מוזר..
יש משו בכתיבה של ליאת, שמייד גורם לי להסכים איתה. ככה, מדי פעם אני מוצאת את עצמי, מסכימה עם דברים שאני לא מסכימה איתם. אחרי זמן, אני מגלה שמהסכיזופרניה הקלה שליאת גורמת לי, אני לומדת המון. למשל -יש לליאת אמירה קבועה, בדבר (אי) התאמת הגן והסביבה לילד/ה החריג/ה... אני באה מהמקום ההפוך... שבו הגן מותאם לצרכי כל ילד/ה. בקהילת הגן שלנו, ביום שנרשם לגן ילד שאביו נכה, נסלל שביל גישה מיוחד בכניסה לגן. רוב טיולי הגן נעשים תוך בחירת מסלולים שיתאימו לנכים. ילדים מסויימים בגן מקבלים תזונה מיוחדת, ובגלל ילדה אחת האלרגית למוצרי חלב, משך שנתיים לא נראו עוגות "רגילות" בגן, וגם כל הלחם היה (נאפה במקום)ללא ביצים... והעוגיות במרגרינה במקום חמאה. כשהיתה לנו ילדה אוטיסטית בגן, הילדים למדו איך להתנהג איתה וכמה אחריות עליהם לקבל. (מוזר, אבל שכחתי שיש בגן ילדה עם שתי אמהות, שזה גם חריג, ויום המשפחה מעוצב בהתאם!) ועוד.. ועוד... ואז, באה לי ליאת, ואומרת - הגן לא צריך להיות מותאם לילדים, אלא להיפך. ואני, לפני שאני כועסת, אני קודם - המומה... ואז אני חושבת... אולי יש בזה משהו???
