לא השתכנעתי.
אני לא מבינה מדוע יותר סביר שהשפעה של משהו רחוק ומשני בחיים תהיה גדולה יותר מהשפעת האישיות והסביבה הקרובה. כלומר, אני לא אומרת שזה לא ייתכן, רק לא רואה הגיון להעדיף את ההסבר הזה על כל הסבר אחר. גם אם קיימת השפעה כזו, אין סיבה שהיא תהיה יותר חזקה מכל גורם אחר. גם רואים איך מיקרו-סביבות קרובות משפיעות לרוב הרבה יותר מאשר חברות כלליות. לכן ברוב המקרים אדם שנולד וחי בחברה חרדית יישאר חרדי, בעל כיפה סרוגה יישאר עם כיפה סרוגה, חילוני יהיה חילוני וכו'. ולדעתי שינוי קיצוני באנשים כאלה, כשקיים, נובע ממשהו אישיותי מבפנים שדוחף אותם להאמין ולחיות אחרת ולא כי השפעה חברתית של סביבה שהם לא מעורים בה חזקה יותר מאשר השפעת הסביבה המיידית. אני לא אומרת שסביבות מרוחקות או כלליות יותר לא יכולות אף פעם להכריע, אני רק לא רואה סיבה לבוע שהכי סביר שהן אלה שמשפיעות. לדעתי זה יקרה במיעוט מהמקרים ולא ברוב.
לא מבינה איך חלק "אנטי סביבתי" (לא במובן של דווקא אלא במובן התנגדות שזה חשוב) הוא סביבתי דווקא, כלומר נובע מהשפעת הסביבה. זה לא כל כך מתיישב עם ההגיון. הייתי אומרת שהוא אישיותי במובן של טבוע באישיות. באותה מידה נראה לי סביר שאילו לא הייתה לי כמיהה טבעית לתינוק, היא לא הייתה מתפתחת רק כי מישהו איפשהו עושה ילדים.
לא אמרתי בשום מקום שבעלי החיים (נגיד לצורך העניין יונקים כדי להוריד מהרשימה מינים לא רלוונטיים, כמו אמבות, חיידקים וכו') מקשרים בין קיום יחסי למימוש הכמיהה לצאצאים (אם אכן קיימת כזו). אמרתי רק שהעובדה שהם לא מקשרים עדיין לא מחייבת שלא תהיה כמיהה כזו. הכמיהה לצאצאים עשויה להיות לא קשורה או לא תלויה בדחף לקיים יחסי מין (כמו שאנשים אלמיניים יכולים לרצות תינוק ולהיות הורים). אין שום ראיה לכך שלא ייתכן שיש להם כמיהה כזו שאינה תלויה בדבר. אין לנו מושג אם יש או אין, אנחנו יכולים רק לשער.
אני לא מבינה מדוע יותר סביר שהשפעה של משהו רחוק ומשני בחיים תהיה גדולה יותר מהשפעת האישיות והסביבה הקרובה. כלומר, אני לא אומרת שזה לא ייתכן, רק לא רואה הגיון להעדיף את ההסבר הזה על כל הסבר אחר. גם אם קיימת השפעה כזו, אין סיבה שהיא תהיה יותר חזקה מכל גורם אחר. גם רואים איך מיקרו-סביבות קרובות משפיעות לרוב הרבה יותר מאשר חברות כלליות. לכן ברוב המקרים אדם שנולד וחי בחברה חרדית יישאר חרדי, בעל כיפה סרוגה יישאר עם כיפה סרוגה, חילוני יהיה חילוני וכו'. ולדעתי שינוי קיצוני באנשים כאלה, כשקיים, נובע ממשהו אישיותי מבפנים שדוחף אותם להאמין ולחיות אחרת ולא כי השפעה חברתית של סביבה שהם לא מעורים בה חזקה יותר מאשר השפעת הסביבה המיידית. אני לא אומרת שסביבות מרוחקות או כלליות יותר לא יכולות אף פעם להכריע, אני רק לא רואה סיבה לבוע שהכי סביר שהן אלה שמשפיעות. לדעתי זה יקרה במיעוט מהמקרים ולא ברוב.
לא מבינה איך חלק "אנטי סביבתי" (לא במובן של דווקא אלא במובן התנגדות שזה חשוב) הוא סביבתי דווקא, כלומר נובע מהשפעת הסביבה. זה לא כל כך מתיישב עם ההגיון. הייתי אומרת שהוא אישיותי במובן של טבוע באישיות. באותה מידה נראה לי סביר שאילו לא הייתה לי כמיהה טבעית לתינוק, היא לא הייתה מתפתחת רק כי מישהו איפשהו עושה ילדים.
לא אמרתי בשום מקום שבעלי החיים (נגיד לצורך העניין יונקים כדי להוריד מהרשימה מינים לא רלוונטיים, כמו אמבות, חיידקים וכו') מקשרים בין קיום יחסי למימוש הכמיהה לצאצאים (אם אכן קיימת כזו). אמרתי רק שהעובדה שהם לא מקשרים עדיין לא מחייבת שלא תהיה כמיהה כזו. הכמיהה לצאצאים עשויה להיות לא קשורה או לא תלויה בדחף לקיים יחסי מין (כמו שאנשים אלמיניים יכולים לרצות תינוק ולהיות הורים). אין שום ראיה לכך שלא ייתכן שיש להם כמיהה כזו שאינה תלויה בדבר. אין לנו מושג אם יש או אין, אנחנו יכולים רק לשער.