יום שחור למערכת המשפט בישראל

[אופטימית123]

אחרי ש"הודית" במוסריותך...

אפשר גם???

 

[מלאך תלוש]

רק אם את יודעת לעבוד טוב...

 

[אופטימית123]

לעבוד טוב זה תלוי...

אבל בטוח שחמודה ומסורה

אופטימית שבאמת מחפשת עוד עבודה.

 

[מלאך תלוש]

שלא יאשימו אותי באפליה...

גם לא חמודות ומסורות מתקבלות בברכה..

 

[s h o o s h a]

אז יש לי סיכוי

כי אני מה זה לא חמודה

 

[האם של איתי]

תמימותך מקוממת

לתגובה המזדעזעת שלך אפשר לשלוח רק גבה מורמת. על מה אנחנו מדברים. הנושא הוא הטרדה מינית. אחרי שנים המון שנים עשרות שנים שנשים פחדו להתלונן על הטרדה מינית, אחרי שנים שהמשטרה התעלמה ממקרי אונס והטרדה, אפשר להתרווח רגע בכיסא, נשים מתלוננות, גברים נענשים וקופסה שחורה נפתחה בחברה. וראה זה פלא. אישה הגישה תלונת שקר. או אישה הגישה תלונה, ובית המשפט קבע שלא היה בדבריה דבר. ואתה תמים יקר, רוצה בפרסום שמה. כולנו יודעים שמי שמגיע לבית המשפט הכי צודק שיש, מוצא את עצמו נכשל בתביעה בגלל המון דברים. את אל קאפונה לידיעתך, כלאו בגין עברות מס, לא היה רצח אחד בהסטוריה שנזקף לזכותו. בלי כל ספק, אל החמוד ידע לשלם לעו"ד נמרצים שגאלו אותו פעם אחר פעם. בית הדין הוא לא בית מקדש. ולכן יכול להיות שהבחורה שיקרה, ויכול להיות שלא. פסק הדין, תביעתה נדחתה. מדוע שיפורסם שמה? כדי להרתיע נשים אחרות מלהתלונן. דמם של הגברים בחלם מופקר במלחמה מטומטמת, ולא בבתי המשפט. כשבית המשפט תופס שקרנית, המדינה תובעת אותה לידיעתך המיתממת. עדות שקר בבית משפט היא עילה חמורה לתביעה. אגבף אותו גבר חף מקלון, עדין יכול לתבוע את אותה בחורה על הוצאת דיבה. למה הפרסום כל כך חשוב לך תמים?

 

[שילה1]

הרשי לי למחות..מעולם המשטרה לא

התעלמה ממקרי אונס,ומעולם נשים לא פחדו להתלונן. נשים לא התלוננו בגלל סיבות אחרות:אי נעימות,לחץ משפחתי,ענייני דת,ועוד. אבל להכפיש ציבור שלם של חוקירם וחוקרות שעושים/ות את מלאכתם נאמנה? עד כאן. וכן,מדברת מידע אישי של ממש!

 

[האם של איתי]

אני מבקשת להזכיר לך שילה

את החקירות הלא נעימות בכלל שדווח שהמשטרה נהגה לעשות בכל פעם שמישהי באה להתלונן על אונס, או הבדיקות הפולשניות והאחרות שהן נאלצו לעשות תחת עינם החצי מאמינה של השוטרים התופעה עברה, אני מקוה מהעולם, ואני מרגישה שחל מהפך חשוב ביחסה של המשטרה לתלונות, ולכן גם מוגשות כל כך הרבה תביעות וטוב בהחלט שכך. אני האחרונה שאכפיש את המשטרה גם בגלל שהם כל כל קרובים אלי וגם בגלל שבלעדיהם אנה אנו באים

 

[שילה1]

אכן כל חקירה בנושא לא נעימה,וכל

חקירה מלווה בבדיקה פולשנית,הנעשית על ידי רופא בלבד,ובמתקן רפואי. הימים עליהם את מדברת עברו חלפו מהעולם ולפני שנים רבות. מה שחל במשטרה אינו מהפך אלא-התמקצעות. לימוד הנושא לעומק,שכלול שיטות עבודה,התייחסות,לימוד היבט פסיכולוגי ועוד. זה הכל!

 

[s h o o s h a]

לפרסם או לא לפרסם

הרוגז והסערה סביב הנושא אינו בשל העובדה שלא מפרסמים את שם המתלוננת תלונה שקרית אלא כי מתפרסמים פרטים מזהים על נשוא תלונתה. היכן האיזון? זו השאלה המקוממת ולעניות דעתי, גם מאד במקומה. אדם, עד שלא הוכחה אשמתו, הריהו חף מפשע. לפיכך, יחול איסור על פרסום כל פרט מזהה שלו. כיצד יפוצה גבר אשר פניו, שמו, עיסוקו ועוד מיני פרטים עליו מתנוססים על פני כל עמוד בעיתון, וקורות עבירתו, לכאורה, מתפרסמת בכל אמצעי תקשורת אפשרי אחר/ נוסף? האם תביעת דיבה לאחר מעשה, כשהוכח שהתביעה היתה בדויה תפצה אותו על כל הנזקים שנגרמו לו? החלטת בית המשפט בפסיקתו, לדעתי לוקה בחסר ולו רק משום שאינה נותנת את 'זכות חמת הספק' לנאשם.

 

[האם של איתי]

ברור לשתינו ששמו של הנתבע, שושה

יפורסם אם יש לציבור עניין בו, ואם בית המשפט לא יטיל איסור על פרסום שמו.מסתבר שזו אחת הדרכים בהן נוקטת המשטרה כדי להביא עדויות נוספות,אם ישנן בגין אותו מקרה. איציק מורדכי הוא דוגמה מופתית. היו כל מיני בחורות שפגשו בו באופן שעורר את זעמן, והן נגשו להגיש תלונה רק אחרי שנודע בצבור שהוא נתבע. תביעת דיבה לאחר מעשה כוחה ככוחה של תביעה. מפתיע עד כמה אנשים שזוכו בבית משפט, לאחר שנגרם להם עוול עקב בתביעה, מוותרים על זכותם לתבוע את מי שהטיל דופי ביושרם, לעומת אחרים שלא מהססים לתבוע תביעה מקיפה נגדית. שתינו יודעות שמערכת המשפט איננה זכה כשלג, ומאחורי כל הצלחה משפטית עומד עורך דין מוצלח במיוחד. הכניסה לבית המשפט היא משחק באש, והצדק בהחלט לא תמיד יוצא לאור. אדם שכבודו נרמס, ונגרם לו נזק מוחשי, ראוי לו שיתבע. תתפלאי אם יוכיח, ויזכה, יש להניח שחלק מהסבל שנגרם לו ייעלם. את בודאי תאמרי בינך לבינך, הרי נגרם לו עוול מעצם הטירדה. נכון, יש כל מיני דגים בים. כשהפורץ הראשון בחיי פרץ לביתי, הרגשתי שהעולם חרב עלי. אבל אחרי שכייסו אותי בפעם השניה, הבנתי שמשהו רקוב יסודית בממלכת דנמרק כדברי הנסיך ההמלטי, ואין צדק למה שבחורה נפלאה כמותי, שנכנסת למטרו בפריס, תצא מהקרונית בלי התיק שלה ? בהנחה שהבחורה ניסתה לתפור תיק לאותו ברנש, והיא שיקרה כל הדרך לבית המשפט, בהחלט הוסב לו נזק אדיר, שיתבע, לפחות יש לו את מי. אני את הגנב הצרפתי לא מכירה, גם את הספרדי, וגם את זה שנכנס אלי הביתה בתל אביב.

 

[s h o o s h a]

זכות הציבור לדעת

מסכימה אתך, כאשר מוכח מעבר לכל ספק כי נעשתה עבירה, ולא משנה אם האדם הוא איש שררה או אדם מהיישוב, זכות הציבור לדעת ואולי אפילו יש מקום לא לפרסם את שם הקורבן כדי לא להופכה לכזו בשנית. גם בדוגמא שהבאת, יצחק מרדכי, שהיה שר?/ח"כ? באותה תקופה- שמו לא הוזכר ולא ניתנו פרטים מזהים למעט איזכור היותו איש ציבור בכיר. (וזאת עד אשר נאספו ראיות מספיקות ומוצקות נגדו). באשר לטיעונייך לענין התביעה שיוכל להגיש ה'נאשם שלא מאמת' וההשוואה למי שאינו יכול לתבוע כי אינו מכיר את זהות תוקפו. 1. חוזרת ושואלת במה תעזור לאיש חף מפשע תביעת דיבה ואפילו זכיה כספית גדולה מאד לאחר שנלקחה ונרמסה טיפת כבודו האחרונה ושמו הוכפש וספק אם אי פעם 'תוצאה' זו תוכל להיות מתוקנת? 2. את הכייס שגנב את תיקך, האיש שפרץ לביתך-מבצרך אינך מכירה ואין לך את מי לתבוע. מקסימום תלונה במשטרה ולאחר זמן התשובה הידועה "התיק נסגר מחוסר ענין לציבור" וגומר. וזהותך אינה נודעת לאיש כמו זו של הגנב/ פורץ. וגם הנזק שנגרם לך, וחלילה, אינני מזלזלת בפגיעה שעושה חדירה לפרטיותך, אינו כזו שיכולה לשבש את כל המשך מהלך חייך. אולם ההשוואה כלל איננה במקומה. כי לא ניתן להשוות את ההשפלה ורמיסת ה'אני העצמי' של הנאשם בהטרדה מינית על לא עוול בכפו לעומת התחושות שבידיעה שזר הסתובב בביתי, גנב או לא גנב. ןלכן, חרף זכות הציבור לדעת, הרי שיש לקבוע 'זמן מתאים' למימוש זכותו. וכל יתר הדיבורים על המערכת המשפטית- זכה או לא, אינם במקומם כאן, כי מדובר באדם, נפש חיה, בשר ודם את שופכים את דמו ברבים ובסופו של ענין, אם מתברר שנעשה לו עוול אומרים לו 'אופס, טעינו, סליחה' ומצפים שבזה ייסגר התיק. לטעמי, לא עובד כך. לא מפרסמים עד שאין הוכחות חותכות, מוצקות ובלתי ניתנות לערעור. והדבר נכון לשני הצדדים. זכות הציבור לדעת את האמת ולא דבר פרט לאמת!

 

[האם של איתי]

בשם האמת לשושה

האם יש אמת שושה, האם מישהויודע מהי, האם זכות הצבור לדעת היא לא בלון נפוח או אסימון שחוק לגופו של עניין. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהיה משפט במהלך המשפט נשמט שמו של הנתבע, כבודו נרמס,הוא זכה במשפט ולשם האיזון את מבקשת לדעת מי היא זו שתבעה אותו. עצם זכיה במשפט צריכה להשיב לו את כבודו- הוא הצדיק את חפותו לא מספיק לו ?שיתבע ויוכיח את הנזק המוחשי שנגרם לו ויזכה או לא. בדוגמאות שניסחתי בכוונה, הוכחתי לך שכבודי נרמס, נגרם לי נזק מוחשי ועדיין, אין לי את מי לתבוע ואני שקועה לנצח בעלבוני - אין צדק בעולם לנתבע, שהוכיח את חפותו, ולא מסתפק בה, יש את מי לתבוע. זכות הצבור לדעת במקרה של הטרדה מינית אונס ושאר מרעין בישין נועדה להרתיע את הפושע ולא לפגוע במתלונן. ולכן אם יש לכאורה תפוח רקוב אחד מזוהה, שבית המשפט הרחיק אותו מהארגז, איזה עניין יש לצבור להחזיר אותו אליו ולהרקיב את כל התפוחים השווים, בעניין שלנו את כל התפוחות השוות ? את כמו הדם שנשפך ברבים (של פרט זה או אחר מצערת ככל שיהיה), יש לחשב נוכח כמות הדם הרב הנוסף שייגר בעטיה של כוונה כמו זו שאת מייצגת להציל את כבודו הלכאורה אבוד. ובעניין הדם שנשפך, הרבה יותר מציק לי עינוי הדין של "נאשמים" שמשפטם נגרר, או הם עצורים על לא עוול בכפם, או יושבים בכלא עד לגזר הדין, ובסוף אומרת להם המדינה אופס, טעינו. אני חושבת שנושא ההטרדה המינית הפך לקטע "קטנוני" כזה של נשים. אני רוצה להפנות אותך לפסק דין מאד מעניין שהתקבל באנגליה, לטובת נשים שעובדות בתעשיית הכסף. הן מחו ותבעו על כך, שחלק מהריטואל במקומות העבודה, לקיים מפגש עם קליינטים במסגרת ארוחת ערב שווה, ואחר כך להמשיך איתם למועדוני חשפנות ולספק להם נערות VIP . התובעות כולן בעלות מישרה בכירה מאד, הרגישו שבדרך פסולה זו מונעים מהן את הכבוד ואת היכולת להשתתף בארועים כביכול מקצועיים. בלי ספק, לפני שהן הגיעו לאן שהיגיעו הריטואל של זילות וולגריות ביחס לנשים היה חלק מהענין, הופעתן במקומות שהן תופסות חייב שינוי, ומשלא בוצע, הן פנו לבית המשפט. הדהוד דומה התקבל גם במשפטים שהתקיימו נגד מריל לינץ ודומיהם בוול סטריט. ואני חייבת לציין, שכל הנוכחים מנהלים בכירים מאד, מרופדים בהמון כסף ואפשרויות. אז מה?

 

[s h o o s h a]

אסכם- בקצרה

מבקשת כי לא ייחשף שם המתלוננת שנמצאה משקרת בבית משפט מבקשת כי לא ייחשף שם המתלוננת שנמצא שתלונתה מוצדקת מבקשת כי לא ייחשף שמו של חשוד במעשה לדעתי, אין מחיר הולם שיפצה את המתלוננת שסבלה מהטרדה מינית אין מחיר הולם שיפצה את מי שנאשם בהטרדה מינית ונמצא זכאי ואין עונש מספיק לזו שבודה מלבה סיפור נורא של הטרדה מינית.

 

[האם של איתי]

ושכחת גם שאין עונש מספיק לזה

שנמצא חייב בדין, ואכן הטריד מינית את המתלוננת. הערתי: יש טעם רב לפרסם את שמו של החשוד בהטרדה מינית, משום שהסבירות היא גבוהה (ואכן מוכחת בפועל) שנשים שנמנעו מלהתלונן מכל מיני סיבות, תופסות טרמפ על התלונה של המתלוננת, וכך נעשה צדק עם יותר מאישה אחת.

 

[רואה עתיד]

הליך מהיר

יקרה, אתמקד במשפט אחד שרשמת והוא: "הרבה יותר מציק לי עינוי הדין של "נאשמים" שמשפטם נגרר, או הם עצורים על לא עוול בכפם, או יושבים בכלא עד לגזר הדין, ובסוף אומרת להם המדינה אופס, טעינו." לדעתי למשפט הנ"ל יש השלכות נכבדות על כל מה שנכתב כאן בשרשור הזה. בגלל ההליך המשפטי הארוך והמתיש שנמשך לפעמים חודשים על גבי שנים, נוצרה (בין היתר ובנוסף לעוול שנגרם ל"נאשם" במידה והוא יוצא זכאי) השאלה בדבר פרטיותו של אדם עד להוכחת אשמתו. אם התהליך המשפטי היה מהיר, השאלה כלל לא הייתה עולה על הפרק. פרטיותו של האדם הייתה נשמרת וכשפסק הדין היה נגזר, פרטיו היו נחשפים לציבור. אולם אצלנו ההליך נמשך זמן רב מאד ואז עולה השאלה כיצד נוהגים תוך כדי. האם חושפים את הנאשם, כדי לגונן על החברה מפניו? האם חושפים אותו בכדי להרתיע עבריינים אחרים? ומצד שני, מה בדבר המשפחה וכו'? לגבי נבחר ציבור דעתי אחת. הוא יודע שהמחיר של היותו נבחר ציבור הוא חשיפתו הפרטית. העם הוא זה שבחר בו ומדי 4 שנים הוא עומד לדין הציבור. אנחנו חייבים לדעת במי אנו בוחרים ובמי אנו נותנים אמון, לעיתים עד כדי הפקדת חיינו בידיו. אז נכון שלעיתים קורות טעויות קשות, אך שוב, זהו המחיר שהוא נאלץ לשלם. ולסיכום, אם הבעייה תפתר מהשורש, כלומר, הליך מהיר, היא תגווע או תצטמצם מאליה.

 

[האם של איתי]

אני לחלוטין מסכימה איתך יקירי

בעניין קיצור ההליכים. החשיפה של התנבעים במשפטי הטרדה מינית היא חלק אינהרנטי מההליך. כפי שהבהרתי. חשוב סתם לצורך הפרופורציה לבחון מבין כל התביעות שהוגשו בעניין זה, בכמה מהן יצאו הגברים זכאים ונמצאו המתלוננות שקרניות. וחוץ מזה אתה חייב לי אחד, ואני עדין ממתינה

 

[אלמרה]

• אני על דעתי עומד!

יפורסם כל מי שעבר עבירה בלי הבדל בין זו"נ. שמה של המתלוננת לשוא צריך להתפרסם מתוקף העברה שעברה בכך שהתלוננה לשוא. ההדדיות היא מילת המפתח וכאן אין מקום לאפליה מתקנת או משוא פנים או זכות קדימה או פריבילגיה מכל זן, סוג, או מין...

 

[אדם תמים]

למה מקוממת?

אני חושב שאין אדם נורמלי שבעד פושעי מין, אף אחד לא מגן על עבריין מין. אבל אי אפשר לעצום עין במקרים של תלונות שוא, אומנם אחוז תלונות השווא לא בהיקף נירחב,אבל כל אדם שנפגע בתלונת שווא זה מאה אחוז פגיעה. אני לא חושב שאישה שבאמת עברה דברים קשים תדאג לשמה הטוב, מהסיבה שהיא פשוט דוברת אמת. תני קצת יותר קרדיט למערכת האכיפה והחוק, ואם את מאמינה שהמשטרה ובית משפט מרשיע אדם,תאמיני גם בזיכוי מוחלט. (זיכוי מוחלט= האישה מודה שהיא בדתה האונס) אין בי רחמים על אישה שמגישה תלונת שווא.

 

[Y e d i d]

סליחה על הנימה הגזענית אבל ככה זה

כשמערכת המשפט שבויה בידי קבוצת אשכנזים מרחביה, עם ספרדי וערבי לקישוט. להם זה לא יקרה שמישהו יתלונן עליהם תלונת שוא או שהם יטרידו מינית. לכן, צריך לשמור על המתלוננות ה"אשכנזיות הטהורות" שלא יולבנו פניהן. אגב, שימו לב שזו תופעה חוזרת. כאשר רוב המשתמטים מגיוס היו בני עיירות פיתוח ושכונות מצוקה, לא היתה מניעה למעביד לקבל את תיקו הרפואי של מועמד לעבודה כולל פרופיל רפואי, מן הצבא. היום, כאשר עיקר המשתמטים הם "אשכנזים בני טובים" צפונבונים או מרחביה, מרחב המחיה של שופטי בית המשפט העליון, אסור על פי חוק לבקש ממועמד לעבודה למסור פרופיל רפואי. נ.ב. הכותב הינו אשכנזי מלידה.