חולמת על אווזים
New member
עוד דבר....
שחשבתי עליו עכשיו: במצבים האלו, שוב, מניסיוני המר באמת- אין איך להוכיח חפות. אם הבן אדם לא שמע "לא", קלוש ככל שיהיה, רפה ככל שיהיה- הוא בצרה, לדעתי, והוא אטום. מבחינתי, הדרך היחידה שבה אדם יכול להמנע מהלגיע למצבים שבהם אפילו לרגע אדם כופה על עצמו משהו בשמו- ואח"כ מתחרט עליו- הדרך היחידה של אדם להמנע מלהגיע למקום שבו מאשימים אותו בכפייה כזו, או במשהו שהצטייר ככפיה בעיני הצד השני- הדרך היחידה היא לשמור מרחק מאד מאד מאד גדול מהמקום הזה. המנעות טוטאלית מלדרוך על אדם אחר יכולה לקרות רק במקום שאתה באמת קשוב לאדם האחר. המנעות טוטאלית מכפיה על אדם אחר יכולה לקרות רק במקום שבו אפילו לא צריכה להיאמר המילה "לא"- מרוב קשב. זה כמו שהדתיים מקפידים על מיליון חוקים רק כדי להמנע מ"להתקרב למקום האסור"- כך גם כאן- כמה שרשת הבטחון שתפרוש לעצמך תהיה גדולה יותר- ככה הסיכוי שתפגע באחר יהיה קטן יותר. קרה לי פעם, ואף סיפרתי על כך, שהכרתי לחברה ידיד. הידיד היה בחור שביעיני הצטייר כרגיש ומתוק, ומעולם לא פגע בי. החברה היתה בחורה שבעיני הצטיירה כמי שמצליחה להוציא מכל גבר את ה"שד" שבו, ותמיד יוצאת מקשרים עם גברים בתחושה שהם "פגעו בה" "כפו עליה" ו"השתלטו עליה". כשהיא באה אחרי כמה פגישות וסיפרה לי שהוא כפה עליה דבר מה- ניסיתי להיות בסדר איתו ולברר את העניין. הוא היה ידיד שלי אחרי הכל. אבל הבירור העלה חרס. לא הצלחתי להסתפק ממה שהוא אמר, וניתקתי קשר איתו טוטאלית. ולא אומר שזה לא כאב. כאב והעציב. אבל בגלל שהיה ספק קל שבקלים שהוא נכנס לסיטואציה כזו- נקרא לזה, תוקפנית- אפילו אם הוא עשה זאת בעדינות אין קץ, ובלי שום אלימות- בגלל הספק לא יכולתי להמשיך להיות איתו בקשר. לעולם לא אוכל לדעת מה באמת קרה שם. לנצח היא תספר את הסיפור מהצד שלה והוא מהצד שלו. הדרך היחידה שלו לחזור להיות ידיד שלי היא לבוא ובכנות לומר שהוא טעה, להסביר בדיוק מה הוא הבין מהסיטואציה- ורק אז ארגיש שאני מדברת עם אדם שאין בו תכונות פוגעניות כאלו. או שהיא תבוא ותודה בכל פה שהיא שיקרה. עד אז- הוא לא יקח חלק במעגל החברתי שלי. הוא לא ראוי להקרא "ידיד" בעיני.
שחשבתי עליו עכשיו: במצבים האלו, שוב, מניסיוני המר באמת- אין איך להוכיח חפות. אם הבן אדם לא שמע "לא", קלוש ככל שיהיה, רפה ככל שיהיה- הוא בצרה, לדעתי, והוא אטום. מבחינתי, הדרך היחידה שבה אדם יכול להמנע מהלגיע למצבים שבהם אפילו לרגע אדם כופה על עצמו משהו בשמו- ואח"כ מתחרט עליו- הדרך היחידה של אדם להמנע מלהגיע למקום שבו מאשימים אותו בכפייה כזו, או במשהו שהצטייר ככפיה בעיני הצד השני- הדרך היחידה היא לשמור מרחק מאד מאד מאד גדול מהמקום הזה. המנעות טוטאלית מלדרוך על אדם אחר יכולה לקרות רק במקום שאתה באמת קשוב לאדם האחר. המנעות טוטאלית מכפיה על אדם אחר יכולה לקרות רק במקום שבו אפילו לא צריכה להיאמר המילה "לא"- מרוב קשב. זה כמו שהדתיים מקפידים על מיליון חוקים רק כדי להמנע מ"להתקרב למקום האסור"- כך גם כאן- כמה שרשת הבטחון שתפרוש לעצמך תהיה גדולה יותר- ככה הסיכוי שתפגע באחר יהיה קטן יותר. קרה לי פעם, ואף סיפרתי על כך, שהכרתי לחברה ידיד. הידיד היה בחור שביעיני הצטייר כרגיש ומתוק, ומעולם לא פגע בי. החברה היתה בחורה שבעיני הצטיירה כמי שמצליחה להוציא מכל גבר את ה"שד" שבו, ותמיד יוצאת מקשרים עם גברים בתחושה שהם "פגעו בה" "כפו עליה" ו"השתלטו עליה". כשהיא באה אחרי כמה פגישות וסיפרה לי שהוא כפה עליה דבר מה- ניסיתי להיות בסדר איתו ולברר את העניין. הוא היה ידיד שלי אחרי הכל. אבל הבירור העלה חרס. לא הצלחתי להסתפק ממה שהוא אמר, וניתקתי קשר איתו טוטאלית. ולא אומר שזה לא כאב. כאב והעציב. אבל בגלל שהיה ספק קל שבקלים שהוא נכנס לסיטואציה כזו- נקרא לזה, תוקפנית- אפילו אם הוא עשה זאת בעדינות אין קץ, ובלי שום אלימות- בגלל הספק לא יכולתי להמשיך להיות איתו בקשר. לעולם לא אוכל לדעת מה באמת קרה שם. לנצח היא תספר את הסיפור מהצד שלה והוא מהצד שלו. הדרך היחידה שלו לחזור להיות ידיד שלי היא לבוא ובכנות לומר שהוא טעה, להסביר בדיוק מה הוא הבין מהסיטואציה- ורק אז ארגיש שאני מדברת עם אדם שאין בו תכונות פוגעניות כאלו. או שהיא תבוא ותודה בכל פה שהיא שיקרה. עד אז- הוא לא יקח חלק במעגל החברתי שלי. הוא לא ראוי להקרא "ידיד" בעיני.
