את פשוט סלפנית מקצועית ורטוריקנית מחרידה
ללא תקנה. אני לא מצליחה לראות אם את באמת לא מבינה מה את קוראת ולכן מציגה אח"כ בצורה מסולפת, או שאת מסלפת את זה בכוונה כדי להציג את הצד השני כביכול במערומיו? אין כאן אף אחד שאני הצלחתי לראות מקריאה חוזרת, עם חזיונות של עדרי נשים לא מוכשרות "מעניין מהיכן מגיעה התפיסה שלהם..." מאיפה הבנת שזאת התפיסה שלהם? אני לא הבנתי את זה כמוך. מה, אני סלחנית יותר? תמימה ולא רואה איפה הגברים השטניים מנסים בדרכים עקלקלות להחדיר למוחי הנשי חסר הישע את נחיתותי? מה נסגר אתך? מישהו הביא פה דוגמא לסצנריו אפשרי של מצב שעשוי לקרות בעקבות הורדת רף הקבלה לנשים (סבבה, אח"כ הבנו שלא מדובר בהורדת הרף, אלא העדפת שניים שהם באותו רף, אך הוא כתב מנק' הנחה כזאת ואולי טעה כמו שאני טעיתי בתחילה) הוא לא ניסה להגיד שנשים הן פחות מוכשרות, נקודה. אני בטח לא חושבת ככה. אני יודעת מנסיוני האישי שאפשר להתקדם יפה מאד ואפילו מעל ומעבר בהרבה תחומים בלי שום אפליה מתקנת. יודעת שאף פעם לא שלמו לי פחות ואפילו קיבלתי בונוסים יוצאי דופן, על הישגים, לא על העיניים היפות ולא בגלל אפליה מתקנת. יודעת שהבוסית ה"גדולה" היתה בוסית, לא בוס, והיתה גם מאד נשית ונעימה ויחד עם זה חזקה ומטילת מרות ואיש לא זלזל בה לרגע, גם לא הגברים, וגם היא לא הגיעה לשם בגלל ששכבה עם מישהו. ואת יודעת מה? לא עבדתי באיזה מקום עבודה יוצא דופן או נדיר, או מתקדם בצורה לא רגילה, הוא גם היה בבעלות ישראלית מיסודו לפני 40 שנה ועד לפני שנתיים. גם באקדמיה, מעולם לא הופליתי וגם לא מכירה מישהו שכן. המנחה שלי לתיזה גם היא היתה אשה מוכשרת וחזקה ביותר וגם היא הגיעה לשם בזכות הישגים ויכולת. איש לא זלזל לא בה ולא בי. אני יודעת גם כמה קשה היה לה באופן אישי לתמרן בין ילדים לקרירה, ולא, לא בגלל שבעלה לא עזר, בגלל תחושת המחויבות הפשוטה הבסיסית וההגיונית שלה כאם לילדים שהביאה לעולם, תחושה שממה שספרה חלק שווה בשווה גם בעלה איש אקדמיה עסוק גם הוא. היה לי מזל? יתכן, אני מאד מודעת חברתית לכך שמה שאני נתקלתי בו לא מאפיין את רוב החברה. איכשהו היה לי מזל שגם אף פעם לא הותקפתי מינית, אולי שני הדברים קשורים? (כן כן, שמעתי כבר את כולכם, אני חייה בעולם דמיוני והזוי שכולו טוב, תעשו לי טובה, אני לא ילדה, לא טפשה ולא תמימה, אולי אני פשוט לא מתאמצת לחפש רק כל דבר רע ואיפה כל אחד שבטעות אמר משהו= מפלצת, אולי אני פשוט פחות אוהבת לחיות בסבל מכולכם) אבל אני יודעת גם שאף פעם אסור לתייג אנשים, אני יודעת בדיוק מה הבעיה כשמישהו מאמין קיצוני ולהוט של דרך מסוימת, הבעיה במילה-"מאמין", זה הופך לדת, זה מסנוור. ובמקרה של פמיניזם עיוור(כמו שאת מפגינה פה נחרצות)- כל גבר שקורץ לי ברחוב הוא אנס בפוטנציה ואני עברתי התקפה מינית, כל ילד שכותב באינטרנט שהוא נוכל בנסיון להרשים יגדל להיות עבריין מין- אינטרנטי או בדרכים אחרות. וכל בחור שנהנה לדבר איתי בפאב וחושב שאולי אקח אותו הביתה הוא גבר המנצל את עליונותו עלי ולא איזה בחור שחשב שמצא חן בעיני, או יודעת מה? סתם מישהו שהתחשק לו זיון, אז מה? ואם בא לי גם, אז זה בסדר, אבל אם לא בא לי, ואמרתי לא, ונניח אפילו הוא הלך מיד, אז אני אלך ואגידהטרידו אותי מינית? הוא חשב שאני רוצה לשכב איתו אז זו הטרדה מינית? צריך תמיד לזכור שיש הרבה אפשרויות, ואני מצטערת ולא מעניין אותי כמה לדעתך שובניסטים אוהבים להגיד את זה, אין שחור ולבן, נשים יכולות להיות רעות ומניפולטיביות גם, יש אי הבנות, יש כעסים ויש הרבה מאד דברים. אנחנו בני אדם כולנו. בבית ספרי בחור אחד ובחורה נהיו להם זוג, בגיל 15, יום אחד הוא ניסה לנשק ולמזמז קצת כשהם ישבו על המיטה. היא זעקה, גירשה אותו מחדרה, הוא ברח לו מבויש, והיא ספרה אח"כ לכולם שהוא ניסה לאנוס אותה. יצא לו שם של אנס והמון זמן המון אנשים לא דברו איתו. אני במקרה מכירה את המקרה קצת מקרוב, משני הצדדים. הוא באמת חשב שזה הדבר הכי נורמלי לשבת על המיטה ולהתמזמז, הם לא דברו על זה לפני, לא תיאמו, כך היה נראה לו שדברים עובדים. יש סרטים, יש סיפורים, למה שיחשוב אחרת. היא- היתה צעירה, תמימה, לא נגעו בה מעולם, ובאותו רגע היתה מלאה בחינוך המיני המאד נוקשה מאיים ומלחיץ שספגה מבית הוריה, וכולה מלאת פחד ואימה אפילו מהמתח המיני שהרגישה בעצמה. הפער, עצום, הבעיה, חינוך, של שניהם. ואת בטח הית כולאת אותו במוסד לעבריני מין צעירים וחותכת לו...ואומרת לה- מסכנה, אני כ"כ מבינה מה עברת, ומשרישה בה עוד יותר עמוק את הפחד ממין וגברים. אז אני גם חושבת שמעבר לחינוך לאסרטיביות לבנות ורגישות לבנים לא היה מזיק לנו במדינה הזו קצת יותר פתיחות וקלות בעניני מין בכלל, אני - אם אני שכבתי עם מישהו ואח"כ התבעסתי, "אוף, לא הייתי צריכה" (ולא, לא בגלל שהו הכריח או שכנע, אני רציתי כי כנראה שאני לא מספיק פמיניסטית ולכן עדיין יכולה להכנע לתחושות פיזיות מתועבות של להט ותשוקה) אף פעם לא לקחתי את זה קשה כ"כ כמו שראיתי אצל חברותי, אני לא מתיחסת למין בצורה כ"כ כבדה, לכן- כמו שכבר כתבתי בהודעה אחרת גם מין בפגישה ראשונה הוא בעיני לא תועבה אלא סוג אפשרי, נוסף, של שיחת היכרות, פיזית, פשוט. לגיטימי. מה שהרבה יותר מטריד אותי בתור אישה הוא החינוך מבית ומבית ספר אולי, מטלויזיה וכ"ו שמוביל נשים למקום של תלות, ופחד. פחד להיות לבד. בלי גבר. פחד לעשות דברים לבד, כמו לקנות בית, או להחליט החלטות משמעותיות בחיינו- רבות מחכות עד "שנהיה בזוג". פחד שיכול להוביל אשה גם לבלוע הרבה צפרדעים מבן זוגה כי היא פוחדת להיות לבד, ונשים- מחונכות לוותר ולהמנע מעימותים. פחד שיכול להוביל מישהי להמשיך בקשר עם מישהו שמטריד אותה כי היא מאוהבת, ומקווה, ומשתוקקת לצדדים העדינים שלו... תפיסה כזו הובילה אותי למשל- להאשים את עצמי במהלך קשר של 7 שנים בהרבה דברים שלא עבדו, חיפשתי את הבעיות אצלי וניסיתי לתקן. ותקשיבי- זה לא שבן זוגי ("עוד גבר שובניסט" אני בטוחה ב100% שאת מסננת עכשיו בזעם לפני שאפילו קראת את ההמשך) ניסה לשכנע אותי בזה או אפילו העלה את זה. זה בא ממני, וכפי שאני מבינה היום- זה נובע מאיזושהי תפיסה חברתית וחינוכית מאד חזקה ומושרשת, אפילו לא בגלל איזו בעיה פסיכולוגית אישית שלי, אצל הרבה מאד נשים.ותרנות. את תגידי- כל הדברים קשורים, אני אגיד נכון, אבל את החיפוש והניתוח צריך לעשות בזהירת ועדינות- אולי לנצל תכונות אלו ש "נכפו" עלינו כנשים לאורך ההסטוריה לטובתנו, כי הן לא תכונות של חולשה, את יודעת- אני מקווה. לא צריך להפיל המונים חפים מפשע באף מלחמה, צודקת ככל שתהיה.
