הסיפור נראה לי לא פשוט.
על סמך כלל הציטוטים של ליבוביץ קשה, לפחות לי, לרדת לסוף דעתו בחלק מהנושאים המאד רווחים בשיחותיו.
אני חושב שכולנו כאן נסכים פה אחד שהאמונה הדתית היא עבור ליבוביץ מה שהוא קורא לו ערך, אולי ה-ערך.
עכשיו אצטט לך דברים של ל' ונסה ליישב את הדברים המצוטטים בנוגע לשאלה, האם דתיותו של ליבוביץ מושפעת מקאנט, מהרמב"ם, מחז"ל ואם כן - באיזו מידה ?!
ליבוביץ :
" ... התודעה היא בטוי למה שהאדם רוצה בו, חותר אליו, שואף אליו, מצפה שיהיה, וכל זה אינו תלוי במציאות. המציאות אינה משפיעה על מה שהאדם רוצה שיהיה. היא יכולה להשפיע על הצלחתו לבצע את מה שהוא רוצה שיהיה. זה ברור, זה תלוי במציאות. אבל עצם המגמה, הכוונה, הרצייה, ההשפעה, המטרה והתכלית, או אם להשתמש במילה הגדולה ה ע ר כ י ם, אין למציאות שום השפעה עליהם, שום השפעה. אלא האדם הזה הוא האדם שיש לו התכנים הערכיים התודעתיים, הרצוניים, המגמתיים האלה. זו מהותו של האדם הזה, זאת היא אשיותו ....."
בהמשך מוסיף ליבוביץ ואומר :
" ...כל פרוגרמה אין לה משמעות אלא אצל מי שמקבל אותה עליו. הלא זה ההבדל בין פרוגרמה ובין תאוריה מדעית - תיאוריה מדעית כפויה על כל מי שמבין אותה. שהרי האדם אינו יכול שלא לדעת את אשר הוא יודע. ידיעת מה שהוא יודע כפויה עליו. אבל שום פרוגרמה אינה מבטאת את מה שהאדם יודע אלא את מה שהוא רוצה, והוא יכול שלא לרצות בזה ...איני מכיר שום פרוגרמה, לא פוליטית, ולא מוסרית, ולא אמונתית, המבטאת את מה שהאדם יודע. לעומת זאת כל פרוגרמה מבטאת את מה שהאדם רוצה ומתכוון אליו ... "
ובכן, האם עבודת ה' של ליבוביץ היא פרוגרמה שמבטאת את מה שליבוביץ רוצה ומתכוון אליו ? אם כן הרי שהפרוגרמה הדתי שלו איננה מבטאת את מה שהוא יודע, לא מחז"ל, לא מהרמב"ם ולא מקאנט. האם חז"ל, הרמב"ם וקאנט הם ידע במסגרת המציאות ? אני מניח שליבוביץ ישיב בחיוב, אולם אם עבודת ה' היא ערך בעבורו - כל אלה לא ישפיעו עליו.
[ עכשיו, אפשר לפרשן את ליבוביץ ולומר שכל מה שאמר, אמר שכאילו המילה "הכרח" מובלעת בקביעותיו, כלומר המציאות איננה משפיעה בהכרח, הפרוגרמה של האדם איננה מבטאת בהכרח את מה שהוא יודע וכיוצ"ב. אולם ליבוביץ לא השתמש במילה הכרח למרות שהייתה מוכרת לו יפה וכארכי-מנסח וודאי יכול היה - ואף חייב היה - להשתמש בה אילו חפץ, אולם לא חפץ ולא השתמש.
ובכן לאור הנ"ל - האם היה ליבוביץ מושפע ממשהו ? ממישהו ?
