עד עכשיו שתקתי, אבל הפעם אני מרגיש
צורך להגיב. א. אנא הפסיקי לדבר בסימני קריאה. הדרך שלך היא לא הטובה ביותר שקיימת ואין שום צורך לקבוע עובדות עבור אנשים אחרים. אמירות בסגנון "אין שום טעם..." ו-"רצוי שהיא תבין שמשהו לא בסדר בשיטה שלה" הם טובות ונחמדות, כאשר את מדברת עם עצמך. אנשים אחרים אולי חושבים אחרת. ב. אם כבר סימני פיסוק, אז בבקשה ממך, התשמשי ביותר פסיקים. יהיה הרבה יותר נוח לקרוא. ג. כבר כתבתי למעלה מה אני ממליץ להשתמש בו ומה עבד לי. לצורך העניין, סלווישן פנתה אלי בפרטי והסברתי לה את הדרך שלי. לא יודע לומר מה היו התוצאות, אם בכלל, אבל הדרך אותה הצעתי היא מאין שילוב של שני הגישות אשר הוצגו כאן. אני אישית דוגל באיזון וחושב שהוא הדבר הכי חשוב לחיים בריאים ומאושרים. לפי כך, ההצעה שלי היא לבנות חותם אשר מגדיר מטרה כללית (לדוגמה, שלווה) על מושא ספציפי (לדוגמה, שכנים). במידת הצורך ניתן לתכנת מאפיינים נוספים לתוכו אשר יגדירו את המצבים בהם הוא פועל והצורה של פעילות זו. כאמור, לי זה עבד, פעמיים, כך שהשיטה עצמה והגישה הוכיחו את עצמן. ודרך אגב, אף אחד מהשכנים שלי לא עבר דירה ולא קיבל שיתוק מוחין, אלא פשוט הבינו שלעשות רעש זה לא מעניין. כאשר אדם מאבד עניין הוא אוטומטית מפסיק את מה שהוא עושה ועובר לדברים אחרים שכן מעניינים אותו, לדוגמה, להתכרבל במיטה עם חברה חמודה (שכן מול חדר שינה) או לשחק בשקט בפלייסטיישן חדש (שכן בצד השני). ד. "לתת את האחריות הזאת למישהו אחר" - הדבר הכי חסר אחריות ששמעתי ממך עד עכשיו.