חן אלקובי - סכנה חמורה לזכויות האדם
במדינת ישראל, למי שיודע או לא, כשלושה אחוזים מן האוכלוסייה אינם מזדהים באיזשהו אופן עם המין בו נולדו. זאת אוכלוסיית הטרנסג'נדרים המיוצגת על ידי האגודת ההומואים-לסביות-בי-טרנס. כזכרים או נקבות מצפים מאיתנו להתנהג כ"גברים" או "נשים", אילו הגדרות חברתיות לחלוטין. לכאורה, לא היה אמור להיות קשר כלשהו בין איברים פיזיים לבין לתפקיד חברתי, אך העולם התפתח בצורה מאד דיכוטומית מבחינה זו, דבר הפוגע אנושות באדם שלא חי בנוח עם המין. חן אלקובי הוא אחד מהאנשים שנולד בגוף הלא נכון. הוא מרגיש גבר בליבו ובנפשו. אותם אנשים שחשים כי הם שייכים למין הלא נכון חווים בחייהם חוויות קשות ביותר של סבל, ניתוק וקשיים בהרבה תחומי החיים. חן, מעבר לכך שנולד עם אותה נכות פיזית וסובל מכך, סובל גם מהבורות בסביבה, במשפחה וגרוע מכל - מהמדינה ומערכת המשפט. חן אלקובי הואשם באונס מבלי שאנס כלל ומבלי שפגע באיש. חן פשוט היה עצמו - גבר. הנערות התאהבו בו בגלל מי שהוא - גבר. חן הוא הקורבן של השנאה והבורות החברתית כלפי אנשים המערערים ולו במעט את הנורמות הנוקשות של גבר-אישה. חן לא חטא ולא עבר על שום כלל מוסרי. הוא כבר שילם וכנראה ימשיך לשלם מחיר כבד. מחיר של אטימות חברתית. קשה להאמין שמדובר בשנות האלפיים. האם לא מגיע גם לטרנסג'נדרס לחיות חיים סבירים? מבחינת טרנסג'נדרס רבים עדיף למות ורק לא לקיים את הסטריאוטיפים של המין המולד. אף אחד לא רוצה להתחפש לאדם שהוא לא. גם חן לא יכול ולא רוצה להתחפש לאישה. למי שמכיר את הסרט "בנים אינם בוכים", ניתן למצוא קוי דמיון ברורים מאד. המאבק הזה הוא מאבק של טרנסג'נדרים, של קהילת הגייז (המתאפיינת בשונות מגדרית), של כל אדם שרוצה לחיות את חייו על פי טבעו וצרכיו כל עוד הוא אינו פוגע באיש ושל כל אדם התומך בכבוד האדם וזכויות האדם.
במדינת ישראל, למי שיודע או לא, כשלושה אחוזים מן האוכלוסייה אינם מזדהים באיזשהו אופן עם המין בו נולדו. זאת אוכלוסיית הטרנסג'נדרים המיוצגת על ידי האגודת ההומואים-לסביות-בי-טרנס. כזכרים או נקבות מצפים מאיתנו להתנהג כ"גברים" או "נשים", אילו הגדרות חברתיות לחלוטין. לכאורה, לא היה אמור להיות קשר כלשהו בין איברים פיזיים לבין לתפקיד חברתי, אך העולם התפתח בצורה מאד דיכוטומית מבחינה זו, דבר הפוגע אנושות באדם שלא חי בנוח עם המין. חן אלקובי הוא אחד מהאנשים שנולד בגוף הלא נכון. הוא מרגיש גבר בליבו ובנפשו. אותם אנשים שחשים כי הם שייכים למין הלא נכון חווים בחייהם חוויות קשות ביותר של סבל, ניתוק וקשיים בהרבה תחומי החיים. חן, מעבר לכך שנולד עם אותה נכות פיזית וסובל מכך, סובל גם מהבורות בסביבה, במשפחה וגרוע מכל - מהמדינה ומערכת המשפט. חן אלקובי הואשם באונס מבלי שאנס כלל ומבלי שפגע באיש. חן פשוט היה עצמו - גבר. הנערות התאהבו בו בגלל מי שהוא - גבר. חן הוא הקורבן של השנאה והבורות החברתית כלפי אנשים המערערים ולו במעט את הנורמות הנוקשות של גבר-אישה. חן לא חטא ולא עבר על שום כלל מוסרי. הוא כבר שילם וכנראה ימשיך לשלם מחיר כבד. מחיר של אטימות חברתית. קשה להאמין שמדובר בשנות האלפיים. האם לא מגיע גם לטרנסג'נדרס לחיות חיים סבירים? מבחינת טרנסג'נדרס רבים עדיף למות ורק לא לקיים את הסטריאוטיפים של המין המולד. אף אחד לא רוצה להתחפש לאדם שהוא לא. גם חן לא יכול ולא רוצה להתחפש לאישה. למי שמכיר את הסרט "בנים אינם בוכים", ניתן למצוא קוי דמיון ברורים מאד. המאבק הזה הוא מאבק של טרנסג'נדרים, של קהילת הגייז (המתאפיינת בשונות מגדרית), של כל אדם שרוצה לחיות את חייו על פי טבעו וצרכיו כל עוד הוא אינו פוגע באיש ושל כל אדם התומך בכבוד האדם וזכויות האדם.