מכירים אתכם נוכלים, שהכחש/כזב/רמיה/
/הטעיה הם טבעכם ועור שני לגופכם. אם הפשט אינו "מסתדר" אז אתם טוענים שיש דרש, אם הדרש לא "מסתדר" אז תטענו שיש רמז. אם הרמז אינו "מסתדר" אז תטענו שיש סוד. מענין שמחקר מדעי _אף פעם_ אינו נזקק לדרש/רמז/סוד. הכל שריר ובהיר ונהיר, שחור על גבי לבן. רק החברל'ך שלנו נזקקים לכחש/כזב/רמיה/הטעיה כדי לשרוד. אסביר מחדש ולאט יותר, בתקווה שתבין מהר יותר. לעולם אל תתביש לחזור ולבקש הסברים, יען כי לא הבישן למד ואיני קפדן כלל, אחרת, איך תתקדם? במשנה מאות statements בעניני-טבע. האם כולם שגויים? בוודאי שלא! _רובם_ נכונים! אולם, אנו יודעים כי מספר מספיק גדול של statements הם שגויים וחז"ל _טעו_ ולא הבינו תופעות טבע די פשוטות. הראתי זאת פעמים אינספור, וראה גם "מופת" כימה, ו"מופת" נרתיק וידאל, אהם, סליחה, נרתיק חמה. מספר מספיק גדול זה של statements שגויים מוכיח לנו כי ה- statements בעניני-טבע המצויים בכתבי הקדש _אינם_ שמימיים, כי אם פרי הגותו של אדם, בשר-ודם. ומה לגבי אותם statements שאותם אנו מוצאים נכונים? ובכן, בכל מקרה שנבדק עד כה, נתגלה כי המידע כבר היה נחלת הקהיליה המדעית של אז, וחז"לינו לקחו את המידע מחכמי הגויים של זמנם. אין בכך השפלה או פחיתות כבוד, שכן ההתקדמות המדעית היא תמיד פרי מאמץ אנושי משותף (רק היודוצנטרים רואים בכך השפלה). עם זאת, אפשרי בהחלט (איני יכול לשלול זאת) כי ניתקל יום אחד ב- statement של חז"ל אשר יתברר שהוא גלוי מדעי חלוצי באמת. עדיין לא נתקלנו באחד כזה, אולם, כאמור, לא ניתן לשלול אפשרות היפותטית קלושה שדבר מעין זה יתרחש. חז"לינו, גם אם לא היו קוטלי קנים, וגם אם אחדים מהם נחנו בחריפות שלא נפלה מזו של טובי חכמי אומות העולם של תקופתם - _לא_ התענינו בעניני-טבע התענינות לשמה. כל מה שחקרו היה אך לצרך פסיקה הלכתית, ולזכותם יאמר כי השתדלו תמיד לברר את האמת. כנגד זאת, חכמי אומות העולם התענינו בטבע התענינות לשמה, הם נהלו רשומים של תצפיות, בדקו רשומי תצפיות של קודמיהם, תכננו נסויים לבדיקת תקפות השערות, השקיעו מאמצי חשיבה בבנית מכשירי מדידה, חרף מגבלות הזמן העתיק, ובנתוח תוצאות, החליפו מידע עם קולגים בני עמים אחרים, וכל המידע המצטבר עבר לדורות אחריהם שהוסיפו מצידם נדבכי ידע נוספים לבנין והנחילו את שצברו לדורות שאחריהם. לכן ההשגים הבולטים הם של הגויים... "איך ידעו חז"ל דבר שאדם רגיל לא היה יכול לדעת?" שטות ממדרגה ראשונה, ואדגים לך עד כמה הנחתך אידיוטית. בראשית ו' י"ט אומר: יט וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה--לְהַחֲיֹת אִתָּךְ: זָכָר וּנְקֵבָה, יִהְיוּ ספר בראשית, העוסק כאן בארוע שהתרחש במסופוטמיה הקטנה, קובע כי בכל species של בעל-חיים מצויים שני genders, זכר ונקבה. והנה אחרי שגלינו את כל היבשות ואת רוב מיני בעלי החיים (אולי לא את רוב החרקים) מתברר _לתדהמתנו_ כי בכל מקום עדיין מצויים רק שני genders מכל species. האם נסיק מכך כי מצוי איזה ידע שמימי בבראשית ו' י"ט בנוגע למספר ה- genders שבכל species? בוודאי שלא!!! העובדה שבכל העולם מצויים בדיוק אותם שני genders לכל species, כמו שמסופר בבראשית _אינו_ אומר שמדובר כאן בידע שמימי. נדגיש עוד את המובן והברור מאליו לגבי _כל_ טענה: כדי _להוכיח_ כי מי שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר תהיה חייב להראות שבחנת את כל מיני הדגים בעולם, ואין מי שיכול לערוב כי נמצאו כל מיני הדגים בעולם. כדי להפריכך מספיק להציג דוגמא אחת. זאת אומרת: טענת חז"ל _אינה_ בת-הוכחה, אולם היא בהחלט _בת-הפרכה_. וכמובן, התורה דרשה גם סנפיר וגם קשקשת, בעוד המשנה טוענת כי די בקשקשת. משמע, או שהתורה דרשה תנאי מיותר, או שהמשנה ויתרה על תנאי נחוץ, ומכיוון ששתיהן ניתנו, כביכול, מידי אותו מקור - המקור טועה באחת מטענותיו, ופרושו של דבר, בעצם, שהטענות הן פרי-עט של אדם, בשר ודם. הסבר זה תקבל _ככל_ שידרש. _אל_ תתביש לשאול ואל תהסס, אחרת, איך תדע? זכור! לא הבישן למד ולא הקפדן מלמד...
