אני רוצה להוסיף בקשר למו"ר, לכולם
מו"ר מודד אינטליגנציה רגשית, בערך. אין שום זהות בין אינטליגנציה רגשית לאופי טוב או רע. ישנם הרבה מאוד אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה ובעלי מוסריות ואופי רעים מאוד. למעשה, רוב הרודנים למיניהם בכל מיני מדינות עולם שלישי הם כאלה - אנשים רעים ואכזריים, שמבינים בני אדם אחרים ומסוגלים להיות נחמדים אליהם כשצריך. מו"ר בודק *בדיוק* את כישורי המשחק. הוא בודק האם אתה *מסוגל* להפעיל אסרטיביות כשאתה *רוצה*, והאם אתה נלחץ מהעובדה שאתה צריך להגיד לאשה זקנה כל הזמן "לא", ומצד שני, האם אתה *מסוגל* להיות נחמד ואדיב אליה תוך כדי. אני מניח שאלו שעושים את המו"ר יוצאים מההנחה שכולם מנסים להיות כמה שיותר נחמדים, והשאלה היא לא אם אתה נחמד אלא אם אתה ידוע לעשות את זה כמו שצריך, כשזה מה שאתה רוצה לעשות. כמו שאמרתי כמה פעמים, המרכז הארצי לא מפגרים. ומי שעובד על כישורי המשחק שלו, בסופו של דבר מצליח לשפר גם את התקשורת הבין אישית שלו. יש הרבה מאוד פוליטיקאים שטובים מאוד בתקשורת בין אישית, ולא אכפת להם *כהוא זה* מהבוחרים, אבל בכל זאת הם מצליחים להעביר את הרושם שכן אכפת להם, ולכן הם מתפקדים טוב בתור פוליטיקאים. מו"ר לא מסנן אנשים רעים שרוצים להיות רופאים, אלא אנשים, שאולי טובים בנשמתם מבפנים, אבל לא מסוגלים לתקשר כמו שצריך עם אנשים אחרים, או להשתמש במינעד התגובות האפשרי כלפי בן אדם כדי להשפיע עליו. בקיצור, מו"ר אכן בודק את יכולות המשחק שלך. (בהנחה שאתה לא טיפש ויודע מה אתה אמור לעשות בסיטואציה - נניח אם אשה זקנה מבקשת תרופות למרשם שפג תוקפו, ברור שלא תיתן לה. מי שלא מספיק חכם בשביל להבין שזה מה שרוצים ממנו בסיטואציה, יכול להיות שקשה לו להבין מה הסביבה מצפה ממנו)
מו"ר מודד אינטליגנציה רגשית, בערך. אין שום זהות בין אינטליגנציה רגשית לאופי טוב או רע. ישנם הרבה מאוד אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה ובעלי מוסריות ואופי רעים מאוד. למעשה, רוב הרודנים למיניהם בכל מיני מדינות עולם שלישי הם כאלה - אנשים רעים ואכזריים, שמבינים בני אדם אחרים ומסוגלים להיות נחמדים אליהם כשצריך. מו"ר בודק *בדיוק* את כישורי המשחק. הוא בודק האם אתה *מסוגל* להפעיל אסרטיביות כשאתה *רוצה*, והאם אתה נלחץ מהעובדה שאתה צריך להגיד לאשה זקנה כל הזמן "לא", ומצד שני, האם אתה *מסוגל* להיות נחמד ואדיב אליה תוך כדי. אני מניח שאלו שעושים את המו"ר יוצאים מההנחה שכולם מנסים להיות כמה שיותר נחמדים, והשאלה היא לא אם אתה נחמד אלא אם אתה ידוע לעשות את זה כמו שצריך, כשזה מה שאתה רוצה לעשות. כמו שאמרתי כמה פעמים, המרכז הארצי לא מפגרים. ומי שעובד על כישורי המשחק שלו, בסופו של דבר מצליח לשפר גם את התקשורת הבין אישית שלו. יש הרבה מאוד פוליטיקאים שטובים מאוד בתקשורת בין אישית, ולא אכפת להם *כהוא זה* מהבוחרים, אבל בכל זאת הם מצליחים להעביר את הרושם שכן אכפת להם, ולכן הם מתפקדים טוב בתור פוליטיקאים. מו"ר לא מסנן אנשים רעים שרוצים להיות רופאים, אלא אנשים, שאולי טובים בנשמתם מבפנים, אבל לא מסוגלים לתקשר כמו שצריך עם אנשים אחרים, או להשתמש במינעד התגובות האפשרי כלפי בן אדם כדי להשפיע עליו. בקיצור, מו"ר אכן בודק את יכולות המשחק שלך. (בהנחה שאתה לא טיפש ויודע מה אתה אמור לעשות בסיטואציה - נניח אם אשה זקנה מבקשת תרופות למרשם שפג תוקפו, ברור שלא תיתן לה. מי שלא מספיק חכם בשביל להבין שזה מה שרוצים ממנו בסיטואציה, יכול להיות שקשה לו להבין מה הסביבה מצפה ממנו)