חזרנו והיה ממש לא כיף.

../images/Emo104.gif ליאת יקרה

לצערי - הייתי בסרט הזה. היה לי ריב ע נ ק י עם בעלי בדיוק על הנושא הזה, ריב שנמשך כמה ימים וגלש לדברים אחרים, שנינו עקשנים אז היה קשה מאוד לצאת מזה, זה עבר כמה גלים של בכי - ריב - טריקת דלת - התעלמות טוטאלית, וגם ניסיתי להתחמק ממנו. עצבן אותי שהוא ניסה לפייס אותי בנשיקות ומזמוזים במקום בלשבת ולדבר. אצלינו זה הפוך - הוא מתחנף ומנסה לפייס, במקרה זה זה לא עזר. פשוט כעסתי כ"כ, וזה נגמר בזה שהלכתי לישון, והתחלתי לבכות ולבכות, וזה פשוט פתח אותו והתחלנו לדבר, ואמרתי לו שאני מרגישה כמו שפחה, והוא פשוט נחרד מהמילה הזו, הוא נפגע שאמרתי את זה, אבל כך הרגשתי! ומאז הריב - הכל השתפר, והוא שותף איתי לכל. הבעיה שלי היתה שציפיתי ממנו שיעשה דברים, והוא בכלל לא חשב עליהם. הגענו למסקנה/החלטה, שאני צריכה להגיד לו מה לעשות, וזה אכן עוזר מאוד, ואין קטע של "את אומרת לי מה לעשות, את מורידה עלי פקודות" כמו שחששתי שיהיה, מקסימום הוא אומר לי - לא בא לי עכשיו, אני אעשה אח"כ. אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שנאמר פה, אני רק רוצה להגיד לך ששווה לסגור את העניין הזה, חבל נורא שאתם בריב כ"כ הרבה זמן, פשוט תסגרו את העניין הזה ושימו אותו מאחוריכם, ולא משנה באיזו דרך תבחרי לעשות את זה. יכול להיות שמה שעבר עלינו לא תואם לחלוטין למה שעובר עליכם, אבל לטובתכם ולטובתה של בר - שמרגישה מה שקורה - תגמרו עם הריב הזה, ואז גם את תרגישי טוב ולא תהיי עצובה. ותלמדי אותו לשים את נייר הטואלט בכיוון ההפוך - גם אני לוקה בעניין הזה, וזה יכול להרגיז אותי יותר מכביסה שנאלצתי לכבס 3 פעמים, כי בעלי הבטיח שיתלה ולא תלה.... כן, גם זה קרה.... תרגישו טוב ו -
ענקי ממני
 

meira

New member
קודם כל ../images/Emo24.gif גדול

ואחרי כל מה שאמרו והציעו לך, הכי חשוב שתשבי עם עצמך ותחליטי מה את רוצה וכמה את מוכנה להילחם על זה (או לא להילחם), ותמצאי את הדרך שתהיה נכונה עבורך ועבורו וגם עבור בר כמובן
 
קצת תגובות ועדכון .. ../images/Emo4.gif ארוך כמובן

(זה סמיילי באמצע בין חיוך לעצב). קודם כל אני נדהמת מהתגובות ומהיחס שקבלתי כאן! לא תארתי לעצמי. אתן (ואתם) נהדרים כולכם ואני אוהבת אתכם נורא. רציתי - למרות ההיסוס לאור השרשור הענקי שנוצר, קצת להגיב. וקודם לספר שאנחנו בדרך לשולם. אתמול אבא ובר הלכו להמון שעות ונורא התגעגעתי לשניהם. הרגשתי זוועה (פיזית ונפשית) והחלטתי קודם כל לטפל במצב הנוכחי ואח"כ במצב הכללי. אז כשהם חזרו קצת פייסתי - ועוד לא ממש דיברנו אבל אנחנו בכיוון. עכשיו קצת תגובות לאורנה - אנחנו נשואים די טריים וזה חלק מהענין הבעייתי (שנתיים עוד 3 ימים) אני מקווה שהזמן וההכרות יועילו לנו... בר משום מה לקחה את הצעקות די בקלות ונראה לי שהיא ניסי להצחיק אותנו והבינה הכל... דיאנה ואמא של עקת - אין לי תגובה ספציפית, רק תודה ו
סיגלי, את יודעת ששלשום הוא החזיר לבד את הקופסאות של האוכל למקרר??? זה שאני ישנתי והוא היה זה שהוציא אותן כדי לאכול זה שולי, כמובן.. גם אני הופכת לקצת מסביב כשהוא חוזר אבל בערבון מוגבל - כשנוח לו. בכלל מקרה תשובתך המלטנטית נתנה לי טיפים טובים, תודה. בקשר למנקה, משום מה דווקא הפעם בשבוע של הניקוי הכללי פחות בעייתי לי, אני לא משקיעה כמו פעם, אין לי כוח וזמן אבל זו לא הבעיה. הניקוי היומיומי כמה פעמים ביום אחרי בר ואבא שלה... זו הבעיה. או-פר? ל RSLY את צודקת במאה אחוז, רק שאני מגלה כל פעם מחדש שאני זו שחייבת ללכת על ביצים וללמוד איך לדבר איתו. אני יודעת שהוא מרגיש שהוא מתחנף אלי אבל זו כבר בעיה למקום אחר. יש לך עיצות? צימס, אין לו כח, הוא עובד (באמת) כמו חמור, הוא לא רואה את הבלגן ומצידו שאני לא אבשל. בעיניו להיות אבא ובעל טוב זה לפרנס את המשפחה, להיות איתנו בכל רגע פנוי (אין לו חברים חוגים וכו). מה תגידי על זה? דורית נראה לי שהבעלים שלנו גדלו אצל אותה אמא, איך עשית את זה? ז´אנה תני לי את הטלפון של גלעד! שירלי את יודעת כמה זמן אני מנסה למצוא איזה תירוץ רציני להעלם??? מה שכן הוא ממש מסתדר ונהנה עם בר יותר ויותר עם הזמן, וכשהם לבד ביחד (לא במטלות בבילוי) הוא מאוד נהנה.. יש סיכוי פה. מיה אני מסכימה עם העקרון של על מה שכתבת, רק שאני לא אוהבת את החלוקה אני עובד כמו חמור מחוץ לבית ובבית אני נח... למרות שיש בה מן ההגיון, כלשהו... טלי, את הריבה הבא אני אתזמן לשעת ערב, אחלה רעיון!!! רינתי, מחכה לטיפים בכליון עיניים... |הגדש| מאירה וכל השאר אמיר לימורי וכולם תודה לכולכם על הכל! נשיקות לכולם. אה, ולמי שהחזיק מעמד פה, בר למדה לענות ל "איך קוראים לך?" "בהההה" ועוד כמה טריקים חמודים. קרן אור הילדה הזו...
 

דיאנה1

New member
למה את צריכה תירוץ? מה עם

"אני צריכה קצת להתאוורר אחרי שאני כל הזמן עם בר"? האמת זה השקר הכי טוב... וכל הכבוד על ההשקעה להגיב לכולם. מקווה שהכל יסתדר ותשתמשי במה שמתאים לך מהעצות הנפלאות שנתנו לך כאן
 
../images/Emo104.gif נכון, דיאנה צודקת. גם אני

אומרת לאהובי - אני הולכת להתאורר ונוסעת לסופר-פארם...
 
../images/Emo104.gif ליאת - אם תהיה לך מנקה פעם

בשבוע - יהיה לך יותר קל לשמור על הסדר והנקיון במשך השבוע. זה מנסיון - תאמיני לי. משום מה - כשיש מנקה, הבית פחות מתלכלך פתאום...
 

odeia

New member
../images/Emo104.gif ליאת, רק דבר אחד, ולא להתנפל

עלי, אם הילדה מגיעה למצב שהיא מנסה להצחיק אותכם, זה אומר שזה מאוד משפיע עליה לרעה הריבים. ילדים תמיד מרגישים אשמים כשההורים שלהם רבים. מייד להפסיק לריב ע"י הילדה או להסביר לה מה קורה ושזה לא קשור אליה. ילד מפייס=ילד מנסה להצחיק=ילד עם רגשות אשם על ריב הוריו. תמצאי פתרונות ומהר רק לא לפגוע בבר.
 

Shellylove

New member
../images/Emo104.gif אחרי שקראתי הכל

אני רק רוצה להוסיף עוד נקודת מבט. זה נכון שהגברים (בחלקם הגדול) הם תינוקות מגודלים ונכון שקשה לפעמים שכל עול הבית הוא כתפייך ונכון שצריכה להיות איזשהי חלוקה בנטל מטלות הבית, אבל אל תשכחי ש... * גם הוא לא מסתלבט כל היום. הוא עובד ונוטל בעול פרנסת המשפחה (במקרה שלך, לבדו) וזו עבודה קשה. מעבר לעבודה עצמה, למרבית הגברים שאני מכירה (כולל בעלי) ישנה תחושת אחריות מאד כבדה בקטע הזה שאין כל-כך לנו (שוב - לפי מה שאני מכירה). ותחושת האחריות הזו היא משהו שמאד מעסיק אותם ומדאיג אותם ונותן להם תחושה סובייקטיבית שהם עסוקים וטרודים. ואם הוא בא הביתה ומקבלת את פניו אישה עצבנית ומתוסכלת - הוא מרגיש שזה "התיק" האחרון שהוא מסוגל לספוג. * גם הוא רוצה להרגיש מוערך על המאמצים שהוא עושה למען המשפחה - עבודה, פרנסה, תשלום חשבונות וכו´. * לא תמיד הוא יודע למה את מצפה ומה את רוצה ובעוד את מתעצבנת ומנהלת שיחות שלמות בינך לבין עצמך (איך הוא לא עשה ככה וככה? איך הוא לא ראה שאני בדיוק צריכה שהוא...? וכו´ וכו´), הוא חושב שהכל בסדר. ואז כשמפלס הספיגה שלך עולה על גדותיו ואת פותחת את הפה- הוא לא מבין מאיפה זה בא לו ולמה "התנפלת" עליו פתאום. בקיצור (ושוב, מעבר לכל מה שאמרו לפני), אם תנסי (כשאת רגועה) לחשוב איך הדברים נראים מהצד שלו, אולי תצליחי למצוא את הדרך הפרודוקטיבית "להגיע" אליו וליצור דיאלוג שיביא אתכם לסוג של פיתרון (זמני או קבוע). נסיוני מראה שציפיות הן דבר מאד בעייתי, שכדאי להגיד מה את רוצה (בעדינות, בטיימינג הנכון) ושאם אפשר להשתמש בהומור - זה תמיד עדיף. מקווה שבינתיים כבר התפייסתם והעיצות ישמשו לך "לעיתות שלום" שהן, דרך אגב, הזמן הטוב ביותר למצוא פיתרונות יצירתיים בזוגיות.
 

דיאנה1

New member
ואני חייבת להודות, בעקבות הדיון הזה

שמעולם לא העליתי בדעתי שיש שני כוונים לנייר טואלט. אני חייבת לשאול את בעלי, אולי גם אצלו יש כוון מועדף והוא משתגע מזה שאני תמיד שמה הפוך אבל לא נעים לו להעיר...
 

zimes

New member
זה ענין הנדסי ../images/Emo104.gif

אני מוכרחה להודות, שאני הופכת נייר טואלט מילדות (אצל הורי), ולהערכתי, הכוון הנכון הוא של אבי, ולאמי לא אכפת
. ענין הנדסי - כי אם הנייר בא מלמעלה, הוא תלוי, וקל לתפוס אותו, להבדיל מ-אם הוא בא מהקיר, ודבוק אליו. אבל יש לי שאלה אחרת - אתן מקפידות לחתוך לפי החורים? והבעל? D-:
 
גם אני, כמוך

לא השקעתי מחשבה על כיוון הנייר טואלט. בעקבות הדיון שאלתי את בנזוגי והסתבר לי ש: הוא מעדיף שיצא מלמעלה ובדר"כ אני שמה כך. אבל בגלל הילדים שנוטים לגלגל את הנייר (בתנועה עם היד מלמעלה למטה) אז עדיף להפוך לכיוון למטה. מסתבר שיש דבר(ים) שאני עוד לא יודעת על אהובי. כמה נחמד לגלות משהו חדש בכל יום. אפילו אם זה רק את העדפתו לגבי כיוון הנייר.
 

popo11

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif

אני יושבת כבר רבע שעה וקוראת את השרשור בנושא נייר הטואלט. כל הכבוד על שמירת השפיות בתוך הבלאגן !! כיפאק היי !
 

rachell

New member
גם אני צוחקת עד דמעות../images/Emo104.gif

בעלי אומר גם שעוד מעט אני אעיר את הילדות נראה שכולם השקיעו הרבה זמן ומחשבה בסוגיה נכבדה זו
 
למעלה