אולי תוביל את המחקר העולמי? כמעט תמיד כשאתה כותב כאן דברים, הם לא נכונים ונובעים מפרשנות תמימה מדי של מידע.
הנגיף הזה לא קיים עשרות שנים, נוגדנים מסוג IgM אכן דועכים חזק לאחר החלמה או לאחר התפתחות נוגדנים מסוג IgG, אבל נוגדנים מסוג IgG מופיעים אצל כל האוכלוסיה שמצב בריאותה לא ממש גרוע,ושאפשר להגיד עליה שהיא נדבקה, והם נשארים זמן רב. בד"כ שנים עד עשרות שנים. כרגע החסם התחתון עבור ה- SARS-Cov2, הוא משהו כמו חצי שנה. כך או אחרת, אותם מקרים נדירים שבהם IgG לא נוצר (עקב תפקוד לא תקין של מערכת החיסון, או עקב נוכחות זניחה מדי של הנגיף ואז ספק אם אפשר לקרוא לזה הידבקות), המשמעות היא גם שאותה אוכלוסיה על אף שחלתה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) לא מחוסנת חיסון טבעי. היתה תקופה שבה היו ראיות אנקדוטליות שהופצו בתקשורת שכאילו מי שחלה לא מחוסן, אבל כאשר הגיעו תוצאות של מחקרים מסודרים, ולא רק כמה סיפורים אנקדוטליים, הסתבר שיש חיסון טבעי (IgG) שנכון לרגע זה, כמו שציינתי, תקף לחצי שנה לפחות (וזה חסם תחתון בלבד - הנגיף לא קיים יותר מדי זמן כדי שנדע האם החיסון הטבעי נשאר משמעותי לאורך שנים.
אני מתקן את עצמי. במקרה של הקורונה, ה- IgG לא מחזיקים שנים, אלא רק כחודשיים, אך החישובים של אחוז הלא סימפטומטיים מתוך ה- IgG לוקח בחשבון את הנתון הזה, כך שההערכות עדיין בתוקף. יחד עם זאת היה חשוב לי לתקן את מה שכתבתי. הממצאים שלפיהם החיסון הטבעי מחזיק חצי שנה לפחות הם לא לפי הנוגדנים, אלא לפי נתונים קליניים על תחלואה.
בעיקרון - נדיר ש- IgG לא יפותחו, אבל קורה. מבחינה סטטיסטית זה לא מייצר משקל משמעותי. משך הזמן שזה מחזיק אמנם קצר יותר, אבל מסתבר שזה שוקלל בחישובים של אחוזי הלא סימפטומטיים.
מערכת החיסון לומדת את הנגיף (בייחוד תאי T). אנו יודעים על מספר קטן של אנשים שחלו מחדש, אך:
א. מספרם די נמוך. אם לא היה חיסון טבעי יעיל, היינו מצפים למספרים הרבה יותר גדולים.
ב. בכל המקרים בהם היה ניתן לבדוק, הנגיף שהם חלו בו בפעם השנייה היה מוטציה שונה מהנגיף בו הם חלו בפעם הראשונה.
ג. בכל המקרים הידועים לי, ההדבקות השנייה היתה עם סימפטומים קלים בלבד ועם ייצור מהיר יחסית של נוגדנים לאחר ההדבקות (כאשר בדקו) - גם אם ההדבקות הראשונה היתה יחסית קשה.
חיסון הוא לא עניין בינארי. אם מערכת החיסון לומדת נגיף, יש סיכויים טובים שהיא תגיב הרבה יותר מהר ויעיל למוטציה שלו.
ד. יש כמה תגליות מעניינות במחקרי הקורונה שמלמדים אותנו דברים באופן כללי על מערכת החיסון. למשל שגם תאי B לומדים לזהות נגיפים.
ה. יש גם נוגדנים מסוג A שיש להם גם תפקיד מסויים בהגנה. עדיין לומדים את ההשפעה שלהם. אלו נוגדנים שלא ידעתי על קיומם, ולא ראיתי התייחסות אליהם עד לאחרונה.
כמה דברים חשובים:
בד"כ כששומעים על המלצה על ויטמין להגנה מפני נגיף מדובר בשמועה לא אמינה, אבל המקרה שונה לגבי ויטמין D.
ההמלצה לקבל תוספים של ויטמין D בהחלט בתוקף. אמנם מי שלא חסר לו ויטמין D לא צריך תוספים והוא אינו מגן מפני הדבקות בנגיף, אבל:
א. לויטמין D יש תפקיד מאוד חשוב באיזונים של התגובה החיסונית, ומחסור בויטמין D מהווה פקטור במידת החומרה של המחלה.
ב. לאחוז גבוה מהאוכלוסיה יש מחסור בויטמין D ובמיוחד דווקא לאוכלוסיות בסיכון, כיוון שהמקור הטבעי העיקרי לויטמין D זה חשיפה ישירה (לא דרך חלון) לאור השמש, ומרביתנו לא מספיק נחשפים.
אני יודע שאני נבדקתי לפני מספר שנים, והיה מחסור חמור. כיום מאוזן בעזרת תוסף.
ג. תוספים בצורת טיפות הם פשוטים יחסית, ועושים את העבודה. אפשר כמובן לבדוק ריכוז ויטמין D בדם ולקבל החלטה, אבל מי שלא נבדק, הסיכון למינון יתר של ויטמין D אינו ריאלי אם לוקחים כמות של עד כמה אלפי יוניטס בשבוע. (כמות שצריכה להספיק למי שנמצא במחסור חמור, אך אינה מסוכנת למי שאין לו בעיות מיוחדות בתפקודי כבד.
מומלץ ליתר בטחון להתייעץ עם הרופא, אך עדיף עד אז לקחת.