מסכים ב100% לכותרת
הרעב הוא הורמונלי והרגש (אכילה ריגשית) רק פוגע ביכולת להתמודד עם הרעב - פוגע בשליטה עצמית.
להיפך, מדאיג הנסיון לבטל את תחושת הרעב בפצוי רגשי , התכחשות לרעב היא מחלה לא פחות מסוכנת.
מסכים גם שחלבון יוצר תחושת שובע טובה יותר אצל חלקינו והפחמימות והסרטונין - פחות מפצים את תחושת הרעב.
מאידך ציינת שמגיפת ההשמנה היא גם אצל חיות בית - משמע זה לא רק הרכב המזון אלא מיעוט בפעילות גופנית.
ההורמונים השולטים ברעב הם גם גרלין במעי ולפטין מתאי השומן שאף מווסת את אחוז השומן בגוף.
לא נראה לי שדיאטה קטוגנית תהיה פתרון ראוי ובריא ובטח ללא המלצה ממסדית רפואית גורפת.
מה שכן ראוי להתוודע לרמת תחושת הרעב - להבין שרמה מסוימת תמיד תישאר איתנו אחרי תהליך ירידה במשקל.
מחקרית הוכח שיש נטיה מובהקת להשמין מחדש בכל סוג של דיאטה כולל קטוגנית תוך שנים ספורות.
לכן צריך כושר עמידה וחוסן מתחושת הרעב הקלה והעקבית שתארוב לכולנו לכל החיים
- פחות קשה וישים לשמור כשמבינים ומודעים לכך..
הרעב הוא הורמונלי והרגש (אכילה ריגשית) רק פוגע ביכולת להתמודד עם הרעב - פוגע בשליטה עצמית.
להיפך, מדאיג הנסיון לבטל את תחושת הרעב בפצוי רגשי , התכחשות לרעב היא מחלה לא פחות מסוכנת.
מסכים גם שחלבון יוצר תחושת שובע טובה יותר אצל חלקינו והפחמימות והסרטונין - פחות מפצים את תחושת הרעב.
מאידך ציינת שמגיפת ההשמנה היא גם אצל חיות בית - משמע זה לא רק הרכב המזון אלא מיעוט בפעילות גופנית.
ההורמונים השולטים ברעב הם גם גרלין במעי ולפטין מתאי השומן שאף מווסת את אחוז השומן בגוף.
לא נראה לי שדיאטה קטוגנית תהיה פתרון ראוי ובריא ובטח ללא המלצה ממסדית רפואית גורפת.
מה שכן ראוי להתוודע לרמת תחושת הרעב - להבין שרמה מסוימת תמיד תישאר איתנו אחרי תהליך ירידה במשקל.
מחקרית הוכח שיש נטיה מובהקת להשמין מחדש בכל סוג של דיאטה כולל קטוגנית תוך שנים ספורות.
לכן צריך כושר עמידה וחוסן מתחושת הרעב הקלה והעקבית שתארוב לכולנו לכל החיים
- פחות קשה וישים לשמור כשמבינים ומודעים לכך..