והנה שוב ההיסטוריה חוזרת על עצמה

[ליאו רפאלסקו]

../images/Emo45.gif (לדברי אושרית) ועוד: מי אמר

שאותם שלוש השנים הם בזבוז זמן או משהו כזה? גם בניסיונות המתסכלים האלה להתקבל אפשר ללמוד משהו, אפילו די הרבה. תרתי משמע. למשל ללמוד מלים חדשות לפסיכו

ואכן לא להיות רופא זה לא אסון, ואכן (זה על מה שכתב Abu_Dr) בכל עבודה יש שגרה ודברים שחייבים לעשות, אבל חשוב שלפחות החלק המאתגר והמעניין - לא נראה לי שאפשר לאמוד אותו באחוזים - יהיה אכן מעניין בשבילך. בכל זאת יש הבדל בין כתיבת תוכנות להרכבת מחשבים לטיפול במקרים סוציאליים לטיפול רפואי. ואין כנראה הרבה דברים גרועים מתחושת החמצה שתישאר ברקע או בתחתית כל החיים.

 

[nightriders]

אני ארשה לעצמי להמשיך את בן 100

ואני לא מתיימר להיות הדובר שלו, אבל לדעתי באמת שהוא התכוון לטוב ויש הרבה מאחורי דבריו. וקחי בחשבון שלכל אחת מטענותייך יש טענת נגד בעוד 20 שנה בתור רופאה את עלולה להתעורר עם תחושת החמצה וחרטה נוראית- ותאמיני לי זה קורה להרבה אנשים. לעולם לא תוכלי להיות בטוחה שרפואה דוקא זה מקצוע שתהני ממנו יותר מכל מקצוע אחר. קיימת בהחלט סבירות לא דמיונית שממקצוע אחר תהני יותר. גם האדם העקשן והמוכשר ביותר לא תמיד משיג את כל מה שהוא רוצה- הפיסיקאי טום הירשפלד אמר- אם אתה פוגע בכל פעם- סימן שהמטרה קרובה מדי. זה מצב מאוד בריא להשיג רק חלק מהמטרות. מאיפה הביטחון שבתור רופאה או סטודנטית לרפואה תוכלי לעשות דברים יותר נפלאים? את יכולה לשער או להאמין וזאת זכותך- אבל בטחון אין כאן. קחי בחשבון ששאיפתך או הג'וק כל כולו נובע מתוך השערות שלך לגבי הדרך בה חייך יראו ולא מתוך ידיעה- אף אחד לא יכול להתנבא. והצלחה בחיים צריך לשפוט לפעמים לפי המחיר שמשלמים בדרך אליה. לעצור , לעשות חושבים ולשנות דיעה זו לא בושה- זו גדולה. אני מאחל לך שבכל זאת תתקבלי השנה כי זה מה שאת רוצה. באופן כללי אני מאחל לך רק הצלחה ואושר כי מההכרות שלי איתך את אדם נפלא.

 

[לטינית בנשמה]

תראה, הכל יכול לקרות, זה ברור

אבל אם אני אוותר עכשיו, אני בטוחה שתהיה לי את תחושת ההחמצה הזאת, כי אני אדע שלא ניסיתי מספיק (כן, בסופו של דבר גם שלוש שנים של נסיונות עוד לא ממצות את כל האפשרויות מבחינתי). ברור שגם אם אני אתקבל, ואסיים את הלימודים, תמיד יש סיכוי שאני אתחרט על זה, אבל אם אני אוותר עכשיו, זה לא סתם סיכוי שאני אתחרט, זו ודאות גמורה. בכל בחירה והחלטה בחיים תהיה את התהייה הקטנה הזאת של "מה היה אם...", הסוד הוא לדעת לעשות את הבחירה ככה שהתהייה הזאת תהיה הכי קטנה שאפשר, וכרגע הבחירה הזאת בשבילי היא להמשיך לנסות.

 

[נועה רימר]

../images/Emo45.gif אני ממש שמחה לשמוע ../images/Emo13.gif

 

[nitzan111]

../images/Emo201.gif

אני מחזיקה אצבעות שבכל זאת תתקבלי השנה. כמו שאנשים אחרים כבר כתבו לך פה, יש לך סיכויים גבוהים מאד להוציא ציון מעולה במו"ר.אל ייאוש.

 

[לטינית בנשמה]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[מיוזיק ניק חוקי]

../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

שלא תעזי לוותר!!! רק לי מותר!!

תראי, כשעושים הכל בשביל להשיג את המטרה, בסוף משיגים אותה, לפעמים הדרך אל הסוף הזה קצת ארוכה. עכשיו התחלת להתייאש עוד לפני שאת יודעת בכלל מה המצב. ואם תבואי למו"ר בגישה של את לא הולכת להתקבל זה לא טוב, גם הייאוש הוא רק שלי, לך אסור, את מרגישה ככה כי את מנסה כבר המון, וזה עדיין לא הצליח לך, וזה ברור שזה קשה, ונראה כאילו החלום בלתי מושג, אבל את תתקבלי. בסוף את תתקבלי. עד עכשיו לא ויתרת, אל תיותרי עכשיו, ו 3 שנים זה כלום זמן, זה 3 שנים שיכריעו לך איך יראו ה 40 הבאות, ואת כל כך יודעת שזה מה שאת רוצה ונחושה, אסור לך לוותר, זה רק יאמלל אותך המון אח"כ, וכל הניסיונות שלך להתקבל- את כל כך ראויה להערצה בגינם

לא לוותר!!!

 

[לטינית בנשמה]

תודה ../images/Emo24.gif

 

[feurie]

שלום אושרית

קראתי את מכתבך והוא נגע בי. אני מאד מקווה שבסופו של דבר תהיה מאושרת ושלמה עם עצמך. 1. כפי שהתרשמתי ממך פה בפורום, את נראית לי כמישהי שיכולה להיות רופאה מצוינת - ואם הם מפספסים את זה במו"ר זה פשוט הפסד של המערכת. 2. יתכן וזה לא יקרה בסופו של דבר. 3. אני משוכנע שתצליחי בסופו של דבר - והצלחה לא פרושה להיות דווקא רופאה. העולם מורכב ברובו, מה לעשות, מלא-רופאים. והרבה מתוכם חכמים ונבונים ויודעים את התורה ורוצים לעזור לאחרים אבל בעיקר מאושרים ומסופקים (ונמצאים יותר שעות עם הילדים, ומרווחים יותר, וישנים בשעות נורמליות...). ואני חושב שקלטתי איזה טיפוס את - וממרום גילי, תרשי לי לנחש - את תצליחי!

 

[לטינית בנשמה]

תודה ../images/Emo141.gif

 

[ליאו רפאלסקו]

../images/Emo141.gif קודם כל ../images/Emo24.gif

אי אפשר לכתוב הרבה מעבר לזה. לפני הכל עדיין שי סיכוי, ולא רק תיאורטי, שבכל זאת תתקבלי השנה. אני מקווה מאד שהסיכוי הזה יתממש ואחזיק לך אצבעות. מכל מה שידוע לי על מו"ר ועלייך איני רואה סיבה שלא תצליחי במו"ר. רק תעשי טובה ותאמיני בזה. ובינתיים אולי בכל זאת תקני משהו ממה שאמרת שאת לא קונה לעולם, או שתמצאי דרך אחרת לפנק את עצמך

 

[לטינית בנשמה]

תודה ../images/Emo20.gif

 

[morancho1]

לגורו שלי:

זה אולי מצחיק כשקוראים לך כך, אבל זה מה שאת היית, והינך בשבילי בכל התקופה של השיפורים האכזבות הדחיות התיסכולים.. תמיד עודדת אותי ללמוד ולחרוש ולא לוותר לא משנה כמה הייתי עייפה כבר מכל העסק.. והרי ברור שלא הייתי מגיעה לציון הפסיכומטרי שלי בלעדייך יקירה. יש בך משהו כל כך מיוחד, כל כך אוהב ונותן, ולכן אני בטוחה שבמור יראו את זה. והרי מי יהיה רופא טוב אם לא זה שאוהב להעניק מעצמו מתוך אהבת זולת אמיתית, כמו שלך. כל מי שאי פעם הכיר אותך, במציאות או מהפורום, חושב כמוני תהיי בטוחה בזה. אני מאמינה שכשתגיעי למו"ר, החששות יתפוגגו, ואת פשוט תהיי מי שאת- בלי משחק ובלי שטויות...פשוט אושרית. הבן אדם הטוב כל כך שנתינה אצלו זה דרך חיים. אני חושבת על החולים העתידיים שיהיו לך בע"ה, וליבי נחמץ מהמחשבה שאולי תוותרי, והם יפסידו כזאת רופאה נפלאה רופאה שבאמת יהיה אכפת לה מהם, זה כל כך נדיר בימים אלה ולך יש את זה- ובגדול. אז תעשי חושבים- כי חייבים, ואל תשכחי שכבר שמור לך מקום איתנו השנה, את רק צריכה להחליט אם את רוצה לשבת בו או לא.. אני יודעת שזה נשמע פשטני- אבל בסופו של דבר- זה מסתכם בזה, ורק בזה! אוהבת המון, ואת יודעת שאני תמיד שמחה לדבר איתך, את לא לבד בעסק הזה.

 

[לטינית בנשמה]

../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

 

[DeNVeR44]

נקודה למחשבה

קודם כל בהצלחה לכל מי שמנסה להתקבל, אבל הייתי רוצה לתת לכם נקודת מבט קצת שונה. בתור מי שהתקבל על הפעם הראשונה בלי שהייתי צריך לשפר דברים, גיליתי להפתעתי הרבה שבניגוד לתיכון ולפסיכומטרי פה ממש צריך ללמוד, והרבה! ועכשיו אני כבר לא בטוח שהבחירה הייתה כל כך מובנת וברורה. אפילו המנחה הרופאה שלנו באוניברסיטה עצמה אמרה לנו שלמרות שאז היא הייתה בטוחה שזה מה שהיא רוצה, היא לא הייתה עושה את אותה הבחירה שוב והיא ממש לא רוצה שהילדים שלה יפסידו את מה שהיא הפסידה בחיים בגלל הרפואה. הלימודים קשים, על התנאים אחר כך אין בכלל מה לדבר, אז מה נשאר לנו? תחושת הסיפוק לעזור לאנשים? אז לכו להיות עובדים סוציאליים, באמת, ממש לא מתוך התנשאות. ההחלטה ללמוד רפואה היא מאוד קשה גם למי שמתקבל על הפעם הראשונה, אז על אחת כמה וכמה למי שמנסה להתקבל במשך תקופה ארוכה ומפסיד דברים אחרים בגלל זה. גם אם נראה לכם שזה בטוח מה שאתם רוצים, כדי לחשוב עוד פעם. ואם בכל זאת החלטתם שכן, אז לאור הטירוף שפשט בכל האוניברסיטאות שגורם להם לחשוב שאפשר לתת ציון מספרי לכמה הבן אדם הוא טוב או ראוי להיות רופא (כשגם קשה מאוד לבדוק את זה איכותית וברור שזה מאוד מושפע מרושם ראשוני וניסיון בראיונות כמו כל ראיון עבודה רגיל), כדאי שתשקיעו זמן בלשפר את כישורי התקשורת שלכם ולא רק את הפסיכומטרי, כי הם חושבים שהמערכת שלהם עובדת מצויין כי אותם אנשים מקבלים ציונים גבוהים אצל כל המראיינים בדיוק בגלל שהמערכת דפוקה. בהצלחה למועמדים וחופש נעים ללומדים!

 

[lernery]

יש אפקט פסיכולוגי כזה

שכשאתה מתקבל למשהו אחרי הרבה מאוד ייסורים, אתה מפתח אליו מחוייבות, בערך כמו העובדה שמתעללים בך בטירונות בצבא (אבל אם באמת מתעללים - כמו גולני), שגורמת לך לפתח מחוייבות אל היחידה שלך... ככה שדווקא מי שמתקבל בקלות יפתח פחות מחוייבות לעניין

 

[nightriders]

יש עוד נקודה

מי שזה לא הולך לא בקלות - ישנה סבירות גבוהה יותר שהוא מתקבל בגיל יותר מבוגר (אחרי כל מקצי השיפורים), וככל שהגיל מבוגר יותר אנחנו לא רק יותר מחויבים- אלא שגם יש לנו פחות אופציות (שעון החול אוזל) - גם זה פסיכולוגית גורם לנו ל"התמסר" ולו מחוסר ברירה

 

[hayuta in the south]

כמה נדוש נשמע אולי לומר- לא להתייאש

אבל, עם המון אמת! אם את באמת רוצה- את תגיעי! ומה זה עוד שנה פחות שנה...אמנם קל להגיד, אבל אני יודעת שכן יש לחץ ללמוד מהחברה מסביב, ואנשים שמלווים אותך ורוצים יחד איתך, וככה בכלל לא קל לא להצליח- כשכולם מסביב מלווים את זה.. ובכל-זאת, אפשרי! הרבה אומרים לי, כל הכבוד שהתקבלת- את עשית והשקעת הרבה בשביל זה! ואני עונה- ומה? כמעט כל מי שרוצה ללמוד רפואה- משקיע הרבה בשביל זה, חלק הרבה יותר ממני.. זה מסלול ארוך ומתיש ומתסכל..וליחידי סגולה מעטים זה בא בקלות... אז אל תתייאשי! קודם כל השנה הזו טרם נגמרה, וזה לא נגמר עד שזה נגמר! ואם לא השנה, עם כל הכאב, אז שנה הבאה בטוח!!! ואם שיפור הסטוריה תנך עוד לא נעשה אצלך, יש לי חומר מסוכם בצורה מדהימה שאני ממש אשמח להעביר הלאה!! ממש מחזיקה לך אצבעות! תתעודדי, זה יגיע!!! חיותה.

 

[לטינית בנשמה]

תודה ../images/Emo140.gif

 

[lernery]

תעבדי על כישורי המשחק שלך

זה נראה לי הנושא שאת מפחדת להתעמת איתו, ובדרך כלל הדבר שאנחנו הכי מפחדים להתעמת איתו הוא הפתרון לבעיה