נתחיל במושגי יסוד
ונעבור , בתר אחר בתר, דבר דבור על אופניו, עד כי יבוא שילה
מהי דת?
נתחיל ראשית, מההגדרה המילונאית (אבן שושן) הלקונית:
דת:
1. אמונה, רליגיה, חוקי האמונה ומצוותיה.
2. חוק, משפט.
כבר מהגדרה "אמורפית" זו אשר מכלילה מילים אשר להן בעצמן דרושות הגדרות רבות משמעות וחקר, אנו יודעים, שאין אנו יודעים כלל מהי "דת" במובנה הרווח - למעשה, למעט, אולי, משמעות תרגומה המילולי (וגם זה בסימן שאלה) מהשתלשלות השפה ההודו אירופית, ויותר נכון מההודו אירנית (שילוב של א"ווסטה" ו"למדי") - ככל הנראה מדובר במילה data - חוק (ומכיוון שהנך יודע מקרא אין צורך לאזכורים שונים במקרא למשמעות זו).
אז כיצד "מגדירים" דת, במשמעותה הרווחת? נזקקים למחקר אודות הפונקציות הנסמכות למילה זו - כלומר לא "מהי דת?" אלא "מהי הדת ה...?" מכיוון שעיקר עיסוקונו הוא בדת שמושתתת על אמונה בכוח עליון - מקור "אלוהי" - נהוג לכנות מחקר זה באופן רווח למדיי - תיאולוגיה: חקר דת עם מקור "אלוהי" (על אף שהתיאוס היווני הוא בפירוש לא אלוהים בכל מובן ממובננו ועל אף שקיימת מחלוקת עד היום אם ניתן לייחס את המחקר הזה לדת מונותאיסטית אחרת מלבד הדת הנוצרית). לצורך דיוננו זה נסכים לדעתם של האנס פריי וגורג' לינדבק ונכליל גם את הדיסצפלינה "הפילוסופיה של הדת" תחת קורת הגג של תיאולוגיה.
מהו חקר דת, יותר נכון, מהם הקריטריונים שצריכים להחקר אודות הדת? מכלול, רחב ככל שניתן, של הידע על האמונות, כתבי הקודש, החוקים, הפולחן, הריטואלים, המנהגים, הספרות, התרבות והפילוסופיות (מעין "ציוויליזציה דתית") ובעיקר, בעיקר - מי הם הכלולים במסגרת זו, ובלשון נגיטיבית - מי אלו שאינם כלולים במסגרת זו. ר"ל - מהם הכללים המחייבים את המאמין בדת זו.
מכיוון שלמחקר אודות הדת אין קומוניקצייה מאחורי הפרגוד - הוא חייב לבדוק את היצירה אנושית אודות דת זו על כל היבטיה. פועל יוצא שכל דת על הגדרותיה וקריטריוניה מוכרחת שתהא נקבעת על ידי בני אנוש - אשר הם מטבע הדברים ייחסו זאת לדעת עליון, או לפירוש דעת עליון וכיו"ב.
למותר לציין - שתוצאת מחקר זה חייב לייחד את הדת הנחקרת מזולותיה במספר קטיגוריות מהותיות (שאם לא כן, ניתן לומר שהיא אינה דת חדשה - אלא זרם בתוך דת קיימת).
אם כך, מהי הגדרתה של "הדת היהודית"? - זו הכוללת גם את הנחת האקסיומות והפוסטלטים אודות פרדיקטים בדת היהודית (תיאולוגיה במובנה הפורמלי) וזו שאינה מניחה שום אמיתה במחקרה (פילוסופיה של הדת).
הדת היהודית נגזרת מתוצאת המידע שדלינו אודותיה בכל ההיבטים שהזכרנו לעיל. קרי - המידע שדלינו על האמונות, כתבי הקודש, החוקים, הפולחן, הריטואלים, המנהגים, הספרות, התרבות והפילוסופיות ובעיקר על המסגרת התוחמת אותה - המגדירה מי הם הכלולים בה ומי שאינם. וכן היא חייבת, כאמור, להיות בעלת ייחוד במספר קטיגוריות מהותיות מדתות מוגדרות קיימות.
ומה העלה תוצאות המחקר אודות הדת היהודית? נמצאנו למדים על כל הקריטריונים הכוללים הגדרת דת, וגילינו גם את נקודת המוצא של היווצרותה - שהיא, כאמור, שווה בכל הדתות כולן - אותה קביעת סמכות אנושית המוסמכת לקבוע מהי "הדת היהודית" תוך ניסיונות לאחד את פרטי המערכת החוקית הגלויה כנובעים מעקרונותיה - קרי פירוש "כתבי הקודש" (כך באיסלאם דרך חכמי ה'עולמא' וחכמי ה'כלאם' שיפרשו את כתב הקודש וייצרו "שריעה", וכך בדתות נוספות). אך בעיקר נמצאנו למדים את ייחודה ושונותה של הדת היהודית משאר 10,000 הדתות (לפי מחקרו של פרופ' בית הלחמי) - אשר מבחינה קונסטיטוציונית היא אינה דת אמונית, אלא דת ריטואלית -הלכתית. כלומר, היא דת המושתת על אמונותיה, זה ודאי, אך הן אינן קונסטיטוציוניות בהגדרתה ולהגדרתה. שכן, אין מחלוקות אודות "האמונה" ביסודותיה מגדירות את יהודיות מאמיניה. ובלשונו של המורה: "כשיש מחלוקת בין החכמים בסברת אמונה שאין תכליתה מעשה מן המעשים – אין אומרים שום הלכה בפלוני" (רמב"ם, פירוש המשנה, סוטה ג' ובעד מספר מקומות). ובלשון אלמנטרית: תאמין במה שאתה רוצה ובלבד שתניח תפילין כל בוקר.
פועל יוצא - אין יהדות אלא הלכה - המושתתת על האמונה שחז"ל הם שהציבו אותה על תשתית זו (המהר"יל טען כי "זהו אולי פרדוכס לוגי אבל לא פרדוכס דתי", פרופ' כשר טוען כי "זהו גם לא פרדוכס לוגי" - ואני נוטה לדעת האחרון ואכמ"ל).
ועתה, האם יש איזה קולקטיב "יהודי" מימות עולם ועד הנה העונה על כל הקריטריונים הללו והמיוחד רק לו מלבד הדת היהודית החז"לית? ודאי שלא!
וכעת, אל שורש המחלוקת, בינך וביני, עדיין מבחינה מושגית (בטרם נתייחס לתגובתך). ובטרם ניגע בשורש, נקדים לו את הזרע.
הערה חשובה:
אחת התופעות השכיחות בכל מחקר היא לנסח הגדרה על פי מוגדריה (אם מושגית, מדעית, דתית, תרבותית, לאומית וכו'). אין המספרים מגדירים מתמטיקה, אלא המתמטיקה מגדירה מספרים, וכן, אין השוודים מגדירים את שוודיה, אלא שוודיה מגדירה את השוודים. ולעניינו: אין היהודים מגדירים את היהדות, אלא היהדות היא זו שמגדירה יהודים. זו טעות נפוצה מאוד, שעל אף שאני בטוח שאינך שוגה בה, מכל מקום רציתי לחדד זאת.
האסוציאצייה הראשונה שעולה כאשר נשאלת השאלה, מהי יהדות? היא: פירוש המילה אטימולוגית ל"דתם של היהודאים" - קרי צאצאי שבט יהודה. כלומר: רצונך לדעת "מהי דת היהודאים"? בוא נפנה לחקר התיאולוגיה (בשני מובניה כאמור) -אל המחקר המצוי בידינו לדעת מהי דתם של היהודאים מיום שהם נחשפו אלינו מחקרית (בכל הקטיגוריות המחקריות העומדות לרשותנו). שמת לב לניסוח הלא הוגן בשני המשפטים האחרונים? "רצונך לדעת מהי דת היהודאים? בוא נפנה אל התיאולוגיה?" - זה ניסוח "מניפולטיבי" המכריח אותך להגדרות והמשגים הרשומים לעיל. אך אם תתעלם מהערתי זו, תראה שזה בדיוק כך, למעשה זה לא יכול להיות אחרת!
אתה פנית לבדוק מהי דתם של היהודאים לא בחקר התיאולוגיה - אלא בכל הקטיגוריות כולן, להוציא את התיאולוגיה. הגדרת דת, בקטיגוריות שאינן דתיות. ערבבת מין בשאינו מינו, זן בשאינו זנו. לקחת הגדרות פיזיקליות בכדי להגדיר מטא-פיזיקה. כאשר אנו יודעים שהגדרות אלו הן אינדיפרנטיות במהותן.
אתן דוגמה סימלרית ו"קרובה" יותר: הנצרות! למעשה מבחינה היסטורית "אמפירית" אנחנו יודעים על הווצרותה של הנצרות הרבה יותר מאשר אנחנו יודעים על הווצרותה של היהדות.
לא נחזור על התיאולוגיה של הנצרות, היא די מפורסמת. אבל שאל אדם מצוי, מתי נוסדה הדת הנוצרית? סביר שיאמר לך עם הולדת ישוע, או עם מותו. שאל אחד יותר מצוי, אך שלא בקי בוריאנטיים המושגיים, יאמר לך מהשליח שאול התרסי - פאולוס. שאל את היודע - יענה לך בשנת 325 לספירה בועידה האוקומונית הראשונה הידועה בשם ועידת "ניקיאה" (292 שנים לאחר מותו של ישוע). הרי ידוע לנו על "נוצרים" רבים, ומעשי פולחן רבים, וריטואלים לא מעטים, מנהגים, ואורח חיים מוסדר, שלא לדבר על עשרות! אוונגליוניים (בהם של מריה מגדלנה ויהודה איש קריות) בתקופת "ימי ביניים" זו. אך בוועידה זו נקבעו הכללים, העקרונות, "כתבי הקודש" הקאנוניים - שלושה + הברית הישנה (וידוע לנו גם על מחלוקות רבות בקביעת אילו כתבי הקודש יהיו כלולים, אילו אוונגליוניים, ואילו נוסחים באוונגליוניים יהיו תקפים - כולל ויכוח נוקב על "קידוש" הברית הישנה כחלק מהקאנון). היעלה על דעת היודע לומר שהנצרות כדת הופיעה לפני קביעת עקרונות אלו?
(העובדה שאנחנו מייחסים היום לזמן זה את מיסוד "הנצרות הקתולית" - היא בשל הסיבה הטרוויאלית, שבניגוד לדת היהודית "עקרונות הנצרות" הם אמוניים מבחינה קונסטיטוציונית ולא ריטואליים - ובאמונות יכול הלותרני (פרוטסטנטי) להאמין אחרת באותו הדבר ממש, ועדיין להוותר תחת קורת הגג הנוצרית, ואילו הדת היהודית בהגדרתה מאפשרת "פלורליסטיות אמונית". כנ"ל ה'שיעה' ו'הסונה' באיסלאם ואכמ"ל).
מסגרת היהדות - ההלכה
לאחר קבלת "עקרונות היהדות" כפי שהובאו לעיל - היא מסגרת הדת היהודית בה נקבע, בעיקר, מי הם המוסמכים לקבוע את העקרונות הללו - נקבעו "כתבי הקודש", נקבע מי "שייך" לדת זו ומי לא, וגו'. במסגרת זו, רק לאחר קביעת העקרונות ותיחומם (כינון הדת) נפתחו 'שערי גיהינום' ומחלוקת במסגרת זו, נוקבים, תהומיים, ואף קרדינליים. אך אלו מחלוקות במסגרת ההלכה ובלשון חז"ל - מחלוקת "לשם שמיים" בבחינת - מכירים את עקרונות הדת (שמים) ופועלים במסגרת זו. ואך זו "סופה להתקיים" (הלל ושמאי) - אך אם אין הכרה בעקרונות הדת, כדין קורח ועדתו, אשר האמינו באלוהים, א
