ממש לא
זו בפירוש לא הכוונה שלי. כשאנחנו אומרים (בהתפעלות רבה) על קשיש כלשהו שהוא "לגמרי צלול", למה הכוונה? שהוא ספקן? לא. הכוונה היא לכך שהוא עונה לעניין על שאלות ששואלים אותו. שהוא מזהה את קרוביו ומכריו. שהוא מסוגל לעקוב אחרי רצף של שיחה, שהוא אומר משפטים שיש ביניהם קשר הגיוני. וכנ"ל במעשים: שהוא עושה דברים שמתאימים לנסיבות, כגון להתלבש בהתאם למזג האוויר, לשבת בשקט בהרצאה, או לקחת את התרופות שנרשמו לו בזמן. זה בכלל לא קשור לספקנות או חקרנות. זה פשוט עניין של שכל אנושי שעושה מה שהוא אמור לעשות. אדם דתי-פנאט שלא מסוגל לנהל שיחה מבלי לסטות לכיוון "השם", שלובש מעיל צמר בקיץ, שמתייעץ עם רב במקום עם רופא או יועץ השקעות או פסיכולוג, וכו' - הוא, לדעתי, לא חושב באופן צלול.