חברים

[חרסינה משורינת]

אני מרוויחה מהדיאלוג בינכם

אבל אני לא בטוחה שזה נכון לומר על כל אחד מכם בנפרד,
ואני לא אוהבת התנצחויות - זה גם חלק מסגנון שיח ומהעולם אבל מה שזה מביא ובעיקר אם אנשים נפגעים לא נעים לי בעליל.
הייתי מעדיפה פחות "רווח" במחיר נזק כזה ויותר ניסיון ליצור דיאלוג.
יכול להיות שאי אפשר כמו שכתבת,
בכל מקרה זה פחות נעים לי וזה חוזר כל שרשור אז...
וכן לסדקים , לניסיון לאתר משהו שהוא נכון לך - או כמו שכתב גור לא לפסול אוטומטית כי זה לא אוטיסטי (או משהו כזה) ומוסכם ולא ללכת רק כי זה מוסכם ולחפש את הביטוי שלך בדרך שטובה לך - אז גם אלה
לכל אלה יש חשיבות ובטח שלכן דרך בניה ומלוא האפשרויות שגלומות גם בויכוח כזה לאו דווקא לכותבים אינסופי והתזוזה בו שונה מהמקובל, זה נכון תמיד ובכל זאת זה גורם לי תחושה כבדה , ערפילית , סמיכה ולא נעימה של חנק .

 

[גורג2018]

נכון. זה קשה! ומה שאני אומר זה שלא צריך תמיד לברוח ממה שקשה!

כמובן שלא צריך לחפש לעצמנו קשיים בכוח, וגם לא צריך להרגיש חובה להתמודד עם כל דבר מטומטמם שהנורמה חושבת שהוא "הכרחי".

אבל לא צריך לפסול משהו רק כי הוא קשה, ולא צריך לפסול משהו רק כי הוא דורש השקעה, או "מתנגד לאינסטינקט הראשוני שלי כאוטיסט".

זה בדיוק סוג הבשלות שעליה דיברתי. היכולת להסתכל קדימה, וגם להבין שלא מדובר סתם ב"שיקול פרקטי" אלא בחלק מההתפתחות הפנימית של הבן-אדם. לא מדובר פה בכניעה לאיזה גחמה חיצונית, אלא ביכולת אמיתית להכיל יותר ויותר מצבים ולהגיב אליהם בצורה שבאמת משקפת את האופי האמיתי שלנו.

וזו סוגיה מורכבת מאין כמוה. אפשר לנהל מאה דיונים על זה ובקושי לגרד את קצה הקרחון... אם רוצים. רק חבל שכאן בפורום דיון כזה הוא בלתי-אפשרי, כי את יודעת בדיוק איך שרשור כזה ייראה...

 

[חרסינה משורינת]

אגב גור,

אני צופה בעונה 4 של מראה שחורה (סדרה)
וחשבתי שאולי תרצה לדעת שיש שם פרק שמדמה את התוכנית שאהבת-
לא חושבת שתאהב את הקונטקסט אבל בגלל שאתה אוהב את זה
אני מצרפת את הטריילר
(זו לא תוכנית שמצריכה מעקב - כל פרק הוא סיפור יחודי לעצמו):
https://www.youtube.com/watch?v=qgTtyfgzGc0

 

[arana1]

הפרק הזה מגעיל נורא, ומגלם את כל מה שחרא בסדרה

הסדרה הזאת, מראה שחורה, מגלמת בצורה שאין דפוקה ממנה את הפחד מהקידמה ומהטכנולוגיה ומההתפתחות לכיוונים משמעותיים יותר,
ובהתאם,
הפרק הראשון, מקדם את היחס הכי מגעיל ומבזה ומכוער כלפי חנונים,
שכצפוי מוצגים כמי שנוקמים באכזריות בחברה שמתעללת בהם ובנשים שמשפילות אותם.

אני שונא את הסדרה הזאת

 

[חרסינה משורינת]

לגמרי - בדיוק חפרתי לאדם בדיוק על זה

הייתי באמצע אבל כאדם שיש לו כמה אהבות משלו גם דברים גרועים שקשורים לו אני נוהגת לראות.
אני מסכימה איתך - הפרק הראשון גרם לי לתעב אותה ממש ממש ממש!
אבל אני שוב חייבת להדגיש זו הסיבה בדיוק -
שקוראים לה *מראה שחורה* והמוטו היא מראה שחורה ושבורה,
היא אמורה לשקף את כל הפחדים והצדדים הנאלחים שבנו .
(לא בהכרח במה שקופץ לנו לעיינים)
וגם זו חוויה.

 

[גורג42]

נכון, זאת סדרה שמעבירה מסר חשוב... עבור מי שלא מודע למצב

יש אנשים שעבורם שהסדרה הזאת יכולה להוות זעזוע שיעורר אותם מעיוורונם. במובן הזה היא דומה מאוד למסע-בין-כוכבים הקלאסית (טרום 2005). אני יודע על הרבה גזענים והומופובים וכאלה שעיניהם נפקחו בזכות מסע-בין-כוכבים, ואני בטוח שיש סיפורים דומים בנוגע לצופים של בלק מירור.

אבל עבור מי שכבר יודע כמה חרא יכול להיות הטבע אנושי, זה סתם בזבוז. למה אני צריך לראות משהו שידכא אותי, אם זה לא מלמד אותי אישית שום דבר? לפחות מסע-בין-כוכבים, בדרך כלל, משאירה אותך עם הרגשה טובה בסוף ה"שיעור" (למרום שגם הם, לעיתים נדירות, הולכים עם סוף טרגי ומפתיע - אבל אז העוצמה היא בכך שמדובר ביוצא מן הכלל המעיד על הכלל)

 

[גורג42]

מכיר את הסדרה הזאת. תמיד הפרקים נגמרים בסוף מדכא נורא

אחת הסיבות שאני אוהב את מס"ב הקלאסי (עד 2005) זה המסר של אופטימיות לגבי העתיד. זו גם הסיבה שאני ממש ממש מתעב את סדרת המס"ב החדשה שיצאה לפני כמה חודשים, שבה ה"גיבורים" מבצעים פשעי מלחמה בלי להניד עפעף ועוד מצפים מאיתנו להזדהות איתם.

בלק מירור, לפחות, מעבירה מסר חברתי יעיל ומציגה דילמות מוסריות אמיתיות. זו באמת סדרה מצויינת, אבל פשוט מדכאת נורא וקשה לצפיה.

 

[חרסינה משורינת]

אני פחות מתחברת לאופטימי או פסימי

ודווקא הפרק הספציפי הזה מסתיים בצורה "חיובית" ,
אני חושבת שמשמעות נמדדת באיזה שינוי זה מעורר אצלך מבפנים
ומה שנכון לי להגיד שוב על הסדרה הזו שהיא באה לשקף את הצדדים העכורים והסכנות שרובנו ממילא מודעים להן - אבל היא עושה את זה בצורה די גאונית.
אז כשמה כן היא, אני לא אוהבת לצרוך רק דברים "אופטימיים" אני כן אוהבת שגם הדברים השליליים כביכול מחברים אותי למקום שבו הביקורת מוצדקת ומציגה אלטרנטיבה קיומית או רומזת לכזו שעושה את הסובב טוב יותר.
בעיני גם ביקורת היא חיובית למעשה- כי מקנה לך פתח לשינוי ולהכרה עצמית.
אני למשל מאוד נהניתי מסרטים של פון טרייר שהם מדכאים מאוד בגלל הפן האמנותי שקולע למשהו מאוד אנושי ויקר בהם , ודווקא העצב מנגן בך את ההשלמה, הקבלה, הרוך שבכל הדברים וספרים אחרים שמייצגים ביקורת על האנושות כמו נניח "על העיוורון" של סארמגו נתנו לי הרבה.

במקרה הזה האיזכור לדעתי פחות מהותי כי הערכים שהסדרה שאתה אוהב מעלה לא משתקפים באמת בפרק בסדרה, ולא מוצגים אפילו באופן שמאפשר ראיה דואלית עליהם ועל מגבלותיהם למציאות אבל גם את הפן המעורר השראה בהם - כי כל דבר יכול להלקח לטוב או לרע (תלוי באדם ובסיטואציה). אז באופן מסוים הם לא היו מהותיים כל כך אלא לשבירת המראה על הטבע האנושי מה שהסדרה מצטיינת בו. אני לא אוהבת בכלל את הסדרה אבל היא כמו "משיכה" חולנית קצת מתוך סקרנות , עניין ביצירה וביצירתיות שלה וההגשה.
אז קשה לי לתחום סקרנות ולא לחוות זאת ופחות יש לי שיקולים כמו "מה יוצא לי מזה" .

 

[גורג2018]

מעניין שלמסע-בין-כוכבים יש "מראה שבורה" משל עצמה: חלל עמוק 9

לא יודע אם את מכירה, אבל "חלל עמוק 9" זו סדרה שבעצם לוקחת את החזון האוטופי-לכאורה של יוצר הסדרה המקורית, ובודקת מה קורה לעקרונות היפים האלה כשהפדרציה מתמודדת מול איום חיצוני מתמיד וחזק.

ואני דווקא מאוד אהבתי את הטוויסט הזה. כי באמת, זאת לא חוכמה להיות אבירי ומוסרי כאשר כל הרובים אצלך. הרבה יותר חשוב, זה מה שקורה לעקרונות שלך כאשר מופיע איום חיצוני רציני. וחלל-עמוק-תשע הציגה את הנקודה המורכבת הזו בצורה קולעת וראויה, לדעתי.

(זה בניגוד לסדרת המב"כ החדשה שמשודרת היום בארה"ב, בה אנשי הפדרציה מתנהגים כמו ברברים בלי שום סיבה הגיונית. מבחינתי הסדרה החדשה הזאת היא לא "מסע בין כוכבים" בכלל, בין השאר בגלל הסיבה הזאת)

 

[arana1]

זה די רדוד לתקוף את התפתחות טכנולוגיית המידע

כולם עושים את זה כל הזמן ובצורה שמעידה על חוסר מודעות והבנה

הקטע של הסדרה הוא חשיפה, מדומה, של הנזקים העצומים שהטכנולוגיה, ספציפית זאת של מהפכת המידע, גורמת לחברה ולמשפחה וליחסים הבין אישיים.

וכן, זה גרוע בדיוק כמו שזה נשמע, פופוליסטי, רדוד וחנפני, ומזיק.

לא מזמן ראיתי סדרה על היוניבומבר, שרצח די הרבה אנשים תחת כסות אותה משנה ופצע קשה עשרות אחרים,
לא חסרים מופרעים שמזהים בחדשנות ובקידמה אוייב, זה לא מי יודע מה מקורי

 

[חרסינה משורינת]

בפרק 3 מישהי הרגה עולל

כי היה סיכוי להעביר זכרונות מראשו שמראות שהיא רצחה את אביו.
סתם , כי היא מטומטמת. בסוף חיברו את מכשיר הזכרונות לאוגר שהיה בחדר.
מה?!

זאת סדרה מטומטמת . אני שונאת אותה.
אבל אני עדין אראה אותה כי התחלתי ואני חייבת לסיים

 

[חרסינה משורינת]

זה נשמע מאוד מעניין ,

אולי כשאסיים את הסדרות היפניות שאני רואה אתחיל לראות את זה .
אני נוטה לדיסטופיות שמעבירות אוטופיה דווקא.

 

[גורג2018]

DS9 זה ממש אבל *ממש* לא "דיסטופיה"

העולם של DS9 עדיין הרבה יותר טוב מהעולם האמיתי בימינו.

היא פשוט יותר ריאליסטית ומורכבת מקודמותיה. פחות "תמימה".

 

[חרסינה משורינת]

כן, תודות לך קיבלתי הסבר קצר על זה

ביקשתי ממישהו שצפה שיתן לי חו"ד על הסדרה.

 

[arana1]

אי אפשר לעשות את זה

 

[grayart]

לי היה חבר אחד בלבד

ואז הכרתי את אשתי ואין חברים.
אגב, גם לאשתי אין חברות.
למה את רוצה להתמקד ביותר מאדם אחד?
אולי לא מצאת את האדם הנכון.

 

[חרסינה משורינת]

כי אחד לא מספק מה שצריך ועושה אותך פגיע

 

[grayart]

מספק מה? ופגיע באיזה אופן?

את מדברת על משהו כמותי? או שמכל חבר\אדם את מקבלת מענה\סיפוק לצורך אחר?
פגיע? הכוונה לאבדן החבר?

 

[חרסינה משורינת]

אני לא מרגישה

שאדם אחד קולע בדיוק לצרכים שלך, תמיד נשאר חור.
מכל אדם מקבלים סיפוק \מענה אחר .
כשאתה תלוי באדם אחד אתה חשוף לזה שברגע שיפגע, יעזוב, יסתובב \אחר אתה תפגע והנפש שלך הולכת להשבר. ביזור אנשים אם אפשרי זה ביזור ריסק לסיכון-
ומבטיח גם פחות תלות בזה שמולך ולכן מאפשר לו ולך לנשום.

 

[arana1]

זה נכון

עוד לא נוצר האדם המושלם שיגלם בגופו ונפשו את כל זוויות הקיום ואת כל התשובות לכל השאלות.
אז אנשים מוצאים תשובות שונות באנשים שונים,
אבל מעניין לציין שעל רקע האמת הזאת בכל זאת יש לאוטיסטים נטיה להתמסר עד כלות לאדם אחד,
כי אולי זה עונה על האפשרות של התפתחות לכיוון כזה ומבטא ומתבטא לכן כנטיה שונה מהממוצע והנהוג והמוסכם כרגע.

זה לא אומר שצריך לחייב אנשים למונוגמיות אבל זה אומר שצריך להקהות קצת את הנטיה לשפוט אוטיסטים כפגומים רק בגלל שהם מעדיפים בגדול אחד על אחד על פני הרבה יחסים עם הרבה אנשים שונים.

אם כי, בגלל שמה שכתבת הוא גם נכון, גם תופעה הפוכה תיתכן