ה שהשפיע עלי

[עמית@]

מגרנית=מרגנית כמובן (המיגרנה...)

 

[זוהרה האחרת]

אריך קסטנר - אורה הכפולה ../images/Emo63.gif

קראתי עוד ועוד ועוד ועוד. עוד ספר שמאוד אהבתי הוא בת מונטסומה, שגמעתי בשקיקה. בספרי ילדים, אני מחפשת ואולי תעזרו לי... בטח עמית תדע, ספר הילדים שהכי אהבתי והייתי רוצה שיהיו ל EZI וציףציף הוא "המסע אל האי אולי", המספר על בובה שנפצעה ונוסעים לעזור לה. נדמה לי שהוא של מרים ילן שטקליס, אבל אולי אני טועה.

 

[עמית@]

מכירה, אפשר לנסות אצל איתמר.

ויש כמה חנויות יד שניה טובות בתל אביב..

 

[זוהרה האחרת]

ובספרי מבוגרים. אחד ש"טלטל" אותי

"כביסה" של סוזן אדם. ספר שנקרא בנשימה עצורה, פרט לשני העמודים הראשונים. כלומר, לוקח חמש דקות להתחבר אליו, ואח"כ אי אפשר להניח אותו לרגע מהיד. ממליצה מאוד. אני לא יודעת מה טלטל אותי שם, אולי האלימות הכבושה והמתפרצת, היצרים, בית המטבחיים שברקע, אבל לא נרגעתי ממנו תקופה ארוכה. עוד ספר שמאוד השפיע על הגישה הייעוצית שלי (אני בוגרת פסיכולוגיה) הוא התפסן בשדה השיפון . קראתי את הספר הזה כחלק מהקורס הספרות בעיני הפסיכותרפיסט שמועבר על ידי פרופ' חיים עומר (מחבר הספר אובדן הסמכות ההורית), שהוא פסיכולוג נרטיבי, המאמין שהספרות והשירה מרחיבות את גלרית "הדמויות" ומשמשת ככלי עבודה בידי המטפל (אם תרצינה, ארחיב על זה קצת יותר בהזדמנות אחרת). ומדוע זה כך? שכן לסופרים ולמשוררים יש יכולת אמפטית בלתי נלאית. הם מסוגלים להיכנס ל"נעליו" של ה"גיבור" (באנלוגיה לנועץ) ולהגדיר במדוייק קשת רחבה של רגשות. ובספר התפסן בשדה השיפון, האחות פיבי לוקחת למעשה את התפקיד הייעוצי טיפולי ולמעשה מגשרת בין אחיה, לבין העולם שחיצוני לו. ד"א בקורס הזה קראנו גם את מדאם בובארי, ואת אותלו, ועוד קלאסיקות וניתחנו אותם במה יכול המטפל ללמוד על המטופל (הגיבור) ועל עולמו הפנימי. בקיצור, מרתק. ואני רוצה להוסיף, שהשרשור הזה כלבבי.

 

[hagaram]

כביסה - ספר קשה ביותר

קראתי עד הסוף כי אין בררה... אבל הסוף עשה לי רע. התפסן - ספר מדהים!

 

[ענתש]

אותי זה מעניין מאד, אשמח אם תרחיבי

(אולי בשירשור נפרד.) כי לי נדמה שזה דווקא הפוך... שקריאת הספר היא שמפתחת יכולת אמפטית אצל הקורא שבלי לשים לב מוצא ומוציא מתוכו את כל האלמנטים הנפשיים שקיימים אצל הגיבור שאיתו הוא מזדהה ולכאורה "מפעיל" אותם בעת הקריאה. וזה בגלל שאני מאמינה שכמעט לכולנו יש בפנים כמעט את כל האלמנטים הנפשיים כולם - רק תלוי במה אנחנו "משתמשים" ומה אנחנו "מחציינם" ומה אנחנו קוברים עמוק... בגלל זה אני לא מתפלאה שסופרים יודעים לכתוב, זה כמו שחקנים - הם הופכים לדמות, הם יודעים לחפור בעצמם כדי להחצין את האלמנטים הנחוצים להיות הדמות וכך הם עושים את העבודה בשבילנו, כי ספר טוב באמת (או שיר, או כל יצירת אומנות אחרת) יעשה לנו את אותו הדבר - יוציא מתוכינו את הדמות, מתוך האלמנטים הנפשים שלנו. "יאוורר" לנו דברים שרצינו לאוורר ולא ידענו איך כי הם היו קבורים עמוק מדיי ובכך יתן לנו הקלה פסיכולוגית עצומה. לכן, אגב, מאד חשוב לי להציג לנגה יצירות אומנות מכל סוג בשלמותן בלי לשנות (אני אלרגית לשינויים שהורים מכניסים בשירים וסיפורים כדי לרכך את המסר) - גם כדי ללמד אותה לשפוט אומנות בעצמה (מה טוב ומה רע - בספר, שיר, ציור, פסל), כמובן אני מביעה את דעתי אבל גם זכותה להחליט מה היא אוהבת ומה לא. וגם כדי לתת לה להזדהות או לא להזדהות בעצמה. לברור עבורה את הסיפורים עם המסר "הנכון" זה כמו להחליט עבורה איזה יסודות נפשיים מותר ואסור שיהיו לה או איזה פורקנים מותר לה ואסור לה לחפש, וזה לא הוגן. סיפור שבו היא מוצאת הד למה שמטריד אותה הוא סיפור טוב, אפילו אם מספרים בו על הורים שזרקו את ילדיהם ביער (הזדעזעו ממני שאני מספרת את עמי ותמי) אין לי זכות לקחת את זה ממנה.

 

[hagaram]

אוהבת מאוד את הגישה שלך!!!

 

[זוהרה האחרת]

אההה וכנערה גם "דפי תמר" של

דבורה עומר. בכלל, מאוד אהבתי את הספרים שלה, ואני חושבת שלמדתי דרכם גם קצת היסטוריה. מעניין אם יש עוד את דפי תמר, אחחחח התמימות שם, היא משהו שלדעתי יהיה מאוד קשה להתחבר אליו היום. גם את "שלך באהבה" אהבתי, וזה גם היה כתסכית ברדיו (היום זה בטח נשמע כמו מנהרת הזמן אחורה.... תסכית?)

 

[יעל מטיילת]

ממליצה לך להכנס לפורום

חיפוש נדירים בfindabook (מצרפת קישור) תכתבי את שם הספר שאת רוצה ואם יש למישהו כבר יחזרו אליך. כדאי גם להתקשר לגולדן בחיפה (כבר הזמנתי ממנו בעבר והוא מאד אמין בעיני). גם לחנות של איתמר יש אתר, תמלאי בטופס את שם הספר שאת מחפשת ויחזרו אליך כשימצאו. ויש גם את קרון ספרים בטבעון.

 

[זוהרה האחרת]

תודה רבה רבה, ואם כך אז עוד שאלה

היה לי עוד ספר ילדות שנורא אהבתי, אני רק לא זוכרת את שמו, ואולי אתן מכירות ותעזרו לי למצוא... מסופר של על ילדה, נדמה לי ששמה דנה, שהיא ואחיה מתחפשים לאינדיאנים ומדליקים קטורת של פיוס, האלמנט העיקרי זה ההתחפשות לאינדיאנים. אני ממש לא זוכרת יותר, אני רק זוכרת תמונות מאוד יפות, ושהוא היה אהוב עליי במיוחד, כי הוא מאוד גירה את הדמיון. בטח, אתן חושבות שאני פסיכית...

 

[יעל מטיילת]

בשביל זה בדיוק המציאו את איתמר ../images/Emo13.gif

אני ממש לא מכירה, 'צטערת.

 

[גילגיל אם הבנים]

המסע אל האי אולי, גדול !!!!!

כמה שאהבתי. יש לי את הספר עוד מילדותי !!! היום ניתן למצוא במהדורות חדשות לגמרי את כל הסידרה הזו של מרים ילן שטקליס. בדוק !!!

 

[hagaram]

אורה הכפולה ../images/Emo45.gif

 

[ענתש]

../images/Emo124.gif זוהרה האחרת -

מוכנה לתת לך אותו במתנה...

תשלחי לי במסר את הכתובת שלך והוא יגיע בחבילה... פשוט יש לי עותק אחד שהיה שלי כשהייתי קטנה ולפני כמה חודשים ראיתי עוד עותק על השולחן בספריה שם הם מוכרים ספרים ב-5 ש"ח (עודפים שהם הורידו מהמדף, לא יודעת למה) אז חטפתי אותו. הוא ישן ובמצב טוב מאד וראי זאת כמתנה לתאומים שלך (מגיע להם).

 

[שִירָה]

איזו מתוקה את, ענת

 

[זוהרה האחרת]

איזה כייף ../images/Emo51.gif רבה רבה שולחת מסר

גם EZI וציףציף מוסרים את תודתם...

 

[יעל מטיילת]

הם מורידים מהמדף ספרים שיש

להם הרבה עותקים אבל לא מושאלים כמעט. ככה מתפנה מקום על המדפים. אצלנו מוכרים ככה בעיקר רבי מכר, כאלה שבשעת הצורך קנו מיליון עותקים ואחרי שכולם קראו אין סיבה להחזיק על המדף יותר עשרה עותקים של צופן דה וינצ'י. מספיק אחד. בפעם הראשונה שראיתי את זה זה זרק אותי ישר למשכוכית אז הלכתי לברר למה.

 

[ענתש]

../images/Emo13.gif המשכוכית, איזה ספר שנון.

 

[g a n i]

../images/Emo127.gifכל ספריית מרגנית../images/Emo142.gifעד היום

כל בית קטן, ילדי המסילה, ג'ים ונהג הקטר, מר אל כאן אנה (אולי הכי השפיע עלי לאורך כל גיל ההתבגרות) ועוד ועוד+++ אי האלמוגים, ז'ול וורן, פרפר, אריך קסטנר, הוטרינר הבריטי שברח לי שמו (כל היצורים גדולים כקטנים), פרל ס. בק, סיסי וכל ספרי "המועדון הטוב" של לאישה (קצת אוקימורון, לא?

), וreader's digest, את כולם קראתי בתור ילדה שוב ושוב ושוב - מאיפה שנפתח הספר ועד הסוף. הייתי ילדה שקוראת אפילו בנסיעות, מפנס רחוב אחד למשנהו, ובאיזשהו שלב קיבלתי אישור מיוחד לעבור לספריית המבוגרים כי קראתי את כל ספרי הילדים...חנונה

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo63.gifהספרים שלי

קודם כל - פטר והזאב - ספר שלימד אותי פחד מה הוא. עד היום שאני שומעת את המוסיקה אני מצתמררת מפחד. ספר ילדות שהשפיעה עלי: "עידית נוסעת לארה"ב - ספר על ילדה שקוראים לה עידית שנוסעת לשליחות לארה"ב - יצא בדיוק שאנחנו נסענו - עזר לי המון. נערות (ובבקשה לא לצחוק עלי) - "מר אל כאן אנה" - ספר מדהים לדעתי עד היום. "מה שגור גורליה צריך" אל תשאלו למה אבל זה היה ספר שנהלכתי איתן לכל מקום. "דברים שטומי אמר לי" - כנ"ל - כמו מה שגור גורילה צריך. "יום האור של ענת" ורוב הספרים של אהרון מגד- שאני מאוד אוהבת. "שארה כוסתה עונתה" ושני הספרים האחרים שכתבה בורנשטיין. אבל הכי הכי השפיעו עלי - דווקא משוררים ישראלים - אלכסנדר פן (עד היום אני נירגשת שאני רואה את הספר האדום שלו9 חנוך לוין יהונתן גפן. ויונה וולך. כן אני קצת קיצ'ית אז מה?