חוזרת לעדכן על הבת מצווש של הבת דודה...

[ornme]

זה לא בדיוק "שלום בית" , כי האנשים הללו אינם

מעורבים בחיי היומיום.
בנוסף, זה לא עוינות ולא בדיוק פגיעות מכוונות, אלא יותר חוסר רגישות. אז באמת אין סיבה לספוג את זה על בסיס קבוע, ואפשר לקחת מרחק, אבל יחד עם זאת אי אפשר לגמרי להתנתק.

 

[mother cat]

המממ... הדודה לא ממש חלק מחיי היום יום

אבל הסבתא כן - יש לה מפתח לבית שלי והיא נכנסת ויוצאת כאילו זה ביתה. זה ככה מאז שנכדיה היו קטנים והיא היתה לפעמים "עוזרת". היא כבר מזמן לא עוזרת בכלום (מה גם שנכדיה גדולים וכבר לא צריכים נוכחות שלה אם אנחנו לא בבית) אבל אי אפשר לקחת ממה את המפתח מן הסתם...

 

[kisslali]

בואי אלמד אותך קצת פולנית

מוזר שאת לא שולטת בזה כי פה באי הקטן שלנו - "כולם מדברים ומתנהגים פולנית" ....

תמצאי סיבה סתמית שבגללה 'חייבים' להחליף צילינדר, תקפידי לא לפרסם ברבים אבל תקפידי גם שלא יהיו מספיק מפתחות לחלק למי שלא מתאים לך שיהיה לו (במקרה זה לה) מפתח. אל תנהלי דיון עם בעלך לפני מעשה, אבל תכיני את עצמך להודיע לו שהיא לא מקבלת מפתח.
את צריכה לעבוד קצת על עצמך ולהפנים שבשביל כבוד צריך לעבוד

פשוט תקבעי עובדות בשטח ותזכרי שאין כזה דבר 'קטנוניות' כשמדובר ברגשות. כואב לך? תדאגי שמי שמכאיב לך לא ירצה לעשות את זה שוב.

ללי

 

[mother cat]

טכנית זה לא אפשרי... יש לנו קודן על הדלת וכשאנשים בבית הדלת לא נעולה בנוסף על מפתח. יש לה קוד. אני לא יודעת לבטל קודים... ובשביל לעשות את זה אני אצטרך את עזרתו... מה גם שקוד אינו אישי ואם היא תגלה ששלה לא עובד, היא פשוט תשאל את אח מנכדיה מה הקוד ותכנס. ומבחינת כשאין אף אחד בבית והבית נעול גם על מפתח - בינינו, דווקא אז אין לי בעיה שתכנס, תכין לעצמה כוס קפה, תשב לה קצת בנחת. רק שתלך לפני שאני מגיעה הביתה

&nbsp
אבל כן, הפנמתי שאני צריכה להציב גבולות. זה הובהר בצורה די ברורה גם אתמול בערב.

 

[כוכבית101]

וקצת לגבי פולניות

לדעתי זו דרך רעה.
דרך פחדנית.
זו דרך תכמנית שבעצם פוגעת במתווה אותה יותר מאשר בזה שצריך לטפל בו, כי בעקיפין היא אומרת , אני לא יכולה עליה ועלי להעזר ברמייה, זו לא דרכי.


פולניה אחת התחילה ללמוד אנגלית, שאלו אותה בעבור מה? ענתה , אם אגיע לגן עדן שאוכל לדבר שם, ואז שאלו ומה אם תגיעי לגהינום?, ענתה , נו טוב פולנית אני יודעת מהבית.

 

[mother cat]

אז את אומרת שיש לי יכוי להגיע לגן עדן?

 

[כוכבית101]

בזה אין לי ספק ולא רק בגלל השפה

 

[mother cat]

 

[רגשי1]

הסבתא

"מטרידה" לדעתי הרבה יותר ..אני המומה שהיא נכנסת חופשי לביתך בלי לתאם איתך!!!בפרט לאור היחסים בינכן.פה דווקא הייתי מבקשת מהבעל שישים לזה סוף. רוצה לבוא - רק בתיאום איתך/איתכם. כי זה כבר משפיע על חיי
היום יום.שכם
מי כמוני יודעת כמה זה כואב שפוגעים לנו בילדים.
גם אני כמעט הצעתי להחליף מנעול.
מסקרן אותי מה יש לבעלך לומר על האירוע האחרון. אם הוא מבין אותך .

אבל את חייבת להבין שזה הם - לא את .אל תיספרי אותם בכלל תתעלמי מהם וממהערות המכוערות שלהם.

 

[mother cat]

לפעים לשנות מצב קיים זה לפתוח חזית

לבוא ולהגיד לה שהיא לא יכולה יותר להכנס אלינו הביתה מבלי לתאם זה לפתוח חזית, ובזה אני לא באמת מעוניינת. היא באה לנכדיה, ובעקרון אני תומכת בשימור הקשר בינהם לבינה. סטייטמנט בוטא של אל תבואי לפה יותר נראה לי לא נכון.סטייטמנט של "את לא יכולה להמשיך להעליב אותי ופגוע בי" זה משהו אחר...
&nbsp
בעלי מסכים איתי. הוא חושב שכל ההתנהגיות האחרונות, וגם הישנות יותר הן "ממש לא לעניין" כהגדרתו. יחד אם זאת הוא נמנע מעמותים ובעיניו מה שצריך לעשות זה להבליג. הסברתי לו שאי אפשר יותר. הוא טוען שידבר איתם, רק לא רצה לעשות את זה תוך כדי בת המצווה ולהרוס להם את הארוע... ניחא. מקווה שהוא באמת יעשה זאת.
&nbsp
אגב לטענתו אשתו הראשונה ניתקה קשרים כמה וכמה פעמים עם הוריה בגלל דברים דומים, ולכן הוא חושב שכאלה הם ואין איך לשנות אותם. אולי הוא צודק, אבל פה זה כבר מגיע לעניין רגשות ועניינים שבינינו - ואני צריכה להרגיש הרגשות שלי יותר חשובים לו מאשר של אחרים...

 

[רגשי1]

חלילה

לא להגיד לא לבוא בלי לתאם, להציע לתאם לפני הביקור , כדי שלא יפתיעו אתכם. ונהדר שאת תומכת בשימור הקשר. מאותו מקום התכוונתי גם שתתנהגי בקורקטיות במפגשים איתם, ממקום של לתמוך בבעלך ובילדים .
בעיני העובדה שבעלך מבין ומסכים איתך היא בכלל לא מובנת מאליה, אותי זה היה מעודד. אל תשכחי שאת בסופו של דבר רוצה לתמוך בו .
אולי אם תסתכלי על זה ככה זה יעזור לך לא לקחת אותם ללב, כי הם אנשים פגועים. אני לא חושבת שהוא שם את הרגשות שלהם לפני שלך, אני מאמינה שגם הוא עושה את זה בשביל ילדיו.
אני מנסה לזור לך לבחור לא להפגע מחבורת אנשים חסרי רגישות .ולדעתי יש לעשות את המינימום הנדרש כשמדובר בהם, ולדעת מראש לא לקחת ללב.
הכי קל להגיד לא להצטרף לבעלך כשאתם מוזמנים אליהם, אבל אני חושבת שזה רק יפתח חזית אם להתמש בביטוי שלך

 

[mother cat]

אין מה לתאם ביקורים - היא לא באה לבקר אותי

היא באה, זורקת את המעיל והתיק של בסלון, אם הקטנים שם עושה איזה פוצילה-מוצילה שבדרך כלל מוציא אותם מאיזון (למשל מתעקשת להרים ולזרוק באויר תינוק באמצע האוכל...) ואז עולה לחדר של אחד הגדולים. אין שום מצב שאני יכולה לתאם איתה דבר כזה - צריך לתא אם הגדולים, והיא כנראה עושה את זה, אבל אז זה נוחת עלי.. או על אמא שלי אם היא זו ששם...
&nbsp
לגבי הלהחליט לא להפגע - אני מסכימה שאני צריכה. אני לא מצליחה לעשות את זה...

 

[רגשי1]

נורא מעצבן

וכנראה יש לך המון אורח רוח.
לפחות תשמח שהחיכוך עם האחות הוא בתדירויות יחסית נמוכות

 

[ornme]

בדמות הסבתא הזו, אני מזהה קווי דימיון רבים (מידי)

לחמותי לשעבר...
ולי דווקא כן היה מפריע שהיא ניכנסת כשאני לא נמצאת. ממש לא הייתי מעוניינת בביקורות שלה בעניין סידור הארונות בבית או הרגלי קיפול הכביסה... כי זה מה שעשתה אצלי, חיפשה בעיקר מה לא בסדר.
ולא נצברו לי אצלה נקודות זכות בשל משרה מלאה, שלושה ילדים והמון אירוחים בבית.
וגם העזרה שלה לא היתה מי יודע מה.

אם לא מפריע לך שהיא ניכנסת כשאתם לא נמצאים, בעצם אין בעיה - כשאתם בבית ולא נוח לכם שהיא תגיע, פשוט תנעלו מבפנים, ברוב הדלתות כיום יש בריח ידני.
הבעיה, אם הבנתי נכון, היא הרבה יותר מזה. פשוט נכפתה עליכם עוד חמה, בלי הצד המרסן. בד"כ חמה היא גם אמא של אחד הצדדים ואז לאותו צד שהיא אימו ישנן זכויות ריסון כאלו, שהוא יכול להגיד לה מתי הגזימה.
אצלכם הצד הזה איננו.
ולא זו בלבד, חסרונו של הצד הזה מעמיד אותה, את החמה הזו, במצב כביכול סופר רגיש שמקנה לה זכויות יתר בזיהום הסביבה שלכם. ובפועל אין לכם הגנה. גם בעלך לא ממש יכול לפעול, כי בנוסף לכל הדברים האחרים, ניתוק או הרעת יחסים איתה עלולים לפגוע בילדים. וזו אמא של האמא החסרה.

בעיני, השאלה המרכזית כאן היא כמה כוח יש לה, לאשה הזו. ואת הכוח הזה, במידה וישנו, אתם נותנים לה. אתם מתייחסים לדבריה בכובד ראש, אתם ניפגעים ממנה. כי בתכלס, את גם יכולה להעביר את דבריה "ליד האוזן". אז היא מדברת, אז מה?
אם זה גולש להסתות הילדים - הם כבר גדולים. אפשר גם לשוחח איתם, ולפי מה שכתבת, לילדה יש כושר שיפוט מעולה משל עצמה והיא יודעת היטב מתי נגרם לך עוול.
והיא גם יודעת להגן.
העלבות והיפגעות הם הרבה מאוד עניין של החלטה. צריך להשקיע מאמץ בעבודה על עצמך על מנת להבין את זה.

עברתי מסכת של התעללויות עם חמותי לשעבר... היא היתה מגיעה אלינו עם אחיותיה, יושבת אצלי ומעבירה ביקורת בלחשושים ארסיים לכיווני האחיות או לבעלה, או לגיסתי לשעבר, מי שהיה נוכח בסביבה.
הייתי מגיעה מהמטבח עם כיבוד שהיה נסקר בהבעת ביקורת ומבטים מלאי משמעות שהועברו לנוכחים בחדר.
הייתי מקבלת ממנה הוראות הפעלה לילדיי, כי היא ידעה יותר טוב ממני, הכל. היא גם ידעה שהילד שסבל מאסטמה, סבל בגללי כי אני גרמתי לו להיות חולה (האוכל, הכביסה, הארונות, שעות השינה, מה לא)
והאקס לא ידע להגן. ניסה, לא בהצלחה.
עד שהבנתי שאת הכוח הזה לפגוע בי אני נותנת לה.
לא הצלחתי לנטרל את זה לחלוטין, אבל בהחלט למדתי למזער את הפגיעות.
אגב, שיחות איתה לא היו ממש עוזרות - אולי היו גורמות לה לתחושת חשיבות גדולה... אז אני לא ממליצה לדבר איתה.
רק לנסות להדוף.
וכשהילדים יהיו בוגרים, להחליף את שיטת נעילת הבית.

 

[mother cat]

מה שכתבת שנכפתה עוד חמה בלי מנגנון הריסון - זה בדיוק זה!!!

העתקתי ואני שולחת לבעלי שיבין...
לפי הסיפורים הבת שלה חופשי היתה מרסנת, כולל לא להסכים לבוא אליה הביתה... אבל אנחנו לא יכולים...
&nbsp
וכן, עבודה עצמית לא להפגע...

 

[גלים גלים]

בדיוק. בדיוק. עכשו זו עבודה שלו לרסן

כמו שהוא צריך לעשות דברים שאם ילדיו המנוחה היתה עושה לגבי הילדים- ככה גם לגבי ההורים שלה.
אגב, הגרוש שלי חי ובריא

ועדיין יש תפקידים שעם הפרידה עברו ממנו אלי בקשר אל הוריו. אצלי הרבה יותר קל כי אני בוחרת לשמור איתם על קשר ולא חייבת אבל עדיין.
לגבי הביקורים, אני מקוה שבעוד כמה זמן הילדים המתבגרים עצמם יתחילו להגיד לה שלא נוח להם ביקורי פתע..היא נשמעת מאד מעצבנת.

 

[ornme]

לא מסכימה שזה תפקידו. הוא בדיוק באמצע, בן הזוג שהיה

של המנוחה, אבי ילדיה, הסבתא תהיה תמיד חמותו והוא אמור להיות סופר רגיש כי הקשרים שלה עם הילדים מאוד מאוד חשובים. כל תגובה שבעיניה תתפרש כאילו אינה רצויה בבית - תפגע בקשר עם הילדים.

והוא צריך להיות זהיר מאוד וקשוב מאוד.
לכל הצדדים המעורבים.
וגם אסור שיהיה פעיל בריסון / העמדה במקום / חינוך מבוגרים.
בעצם אין כאן אף אחד שתפקידו לרסן... זה עיקר הבעיה...
בקיצור - הפתרון היחידי זה הפתרון שמבפנים... פשוט להתחסן מהפגיעות.
נראה לי שהוא כבר הפנים את זה.

 

[גלים גלים]

לרסן זה לא אומר להתייחס אליהם לא יפה

זה אומר להיות נוכח ולנהל את זה.
תכלס ויכוח עקר כי על ההתנהגות של בעלה אין לחתולה שליטה. רק על זו של עצמה..
אבל הוא יכול לבקש שיתייחסו יותר יפה לאשתו. לחשוב האם ההתעקשות להזמינם לאירועים של הילדים הצעירים היא נכונה. או שיש מקום להבין שהמשפחה מורכבת מכמה חלקים ולא חייבים שתמיד כולם יהיו.

להיות גמיש לגבי מצב שהוא, החתולה והילדים הצעירים יחזרו מוקדם יותר מאירוע של המשפחה מהצד הזה והגדולים ישארו שם ויאספו אחרי כן.
להיות נוכח ותומך לבת זוגו במצביי חיכוך צפויים מראש (הבת מצווש המדוברת למשל, מצב שאשתו צריכה להעיר לסבתא לגבי יחס לתינוק).
כשהגיסה שלו מבריזה מאירוע מתוכנן בתירוץ קלוש וברגע האחרון. - להרים טלפון ולהגיד משהו על זה ש"זה לא לעניין, הבאנו אתכם בחשבון בהכנות, ובפעם הבאה תודיעו".
הילדים הגדולים כבר בגיל שהקשר עם סבים ודודים נהיה יותר עצמאי. אפשר לתמוך בקשר הזה- להסיע, להחזיר, להזמין לאירועי הילדים שהם הנכדים ,להזכיר לילדים להתקשר לסבתא וכו'- ובמקביל, להשתתף בו פחות כזוג.
החמים שלי- הורי הגרוש, חסרי גבולות בפני עצמם אבל אנשים נחמדים מאד. הם גרים 5 דקות הליכה ממני, ואני מזמינה אותם הביתה והם אותי, באים לבקר יחד עם בני הדודים של ילדי מצד אבא, וכולי.
אבל אם מישהו מהם יתייחס לא יפה לבן זוגי או לילד שעכשו בבטן - זה תפקידי לנהל את זה ולהיות גורם מאזן.
&nbsp

 

[ornme]

כאשר אנשים מגיעים מנקודת מוצא של "רק אני רגיש ומרגיש",

כמו הסבתא הזו כאן,
עם כל הערה שנאמרת לאנשים כאלו, אפשר לצפות לשתי אפשרויות תגובה: התעלמות או העלבות.
אם הבנתי נכון את הדמות, לא יהיה מצב בו ההערה תילקח לתשומת ליבה של הסבתא ותיושם.

אז ברור שבלי שום קשר להתייחסות, פעולת הריסון תיתקל בתגובה בעייתית.
תוצאות התגובה הבעייתית עלולות לפגוע בקשר של הסבתא לילדים. נקודת האור היא שיש עוד בערך חמש - שש שנים למצב הזה.
אחר כך הילדים יהיו גדולים, יתגייסו לצבא, יעברו למעונות סטודנטים וכו' והבעיה תיפתר מעצמה.
לרגע לא העלתי בדעתי שייתיחסו אליה לא יפה...

 

[kisslali]

לא לזה התכוונתי

שלום בית עם בן זוג.
לא מבינה למה צריך להבין, להכיל ולהתקפל אחורה למען שלום בית עם שותף שלא נוהג כך כלפיך. האילוצים ברורים לי, גם לי ולגברות שבנדון יש אילוצים והן עדיין מתכופפות עשר פעמים אחורה.
הטענה הבסיסית שלי היא שכל אדם באשר הוא צריך לשים את צרכיו לפני הכל (כאמור לא לפני תינוקות ואנשים שאינם מסוגלים להבין), אני תמיד חושבת על הדימוי של תקלה במטוס בזמן טיסה - קודם צריך לשים את מסכת החמצן על עצמך ורק אח"כ לעזור לאחרים. זה המוטו שלי בחיים. כל אישה אחראית לשמור על כבודה ורגשותיה, לדעתי אין מקום לצפות שבן הזוג יעשה את זה כי זה 'תפקידו'.
לגבי חוסר רגישות של המשפחה - זה כבר סיפור אחר לגמרי ועם זה הייתי מתמודדת בשיטה הפולנית, אבל זה לפוסט אחר.

חג שמח, ללי