זה לא בדיוק מה שאמרתי.
בניגוד לתחומים אחרים (כמו הבאת ילדים), מעולם לא הייתה שום אמביוולנטיות בסביבה הקרובה והרחוקה שלי בעניין המילה. לא היה צריך לדעת הרבה או לחשוב הרבה על העניין כדי לקלוט שיחס החברה כולה ללא יוצא מן הכלל למילה הוא כאל משהו חיובי ומובן מאליו, שאין בכלל להטיל בו ספק. למשל, הכרתי אנשים רבים בסביבתי הקרובה בלי ילדים או כאלה שלא רצו ילדים או כאלה שלא עודדו ילודה, אך לא הכרתי מעולם באותם זמנים מישהו שלא תמך בברית מילה או פקפק בהיותה דבר חיובי.
נכון, לא הקדשתי לו תשומת לב או מחשבה לנושא, אך ברור שבאיזשהו מקום כן הייתי מודעת לגישה החיובית של כולם מסביבי כי זה לא שלא ידעתי בכלל על כך שברית מילה קיימת ושהיא מבוצעת בתינוקות זכרים ושהיא נחשבת לדבר חיובי ונחוץ. ברור שזה מה שיכולתי לדעת כשזה כבר כן עלה כמשהו שאני אמורה לעשות לתינוק שלי. לא יכולתי לחשוד שהמילה נחשבת למשהו רע כי מעולם לא נתקלתי משום כיוון בדעה כזו, כי הדבר היחיד שאי פעם ידעתי על המילה הוא שזה אמור להיות דבר חיובי. זה שאינסטינקטיבית כנראה לא יכולתי לקבל את זה או חשתי שמשהו כאן לא תקין לא אומר שלא ידעתי תאורטית לפחות במעומעם (אף על פי שלא הקדשתי לזה מחשבה) שהדעה בחברה סביבי על המילה היא חיובית ולא הייתה לי ממש סיבה קוגניטיבית לפקפק בזה. אך כנראה היה אינסטינקט שאמר אחרת. שוב, הדברים האלה יכולים לקרות. לא כל דבר שמרגישים מסוגלים לנמק ויש לפעמים לאנשים אינטואיציות מדהימות. אני יודעת שאתה ממש חייב לחפש הסבר רציונאלי ומנומק לכל דבר, אבל לא תמיד קיים כזה. לפעמים הוא קיים ופשוט אינו נמצא במודעות, לא אמרתי שאין מצבים כאלה, אך לפעמים הוא באמת לא קיים כי אין מאיפה שיהיה קיים.
למשל, אמא שלי, רק מזה שהיא מסתכלת על אדם חדש שהיא פוגשת שאינה מכירה ואינה יודעת עליו כלום, יכולה להגיד אם הוא יתגלה כאדם טוב או רע. יש לה תחושה פנימית חזקה לגבי זה, ועוד לא קרה לאורך זמן שהיא טעתה (לאחר שנים רבות שפקפקתי סוף סוף אני מבינה שהחושים שלה אף פעם לא משקרים בעניין הזה) גם אם זה משהו שנחשף רק בהדרגה כי האדם טוב בהסתרת אופיו האמיתי.
אבל אני לא רוצה להתפזר, כמו שאמרתי העניין הוא מורכב ויש כל מיני אפשרויות ושילובים, ועובדה שקיימים שילובים מסוג אחד אינה פוסלת את קיומם של מצבים אחרים. לדעתי תחושה פנימית אינסטינקטיבית ואינטואיטיבית בהחלט קיימת וגם אינה סותרת שום דבר פסיכולוגי כי היא חלק מהמבנה הפסיכולוגי של האדם. זה לא אומר שהיא תמיד ובכל נושא קיימת או שהיא היחידה שקיימת. אך יש מקרים שבהם זה ההסבר המתבקש. אם כולם פרט לך מתייחסים למשהו כדבר חיובי ומובן מאליו, ולך אין שום מידע שסותר את זה, ויש לך פתאום התנגדות עזה - לא ייתכן שהיא נובעת ממשהו ששמעת או שאתה יודע. יש לך אינטואיציה טבעית, אינסטינקטיבית שאומרת לך (לא בהכרח לך באופן אישי, אני לא אומרת שזה קורה לכולם, אני מדברת על מצב אפשרי אצל חלק מבני האדם) משהו ולפעמים כדאי להקשיב לה.
בניגוד לתחומים אחרים (כמו הבאת ילדים), מעולם לא הייתה שום אמביוולנטיות בסביבה הקרובה והרחוקה שלי בעניין המילה. לא היה צריך לדעת הרבה או לחשוב הרבה על העניין כדי לקלוט שיחס החברה כולה ללא יוצא מן הכלל למילה הוא כאל משהו חיובי ומובן מאליו, שאין בכלל להטיל בו ספק. למשל, הכרתי אנשים רבים בסביבתי הקרובה בלי ילדים או כאלה שלא רצו ילדים או כאלה שלא עודדו ילודה, אך לא הכרתי מעולם באותם זמנים מישהו שלא תמך בברית מילה או פקפק בהיותה דבר חיובי.
נכון, לא הקדשתי לו תשומת לב או מחשבה לנושא, אך ברור שבאיזשהו מקום כן הייתי מודעת לגישה החיובית של כולם מסביבי כי זה לא שלא ידעתי בכלל על כך שברית מילה קיימת ושהיא מבוצעת בתינוקות זכרים ושהיא נחשבת לדבר חיובי ונחוץ. ברור שזה מה שיכולתי לדעת כשזה כבר כן עלה כמשהו שאני אמורה לעשות לתינוק שלי. לא יכולתי לחשוד שהמילה נחשבת למשהו רע כי מעולם לא נתקלתי משום כיוון בדעה כזו, כי הדבר היחיד שאי פעם ידעתי על המילה הוא שזה אמור להיות דבר חיובי. זה שאינסטינקטיבית כנראה לא יכולתי לקבל את זה או חשתי שמשהו כאן לא תקין לא אומר שלא ידעתי תאורטית לפחות במעומעם (אף על פי שלא הקדשתי לזה מחשבה) שהדעה בחברה סביבי על המילה היא חיובית ולא הייתה לי ממש סיבה קוגניטיבית לפקפק בזה. אך כנראה היה אינסטינקט שאמר אחרת. שוב, הדברים האלה יכולים לקרות. לא כל דבר שמרגישים מסוגלים לנמק ויש לפעמים לאנשים אינטואיציות מדהימות. אני יודעת שאתה ממש חייב לחפש הסבר רציונאלי ומנומק לכל דבר, אבל לא תמיד קיים כזה. לפעמים הוא קיים ופשוט אינו נמצא במודעות, לא אמרתי שאין מצבים כאלה, אך לפעמים הוא באמת לא קיים כי אין מאיפה שיהיה קיים.
למשל, אמא שלי, רק מזה שהיא מסתכלת על אדם חדש שהיא פוגשת שאינה מכירה ואינה יודעת עליו כלום, יכולה להגיד אם הוא יתגלה כאדם טוב או רע. יש לה תחושה פנימית חזקה לגבי זה, ועוד לא קרה לאורך זמן שהיא טעתה (לאחר שנים רבות שפקפקתי סוף סוף אני מבינה שהחושים שלה אף פעם לא משקרים בעניין הזה) גם אם זה משהו שנחשף רק בהדרגה כי האדם טוב בהסתרת אופיו האמיתי.
אבל אני לא רוצה להתפזר, כמו שאמרתי העניין הוא מורכב ויש כל מיני אפשרויות ושילובים, ועובדה שקיימים שילובים מסוג אחד אינה פוסלת את קיומם של מצבים אחרים. לדעתי תחושה פנימית אינסטינקטיבית ואינטואיטיבית בהחלט קיימת וגם אינה סותרת שום דבר פסיכולוגי כי היא חלק מהמבנה הפסיכולוגי של האדם. זה לא אומר שהיא תמיד ובכל נושא קיימת או שהיא היחידה שקיימת. אך יש מקרים שבהם זה ההסבר המתבקש. אם כולם פרט לך מתייחסים למשהו כדבר חיובי ומובן מאליו, ולך אין שום מידע שסותר את זה, ויש לך פתאום התנגדות עזה - לא ייתכן שהיא נובעת ממשהו ששמעת או שאתה יודע. יש לך אינטואיציה טבעית, אינסטינקטיבית שאומרת לך (לא בהכרח לך באופן אישי, אני לא אומרת שזה קורה לכולם, אני מדברת על מצב אפשרי אצל חלק מבני האדם) משהו ולפעמים כדאי להקשיב לה.