ה שהשפיע עלי

[g a n i]

daddy long legs בגלל הצל

 

[yaelia]

daddy long legs

זה שם חיבה לעכבישונים עם הגוף הקטן והרגליים הארוכות שנראים לפעמים כמו סביונים. בגלל אורך הרגליים של המיטיב הסודי ג'רושה אבוט (או ירושה אבוט, בתרגום של ילדותי), מכנה אותו כך.

 

[Arfilit]

אחחחחח... איזה ספר נפלא!!!

 

[hagaram]

זה זכור לי כמשהו קודר, כך זה באמת

היה? האמת שהייתי אולי בת 4 כשזה היה ברדיו ואני זוכרת שזה קצת הפחיד אותי, אין לי מושג למה.

 

[מעיןבר]

ממש לא קודר

אולי קצת ההתחלה, זה הכל. חוצמזה, זה סיפור לימודיה של ירושה אבוט היתומה בקולג' עם המיסתורין לגבי זהות האדם שמימן את לימודיה. הספר הוא למעשה ברובו מכתביה של ירושה למיטיב המסתורי שלה, שרק את צילו ראתה (ומכאן הכינוי ארך הרגליים - הרגליים בצל היו ארוכות והוא הצטייר לה גם כאיש גבוה). התנאי היחיד למימון לימודיה היה שתקפיד לכתוב לו מכתבים ולספר לו על חייה.

 

[hagaram]

ילדה יתומה זה לא קודר? ....

 

[מעיןבר]

הכי השפיעו?

לא יודעת, הכי אהובים: ג'ין אייר - אני עדיין מאוהבת ברוצ'סטר (או בן דמותו תימוטי דלטון) גאווה ומשפט קדום - כבר דנו באובססיה שלי לדארסי נכון? חוצמזה נטחנו תחת ידי: "שר הטבעות" אבל הכי משפיע? "סקס עכשיו", עשה לנו רק טוב

 

[אלינה12]

../images/Emo6.gif גם אני עדיין מאוהבת ברוצ'סטר

וכל פעם שאני קוראת ספר או רואה סרט אני לא מבינה איך, איך היא ברחה ממנו? אוף, אני לא הייתי בורחת. כמו כן, אני גם תמיד הייתי מאוהבת ברד בטלר ומעניין ש"במקרה" בסרט המשך של "חלף עם הרוח" תימוטי דלטון משחק את רד בטלר...

 

[אלינה12]

רד=רט

 

[שִירָה]

גאווה ודעות קדומות, לא?

איזה תרגום מוזר ומילולי ל-prejudice.

 

[מעיןבר]

אני מכירה את זה כ "משפט קדום"

אבל אולי זה דיעות קדומות...

 

[tookish]

וואוו יש המוןןןןןןןןןןןןןןןןן

שהייתי קטנה הכי אהבתי את - " חוות הקסמים", "המכשפה האריה וארון הבגדים", "מאה דלמטים ואחד", "בייגלה" , "אליפים", "אורי" , "אורה הכפולה" (וכל אריך קסטנר) , "יומני תמר " וכמובן סידרת ג'ינגי ויש עוד מלא אבל אלו היו המשמעותיים . איך השפיעו ? רוב ספרי הילדות שלי קשורים איך שהוא לבעלי חיים ולימדו אותי אהבה וסובלנות אל המינים השונים (היום יש לי ספרייה ענקית של ספרי התנהגות בעלי חיים) . והשאר לא יודעת , הפלגה למחוזות הדמיון והפנטזיה.

 

[hagaram]

השרשור הזה כל כך עושה לי חשק

להיכנס ל"מיתוס" ולהזמין את כל הספרים שמופיעים כאן... במיוחד אלה מהילדות. אני מאוד אהבתי את הפרים של יהודה אטלס - הילד הזה הוא אני, יש לי את כל הסדרה! בזמן האחרון, אהבתי מאוד את אחות ליבי - צ'יטרה בנרג'י, קראתי אותו כשאחותי טיילה בהודו, והתמכרתי לתאורים ולריחות. ואת הספר האחרון של יהודית קציר, שכחתי את שמו, הסיפור על הרומן הלסבי. בין מורה לתלמידתה, לא יכולתי להניח את הספר! בכלל מאוד אוהבת אותה!

 

[שרון של לוטן]

אי אפשר היה לשאול שאלה שדורשת

קצת פחות מחשבה? כל היום אני מנסה להחליט מה לכתוב כאן וכל הודעה מזכירה לי ספרים שבכלל שכחתי שקראתי אבל אני בטוחה שהשפיעו עלי רבות. הספרים שהכי אהבתי כשהייתי קטנה וחזרתי אליהם שוב ושוב היו (כמובן מסדרת מרגנית המופלאה) האיש הקטן, אמיל, הדוד רמוס, מרי פופינס, סוד הגן הנעלם והסיפור שאינו נגמר ואח"כ גם נשים קטנות, ג'יין אייר, אנקת גבהים. ואסטריקס כמובן! (אוי, הרשימה אף פעם לא תגמר) בתיכון התרשמתי עמוקות מהליצן ומהומו פאבר. אח"כ התעטפתי כולי בשר הטבעות ובסדרה המותחת על ממלכת אמבר מאת רוג'ר זילאזני. ומשם עברתי ישירות למדע בדיוני, כשאהוב עלי במיוחד סטניסלב לם. ומאז עברו הרבה שנים בהן אני קוראת כל הבא ליד. אהובים עלי במיוחד האומן ומרגריטה, ספריהם של פול אוסטר, איזבל איינדה, אריקה יונג ועוד. לאחרונה אני קוראת במיוחד את כל ספרי המתח והבלשים של אמא שלי ואני מוכרחה לציין שלמרות שזה נחשב ז'אנר "נחות" יש כמה סופרים ממש ממש טובים עם כתיבה איכותית (רק אנגלים

). ובמענה לשאלה - אני לא יכולה לציין כזה ספר כי כולם משפיעים עלי, אפילו ספרי הבלש (שבגללם אני פוחדת לקום בלילה לעשות פיפי בחושך). אני מהאנשים שנכנסים עמוק עמוק לספר ומדמיינים הכל. הכי ברצינות לקחתי את סיפורי שרלוק הולמס ואפילו כתבתי כפרוייקט אישי בחטה"ב סיפור נוסף שניסה לדמות את הז'אנר. אחד הספרים שהכי עיצבו את מאוויי לגבי מה שאני מחפשת במערכות יחסים היה Misterioso של אלן פלייטר. ספר מקסים שאני אפילו לא יודעת אם תורגם וגם באנגליה לא הצלחתי למצוא אותו ואף אחד לא שמע על הסופר הזה, למרות שמצאתי את שמו מתנוסס על כמה מחזות ותסריטים. קראתי את כל הספרים שלו שמצאתי בחנות ספרים משומשים ואת כולם מאוד מאוד אהבתי.

 

[ענתש]

אם מדברים על ז'אנר נחות...

שלושה סוגים של ספרים אנחנו אוגרים בבית (אנחנו קוראים מהסיפריה וחברים וקונים רק מה שאהבנו ורוצים לשמור לעצמינו, וזה כמובן חוץ מספרי שירה שזו השריטה שלי האישית

): ספרי ילדים ונוער (האוסף שלי) מדע בדיוני (אוסף משותף לנו...בעלי קורא יותר באנגלית אז רוב ספרי העברית שלי) ו... רומן רומנטי. זה האוסף השלישי שלי. אני אוהבת את אלו התקופתיים וגם את אלו שמספפרים סיפורי מתח טובים (חלקם מחליאים ביותר אבל מותחים, בעיקר לינדה הוארד כותבת מחליא, מחליא בסגנון של סטיפן קינג כזה) ויש כמה סופרות ממש מעולות מעולות בתחום. ספרים נהדרים - מתח, רומנטיקה (נו, טוב וסקס

) בעלילות שהרבה פעמים לא נותנות להניח את הספר מהדיים כי הן מותחות וכתובות היטב. מי שרוצה לחפש את דרכה בתחום ממליצה על ה"ענקיות" - נורה רוברטס, ג'וד דוורו, לינדה הווארד, ג'ין אן קראנץ (שהיא גם קתרין קולטר בשם עט). אז כן, ז'אנר נחות... אבל שעות רבות של הנאה.

 

[יעל מטיילת]

אח דזירה, דזירה

יודעת שלא הזכרת בשם, אבל אוי כמה פינטזתי על הספר הזה.

 

[cookie1]

קצת קשה לי לבחור

אבל בגדול - ספרי הפנטזיה למינהם "ההוביט" שבה אותי כבר בגיל 6 "האריה, המכשפה וארון הבגדים " סביב גיל 10 "מה שהיה (אולי) ומה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי" גם בערך בגיל הזה העולמות המקבילים גרמו לי לדמיין ולהתרגש לא נעים להגיד אבל "זיונים זה לא הכל" של דן בן אמוץ גם גרם לי להרהורים מהרהורים שונים, ואני ממש מעריצה אותו על היכולת להסביר בצורה כל כך הגיונית ולשכנה גם לגבי דברים שיש בהם מן הסטיה... מה עוד? "אליפים", "אורי" "שרה גיבורת ניל"י" ועוד ועוד

 

[cookie1]

וגם "המסע אל בטן האדמה" של ז'ול ורן

ואולי בקיצור - כל מה שהפעיל את הדמיון שעות נוספות

 

[שִירָה]

היי! שכחתי את ז'ול האחד והיחיד.

היום הוא משעמם אותי.

 

[שִירָה]

איזו שאלה קשה ובלתי אפשרית

לא יודעת. אני יכולה לומר אלו ספרים טובים קראתי לאחרונה. הספר ה"נוכחי" שלי - אותו אני קוראת בפעם השניה, הוא "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז. נפלא. ספר מעולה נוסף שקראתי לאחרונה (שוב)- "השעות" של מייקל קאנינגהאם. ולפניו קראתי את ספרה של וירג'ניה וולף - "מרת דאלווי" שעליו מתבסס ספרו של קאנינגהאם.