הגעתי מהראשי
אהבתי את השאלה, ובהחלט כן. חנויות יד 2 מאתגרות אותי. כלי בית וביגוד ואפילו נעלים במצב מעולה באים בחשבון. מכשירי חשמל קצת פחות מעניינים אותי וקונה אותם בעיקר חדשים. מותגים לא מעניינים אותי כך שלא משנה לי התווית המחוברת לבגד אלא רק איך הוא נראה ומונח עלי ואם נוח לי בו. מעדיפה לקנות בגדים משומשים לעומת בית שאעדיף חדש תמיד. נראה לי שקל יותר לוותר על מכנסיים שעלו בין 10-50 ש"ח אם נמצאו לא מתאימים - מאשר לשפץ תקלת צנרת או גג דולף או שאר תקלות אפשריות בבתים יד2. הסיכון שבקניית רכב או בית יד 2 גדול בהרבה מהסיכון שבקניית בגד או כלי יד 2 ואיזה סיכון כבר יכול להיות אם מודדים הכל בחנות? המוטו שלי הוא מיחזור קודם כל, וגם סגנון. אני לא מתחברת לכל אופנה שקופצת פתאום כמו מכנסים נמוכי מותן או עליוניות מסימפוניה גזורה ללא עיבודים. אז לסגנון ה"מיושן" שלי מתאימות מאוד חנויות יד2, וכמובן גם אלמנט המיחזור. כי בגדים משומשים זורקים הרבה יותר לפח מאשר מכוניות משומשות.. לא חבל? וכשנגמר לי מהבגדים הללו אין לי ייסורי מצפון להפרד מהם שכן עלו לי פרוטות. כך אני יכולה להחליף לעיתים קרובות יותר את המלתחה שלי בעליות מגוכחות וגם לתרום את מה שכבר לא בשימוש בלי לחשוב פעמיים. ואין אין אין פעם שאני מגיעה לאיזה מקום בבגדי היד2 שלי ולא מקבלת שלל מחמאות. על ההתאמה ועל המראה בכלל. לעומת בגדים חדשים שאני קונה מדי פעם והם בנאלים ועכשוויים מידי לטעמי, וגם עליהם אינני מוכנה להוציא הון עתק. אני קונה רק במבצעים ורק מה שמתאים לי מבחינת המראה. הכי הרבה ששילמתי על מכנסים חדשים היה 70 ש"ח. וחולצה חדשה - 30 ש"ח. חנויות יד 2 אני מכירה באזור שלי, השרון הצפוני. יש המון כאלו חלקן יפות חלקן נראות כמו מחסנים ואליהן לא נוח לי להכנס אז מדלגת: אילנות - דה ז'ה וו - חנות יד 2 מהמקסימות ביותר שראיתי. כלים, בגדים, ספרים ישן וגם חדש. מחירים טובים. המעפיל - מחסן בגדים ענק שבמנה שהיה פעם מכבסת הקיבוץ. לא אהבתי. ערמות של בגדים שקשה להתמצא וגם לא הכל נקי. הכלים מאובקים ובערמות, תצוגה לא נוחה. מחירים זולים.אפשר לדלג. קיבוץ גן שמואל - מיד אל יד - חנות מתוקה מאוד שמשלבת ענתיקות לאספנים, בגדים, צעצועים וכלי בית, מכשירי חשמל פריטי ריהוט ועוד..מחירים טובים. כרכור - הזדמנות שניה - חנות בעיקר לבגדים ואקססוריז. הפריטים מסודרים לפי צבעים - נוח להתאמה. חנות חמודה אבל הפריטים פשוטים על גבול השאנטי. מחירים סבירים. משמרות - מחסן יד2 מאובק, משלב בין בגדים (מעט), ריהוט, צעצועים, כלי בית. לא אהבתי בעיקר כי נראה שאין מיון ומקבלים הכל גם פריטים שאינם תקינים. מחירים סבירים - אפשר לדלג. ויצ"ו פרדס חנה - כייף להכנס ולפדף, בעיקר לנוכח המחירים המצחיקים - 2-10 שקלים לפריט. בעיקר ביגוד, מצעים ומפות, פריטים לתינוקות (קניתי משם 2 שמיכות תינוק שמשמשות נהדר את הכלבה שלנו - 2 ש"ח כל שמיכה במצב מעולה!), מעט כלי בית, תיקים לפעמים. חנות יד2 בקיבוץ מעין צבי - פריטי לבוש וכלי בית וקצת מכשירי חשמל וספרים. מחירים טובים מאוד ומציאות חבל"ז. כפר יהושוע - חנות יד 2 בה כל הפריטים נבחרים בקפידה. חלקם בגדי מעצבים. הכל יפה ובטעם טוב. מחירים קצת יקרים ליד2 אבל שווה במיוחד לאוהבות המותגים. את תרבות היד2 הכרתי לראשונה בארה"ב לפני הרבה שנים עוד בטרם הגיעה לארץ. למען האמת שם אין צורך כי מחירי הבגדים שם באמת מצחיקים במיוחד כשיש סייל. אבל לאספנים של כלי בית, ריהוט, צעצועי וינטאג' וכו' - החנויות האלו הן גן עדן. חבל שאין בארץ את תרבות היארד סייל - היה הופך את הסופש"ים למעניינים
וגם ממחזר היטב פריטים שנזרקים כלאחר יד לפח. גם ילדי התחנכו שאין שום רע במוצרים יד2 וזה בלי קשר בכלל לרכישות של פריטים חדשים שנעשים במקביל כשצריך. בכלל נושא המיחזור אצלנו על סדר היום כל הזמן, ובגדים שכבר לא בשימוש נאספים בשקיות ואחת ל3-4 חודשים אני מעלה הכל לאוטו ותורמת. בקבוקי פלסטיק - למיחזור. סוללות לאיסוף לפסולת מרוכזת ועוד.. אבל האמת היא שרוב האנשים שאני מכירה בישוב שלי הם כאלה, לפחות בכל הנוגע לאשפה הביתית ממחזרים עד כמה שניתן. וכשאני יוצאת מחנות יד2 עם שקית קניות אני מאחלת לעצמי "תתישני"