיכה ועידוד ולשאוב כוחות מאיתנו. אני בטוחה שבסופו של דבר תגיעי להחלטה הנכונה עבורך, כי זה הדבר הכי חשוב. אני

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo6.gif אתן כמעט מצחיקות

מגששת, כשלוחצים למישהו על כפתור, והוא מתפוצץ, בדרך כלל, מרימים את היד מהכפתור!! את כל הזמן תוהה על מה היא רוגזת (כבר רותחת, אם חשתי היטב את הטמפרטורה) ובתוך התהייה או ההסבר שלך, את חוזרת ולוחצת לה על אותו כפתור. הניחי לסופה את ענייניה. גם בשיתוף שלך, הסברת למה הגבת לסופה כמו שהגבת, וגם בתגובתך לסופה ´מנותקת´ וגם בתגובתך אלי, בהודעה שאני מגיבה אליה. חכמינו אמרו: ´סייג לחכמה - שתיקה´ לפעמים צריך לדעת לעצור. לספוג ולשתוק. לחכות יומיים ולהתחיל או להמשיך ממקום אחר. לא הייתי רוצה לראות אותך כאן כ´מרגיזה´ את מוזמנת לבוא בשמך הפרטי, או בשם שתמיד חלמת עליו קחי אוויר, ודברי רק על עצמך. נסי להימנע מלומר לאחרים מה עליהם לעשות אלא שתפי במה שקורה בחייך שמתחבר לך באסוציאציה. תשמחי או תצטערי עם האנשים, הימנעי משיפוט. עם הזמן אולי תלמדי לומר את הדברים בלי לדרוך על יבלות או שתלמדי לזהות שזו הייתה יבלת ותדעי לקחת צעד לאחור. מה דעתך?