אני גליה
גיקית, בת 32 כמעט, עובדת כמפתחת ווב (אתרים וכאלה).
על הסדרה שמעתי בפעם הראשונה דרך איזה קומיקס, בסביבות 2001, ואמרתי לעצמי שזה נשמע מעניין אבל "מתישהו" אראה אותה, היא נראתה לי מיושנת מדי... אותו דבר כשראיתי כמה פרקים מהעונה הראשונה ונפלתי בול על כמה פחות מעניינים (סלית'ין ראשונים). דוקא נראתה מעניין, אבל אני לא טיפוס של טלוויזיה, צריך יותר מזה בשביל לגרום לי לעקוב אחרי סדרה.
גם גרתי אח"כ בלונדון שלושה חודשים ליד טארדיס, ולא היה לי מושג מזה. כששודר End of Time part 1 ישבתי במלון בסקוטלנד והתמרמרתי שאין מה לעשות בחג המולד.
מתישהו הוט שמו את עונה 5 בויאודי, וזה נפל לי טוב על סופ"שים אצל אמא שלי שהיו בהם שעות ריקות. אצבעות הדגים בפודינג תפסו אותי, ו"למה אמרת חמש דקות?" הביא אותי להתמכרות שבה אני כיום.
שילוב של זיכרון טוב לפרטים אקראיים וזה שבד"כ יותר קל לי לכתוב ארוך מאשר קצר הביאו אותי (לא רק בדוקטור, בכללי) לכתיבת הודעות מסוג.. הייתי רוצה לחשוב שזה סוג מעניין. אז הנה אני.
הסדרה הזאת מציתה בי אילו שהם דברים שאחרת לא היו שם. גילפתי סוניק כי סתם בא לי, פעם ראשונה שאני מגלפת משהו. עבדתי על כמה פרוייקטים באלקטרוניקה (אם כי לא סיימתי) ולפני זה לא היה לי רעיון איך להתחיל ללמוד אלקטרוניקה. טסתי לאנגליה פעמיים, לפגוש בכנסים (בין השאר) את מאט סמית ודייויד טננט ולבקר בקארדיף, וזה היה מעולה, הגרעין הזה של טיול סביב התוכנית שיפר גם את הטיול כולו, מעבר לענייני התוכנית. ניהלתי שני אירועי דוקטור - ביום שישי הקרוב עוד אחד (תבואו), אני בתזמורת אינטרנטית של מוזיקת דוקטור... לא ברור מאיפה כל זה בא פתאום! אבל אני לא מתלוננת!
חולקת יום הולדת בין השאר עם דוקטור, קומפניונית שלו, מאסטר ודאלק.
עוד משהו?
חוץ מהדוקטור אני חובבת כללית של מד"ב ופנטזיה וכנסים בנושא, מתעניינת באינטרנט, מחשבים, קומיקס, ומתאמנת באמנויות לחימה. ובטח יש עוד דברים ששכחתי.