סופשבוע
וואו איזה כיף להיות בבית. ממש בא יל לספר על השבוע שלי ואין לי כלכך איפה, אז נראה לי שאני אספר כאן? טוב, היה כלכך הרבה בשבועיים האחרונים. כאילו דיברתי עם מאיה לפני יומיים והיא שאלה אותי אם יש משהו חדש, ובואנה, היה מלא. אז מה קרה בשבועיים האחרונים? טוב, בדיקת דם, התנסות די גדולה שהיתה לנו שבוע שעבר, הייתי חולה מתה איזה חצי שבוע (אבל ממש. סיימתי 3 גלילי טישו באיזה יומיים או משהו), וקיבלתי ב' בדיוק על היום שקרו בו הכי הרבה דברים שב"שים בעולם בערך: היה שיעור ממש מצחיק והפגתי של המפקדים, כל הבנות אצלנו קיבלו נעליים אדומות גבוהות (נח"ל וזה..), היה ערב חנוכה, ערב מנהיגות שעדיין מדברים עליו כאחד הדברים היותר משמעותיים שהיו בקורס, וערב של כל הבה"ד! כאילו, יכולתי לפספס יום יותר כיפי מזה? קיצר הייתי חולה וממש מבואסת (מה שגם אחרי זה הייתי היחידה מקורס של 90 אנשים שהמשיכה ללכת עם נעלי בקו"ם מכוערות), אבל בסופו של דבר אחרי הרבה ניג'וסים קיבלתי את הנעליים שלי גם אני, ועכשיו כשאני חוזרת הביתה ברכבת אני מרגישה הרבה יותר מגניבה.
חוץ מזה היה לנו גם תרגיל אמצע, והלך לי ממש טוב. אין לי כוח לספר יותר מידי, אבל גם התחושה שיצאתי ממנו היתה ממש טובה, וגם הבנתי הרבה דברים תוך כדי על עצמי ועל פיקוד ואסרטיביות וכל זה, וגם מי שחנכה אותי (שהיתה הכי מקסימה בעולם בערך) גם אמרה שהיה מעולה ובכלל שההתנסות היתה ממש ברמה גבוהה, והיא ממש חשבה לעצמה "פשש, בחורה רצינית זאת". וזה מגניב רצח אם מתחשבים בזה שאני הכי לא כזאת. ואז סיפרתי לה שהתחלתי את הקורס הכי בלי בטחון והייתי החיילת הכי גרועה בעולם בערך וירדתי לפק"לים כל הזמן וכמעט נשארתי שבת לפני כמה זמן על ליקויים וההתנסות הראשונה שלי היתה מזעזעת וממש לא ראיתי את עצמי בתפקיד, וזה אדיר להרגיש שמצד אחד אני באמת משתנה, ולהרגיש את עצמך מתעצם והכל, ואני הרבה יותר רגועה משהייתי בתחילת הקורס.. וזה אדיר. מצד שני הדרך עוד ארוכה, נראה לי. אה, וכמעט ולא היו לי ליקויים בשבועיים האחרונים, שזה גם אדיר (חוץ מפעם אחת שהפלאפון שלי צלצל, ופתאום הרס"פ צץ משום מקום, וזה היה ממש מוזר), ובכלל, שבוע הבא אני חנת"רית, וממש רציתי להיות. כאילו אני חושבת שזו התנסות שאני ממש צריכה לעבור.. וגם סרגל העצמאות עולה בטירוף והבנתי ששבוע הבא אני ממש אצטרך להיות אחראית על מלא דברים ואני ממש מקווה שיהיה טוב. אני רוצה לפחות שזה גם באמת יקרה ולא לחשוב אחרכך בדיעבד. ומלא אנשים התרגשו שאני חנת"רית וזה כיף
וגם שבוע הבא יש לי יומולדת! עם עוד 2 בנות מהקורס! וזה גם אדיר, ובטח יהיה שמח
וזהו, הייתי חייבת לספר את הכל איפשהו
ובכלל מלא קורה אצלי בראשד לאחרונה.. חזרתי לחשוב שוב וזה גם מעולה, ממש היה לי קשה לחשוב בצבא. אני יודעת שזה נשמע מטופש, אבל זה היה ממש חסר לי. וזה מוסיף לתחושת ההזדהות שלי עם עצמי שהיה לי קשה להרגיש בזמן האחרון. וזה לא שרשור אופטימיות! סתם הייתי פשוט חייבת להגיד את זה! (תתייחסו אז) וסופ"ש? קודם חזרתי ועשיתי קצת סידורים, קניתי גלחצ וכאלה. עשיתי רגליים. אני עייפה מתה אז אני הולכת לישון. בערב יש 2 הצעות: אחד לפגוש בני גרעין וחברי צוות בפוטש שוב, אבל לא ממש בא לי. והשניה זה שכרמי אמרה לי על מישהי מהשכבה שהייתי די בחברה שלהם פעם, שהיא עושה יומולדת ממש גדולה בקפה נוגה בת"א ולבוא גם. וזה ממש מוזר לי בראש עכשיו, אבל אולי בא לי, לא יודעת. גם לראות מלא אנשים.. קיצר נראה. ומחר? לסיים להכין דברים, לישון, לצאת לצלם (באחו! חייב. העולם כלכך יפה בחורף!), לצלם מערכים, להפגש עם כל מי שלא הספקתי להפגש איתו עד עכשיו, במיוחד רותם. לנוח. אולי לעשות משהו קטן ליומולדת עם מי שסוגר שבת הבאה. וזהו. סופ"ש נעים לכולן