"זוג ידיים שלישי"

[ange noir]

אבל יש דברים לא תלויי תרבות

לדוגמא אנשים שמנים נוטים להיות יותר רגועים עוד שאנשים רזים נוטים להיות יותר עצבניים והיפר אקטיבים (זה קשור למטבוליזים שלהם).

 

[דלית - delete]

לא, לא מהאנשים שאני מכיר מנסיוני

תביא הוכחה סטטיסטית, נדבר. חסמב"ה זה לא הוכחה כזו. לזרוק דיעה בתור עובדה, ייגרום מהר מאוד לזלזול גם בעובדות אם הן תגענה ממקלדתך.

 

[דלית - delete]

לא, לא מהאנשים שאני מכיר מנסיוני

תביא הוכחה סטטיסטית, נדבר. חסמב"ה זה לא הוכחה כזו. לזרוק דיעה בתור עובדה, ייגרום מהר מאוד לזלזול גם בעובדות אם הן תגענה ממקלדתך.

 

[ange noir]

אני אמרתי חסמב"ה?

תראה, אין לי פה כרגע מול העינים מחקר מדעי מוכח. אבל זאת לא דעה, גם אני מכיר אנשים שמנים ועצבנים ואנשים רזים ורגועים... אבל אני אנסח את זה כך, אנשים רזים הם או אנשים המשקיעים בזה משאבים ניכרים (המשפיעים עליהם, וגם הלחץ על להישאר רזה כל הזמן) או אנשים עם מטבוליזים מהיר שצריכים לאכול הרבה (אני מדבר על ממש רזים, לא על ממוצעים. אנשים עם הקף זרוע של פחות מעשר ס"מ בנק´ הכי עבה, משקל של פחות משישים ושמונה קילו לגובה של מאה שמונים). אי אפשר להגיד שגורמים עלו לא מעלים את רמת ה"עצבנות", נתונים ביולוגים לא סטטיסטים. אבל כיוון שאין לי פה מחקרים להפנות אותך עליהם, לא אעמוד על הנקודה הממוקדת הזאת. אבל הנקודה העקרונית, שיש מאפינים משותפים לפרטים שונים שמשפיעים על ההתנהגות שלהם בלי קשר לתרבות אני ממשיך לתמוך.

 

[avima]

איבדתי את חוט הדיון

אבל להתיחס באופן נקודתי אתה משליך מתוך מערכת הערכים בה אתה נמצא על הכלל. בעבר למשל נחשב השומן דבר יפה מאוד (וסמל מעמד) במיוחד בזמנים בהם היה מחסור במזון (סיום מלחמת העולם למשל). נשים שמנות היו אז חתיכות ולא עסקו בתזונה ולא רצו לרזות. ושוב הקורלציה בתוך הקבוצה קטנה יותר מאשר בין הקבוצות השונות. אגב אהבתי מאד את התגובה שלך לנקודות התורפה (שהיו רבות).

 

[ange noir]

חוט חדש

עוזבים את בעית השן והרזה וחוזרים לדיון שהוא הנדסה גנטית בבני אדם יתרונות, חסרונות וישומים

 

[דלית - delete]

כן, מסכים לחלוטין

בייחוד לגבי מערכת הערכים - לכן כתבתי תלוי קונטקסט תרבותי. וכעת למשהו שונה לגמרי: איזו תגובה לנקודות תורפה, אם יותר לי לשאול? לא זוכר אחת כזו.

 

[אנדר וויגין]

לא נוגעים במוח

כל עוד לא מבינים איך "פועל" וכיוון שזה לא משהו שנוכל להבין בעתיד הנראה לעין לא נוכל ולא יהיה כדאי לעשות ניסויים במוח האנושי כדי לגרום לו לאי אילו "שיפורים", אם בעוד מאות שנים יוכלו להבין בוודאות את המוח אין סיבה לא לעשות שינויים שישפרו את האדם ובכלל זה על כלל איבריו.

 

[דלית - delete]

מאות זה קצת מוגזם

הערכה ריאלית יותר תהיה כ30 שנים לכל היותר. זו דעתי בלבד, אבל אני צודק.

 

[אנדר וויגין]

ממש לא מוגזם

לשינויים שאני מתכוון ייקחו מאות שנים דוגמא לכך אפשר למצוא בספר הצל של אנדר הניסויים שביצעו על בין, כאלו אסור לנו לעשות. ההערכה שלך מזכירה לי מה שאמרו פיזיקאים לפני כמאה שנים בימי אינשטין ותורת היחסית אנשים סברו שאו טו טו=מס´ שנים ימצאו תורה פיזיקלית מאוחדת שתתאר את כל התופעות הפיזקליות הקיימות והפלא ופלא כבר 2002 ועדין לא רואים את האור שבקצה המנהרה. ככה שלהיות אופטימים זה נחמד אבל זה לא ריאלי.

 

[arifell]

אנחנו רואים את קצה המנהרה כל הזמן

וכל הזמן הוא מתקרב והולך, אני אהיה מאד עצוב כשנגיע לשם כבר בשנים האחרונות האור הלך והתחזק בעולם הפיזיקה, למשל תורת המיתרים וסופר-סימטריה, ומדברים על זה שהתיאוריה שתכלול את הכל תהיה ניתנת לתיאור ב´עולם´ בעל 11 מימדים... אבל, הראו כבר מתימטית, ובכמה צורות, שתמיד נישאר בקצה המנהרה- כלומר, יש דברים שאינם ניתנים לתיאור עקב היותם כיאוטים- נתונים מאד לשינויים...

 

[ygantman]

אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה וזו

היא הרכבת שבא ממול.... תורת המיתרים ו 11 המימדים... זה פיסיקה מוצקה או ספרים של גאלבצ´וב? (GALAVASHOV)

 

[arifell]

פיזיקה מוצקה

 

[דלית - delete]

זה פיזיקה של תורת הכל

לא בדיוק פיזיקת מצב מוצק (להבדיל).

 

[arifell]

הרעיונות מוצקים...

 

[דלית - delete]

שני דברים שונים לחלוטין

אתה מתייחס לפיסיקה ומדע בכלל - אני התייחסתי לתחום מאוד ספציפי. לא ממש בר השוואה. לגבי ניסויים - הם נערכים. לאו דווקא במדינות בעלות הציוד המשוכלל ביותר, אלא במדינות בעלות ההיתרים הנוחים להשגה למדענים המעונינים בכך. וכי חברות אמריקאיות לא ביצעו ניסויים קליניים בפעוטות פיליפיניים?

 

[ange noir]

אבל אם תבחן את זה

בזמנו עשיתי מחקר עבור סיפור שכתבתי, הרעיון היה חברה בעלת יכולת תנועה בחלל אבל ללא שום ידע בביולוגיה. לפי המודל האנושי זה בלתי אפשרי, כל פעם שתחום אחד התפתח, לא חשוב בכמה הוא השיג את האחרים הוא תמיד גרר אותם איתו קדימה, הסיבה היא שברגע שהאקדמיות מתפתחות הן מושכות פנימה אנשים, פרטים מסוימים לא מצליחים או לא רוצים להתקבל לפקולטות הפופולריות והולכים ללמוד דברים אחרים ואז עוזרים לפתח אותם. בשנים האחרונות פיזיקה זה דווקא התחום המקופח ותראה איזו התקדמות מושגת שם. הנדסה גנטית בבני אדם (אהבתי את השם של מרוול לזה, ניאו-גנטיקה) היום אינה עדין תחום מינסטרים כמו חברותיה הנדסת ביו-רפואה או הנדסה גנטית בצמחים ומיקרו אורגניזם או הנדסת ביו-כימיה שגם הם לא כאלו ראשיים. היום עדין מחשבים ואלקטרוניקה תופסים מקום ראשי אבל קרנם יורדת לטובת אלו שהזכרתי ולאט לאט אתה רואה שהמחקר במינסטרים מפתח טכנולוגיות חדשות שהמדעים הפחות חזקים מיד מנצלים כדי להתפתח. תוך עשרים שנה הנדסת ביו-כימיה תהפוך למדע ראשי מאוד בגלל שזאת הדרך היחידה להשיג עוד כוח חישוב למחשבים בלי לעבור למעבדים משולבים (20 ג´יגה זה טוב ויפה, אבל הייתה מוכן לקבל מחשב בגודל ארון בגדים), זה המפתח לנאנוטק ולמקור חלופי לפולימרים (כמו הניסויים שנערכים עם חידקי A. eutrophus כדי ליצר PHB). הנקודה שאני מנסה להציג היא שכל התפתחות גוררת התפתחויות נוספות במדעים אחרים במשך הזמן וברגע שנכנסים לתנופה התפתחותית זזים די מהר אלא אם יש גורם מגביל

 

[דלית - delete]

אם כך אנו מסכימים.

 

[ange noir]

אם אתה אומר

לי זה נראה די שונה, אתה אומר שאין קשר בין שני פלגים שונים של המדע ואני אומר שכל התפתחות מדעית גוררת התפתחויות מדעיות נוספות במדעים אחרים.

 

[דלית - delete]

אנא המצא מראה מקום להודעה בה טענתי

שאין קשר בין שני פלגים שונים של המדע. מתחיל להתקבל הרושם שאתה נהנה מויכוח לשם ויכוח, גם על חשבון העובדות, או לוגיקה בסיסית.