חבל שהתרגזת, סיגל, כנראה לא ../images/Emo104.gif
הבנת או לא קראת בתשומת לב מספקת את מה שכתבתי - אבל ידעתי שצפוייה להגיע תגובה שכזו... לכן אנסה להרגיע אותך ולומר שכל מה שכתבת ברור שכך זה אמור להיות וצריך להיות...ואם זה אצלכם כך אז על הכיפק, וגם אצלנו יש בהחלט אחריות שיתופית לחיים בבית, אבל, וכאן נכנס האבל הגדול, הרבה מאוד משפחות עדיין חיות בתפיסה ארכאית, והתפקידים לא מתחלקים שווה בשווה, למרות כל המלים היפות. תחומי האחריות של האישה כוללים (לידה) וגידול וטיפול בילדים, וגם אולי עבודה מחוץ לבית, והגבר נושא ברוב האחריות על פרנסת המשפחה. זה לא משנה אם היא עובדת בחוץ או לא, במילא הבית הוא "שלה". הוא לא ייזום מטלות בבית אם היא לא תאמר/תבקש ממנו. ככה זה בהרבה הרבה בתים, באמת! אז כדי שהמצב יהיה נסבל לוקחים עוזרת בית או כל מי שיכול לעזור. שוב, חבל שהתרגזת. לדעתי ככל שהאישה תוכל לראות את עצמה כבלתי תלויה בבעל - או באיש שלה, או בבן זוג שלה, אם את מתעקשת על המלים הנטראליות - יהיה לה הרבה יותר קל להתמודד עם הכל. ככל שאנחנו, הנשים, נפתח ציפיות גבוהות יותר מבני זוגנו, נתאכזב מהר יותר כשהם לא יענו לנו על הציפיות הללו. לכן, אם יש גבר שמוכן לשאת בעול חמישים-חמישים, אז שיגעון, אבל אם במקומו יש אחד שלא בראש שלו בדיוק לשטוף כלים או מה שלא יהיה, אז מה תעשי? תריבי אתו בלי סוף? תתווכחי אתו? תגידי לו שזאת אחריות שצריכה להיות של שניכם? כמה זמן תוכלי לעמוד ולבזבז את האנרגיה שלך? שנתיים? 5? 10? ואם זה לא עוזר? לא כל הבעלים (בני זוג, סליחה) הם כל כך בעלי רצון טוב ומבינים שאין שום סיבה שהאישה שאתם תהיה השפחה של הבית - ואני בכוונה משתמשת במלים חזקות. אז במקרים כאלה, ויש אותם אצל המון, כדאי להסתכל על הצדדים הטובים של האיש שאיתנו ולא על הרעים שלו, ולא לבזבז אנרגיה על קיטורים (שמגיעים בבוא הזמן, ועובדה, השרשור הזה התחיל מקיטור, ואני בכלל לא שופטת אלא מבינה), אלא במקום זה להיות מעשית ולדעת שבתחום הבית האיש הזה הוא לא חזק. אולי הוא חזק בדברים אחרים. זה הכל! שתהיה לך מימונה שמחה ממיה