לגבי הרושם שלך
הוא משותף לרוב האוכלוסיה, אבל מי שמתמצא בשטח יודע שזה פשוט לא נכון. אפשר לראות את זה בדיון שקישרתי אליו בתגובה השניה אליך.
למה שאשה "נורמלית" - אם אני מבינה נכון, אשה בת 35 ומטה שרוצה ילדים - תרצה גבר בן 45?
כי אולי הוא מוצא חן בעיניה בתור בנאדם ובתור גבר, ואין לה בעיה עם הפרש הגילאים.
כי אולי היא מאוד רוצה להתחתן ולהביא לעולם ילדים, והיא יודעת שהזמן שלה אוזל.
כי אולי היא מודעת לעובדה שבגילאים האלה יש הרבה יותר נשים פנויות מאשר גברים פנויים, ולא כדאי לה להיות בררנית מדי בעניין הגיל.
השאלה שפחות מובנת לי, זה איזו אשה תרצה גבר בן 45 שמצהיר שהוא עוד לא יודע אם הוא רוצה ילדים?
לכאורה, רק אשה שבעצמה לא סגורה על העניין. אבל מתוך היכרות עם נשים מתלבטות, ובתור מתלבטת בעברי, אני יודעת שגם המתלבטות לא תמיד מחפשות מתלבט. לעתים קרובות הן יעדיפו דווקא מישהו שיגאל אותן מההתלבטות המייסרת (שמעט מאוד גברים שותפים לה) - לכאן או לכאן. המצב של חוסר ודאות מתמשכת הוא בלתי נסבל, ונשים בסוף גיל הפוריות פשוט לא יכולות להרשות את זה לעצמן. נשים צעירות יותר יכולות, אבל רובן לא ירצו בן זוג בן 45.