יש שרשור

[ס א א ס קי]

טוב,

בפופארט (מה גם שדיוויד הוקני לא לגמרי מחובר אליהם, מסתבר..) אני גם לא ממש מבינה, חוץ מלהצביע על דברים של רוי ליכטנשטיין ולהתלהב הם לא בדיוק הצרפתים שלי P: עלעלתי קצת בכל אחד מהם, אני לא מכירה אותם עד כדי כך טוב.. קאמי וסארטר מעולים באווירה דחוסה ואנשים (ויצא לי איכשהו להגיע פעם לניס,בצרפת, והייתי בשוק איך הכל באמת כל כך צרפתי!!! וזו לא מציאות בדוייה שדימיתי לי...) וויקטור הוגו, מדוע?? הגיבן מנוטר דאם כל כך יפיפה....("אנשיה הטובים של פאריס וכו' וכו'" אני מתה על דברים כאלה (בתרגום הישן והימי ביניימי והשווה יותר כל כך מעורר פלצות ומחוספס ואנושי ונוגע. והוא כתוב כל כך טוב. על פלובר אני לא ממש מתה, זה יותר בעניין של לקרוא קלאסיקות מרגיזות על נשים אובדניות (מדאם בובארי) את אמיל זולא אני אוהבת בגלל שהיה פטרון של אימפרסיוניסטים, ואיזה רומן שלו שקראתי. (אני דווקא פחות יודעת עליו מהכיוון הפילוסופי/פוליטי המתבקש..) (אהבתי את הנאורות שלך את וורתר הצעיר לא פתחתי אפפעם, כי יש לי אלרגיה לפאתוס, ואני חוששת שיש שם לרוב. (היה סרקזם ?

) יי..בקשר ל-angels ו swans. אני מאוד אוהבת את השיר שנקרא פשוט 'angels of light' ואת Praise Your Name ובכיוון טיפה יותר טרוריסטי (רק טיפה, כי יחסית ללהקה זה ממש עדין) אני ממליצה על כל White Light from the Mouth of Infinity (שנעדר אצלי לאחרונה

) וכן, בין שאר הדברים, אני בהחלט רואה את איגי שותה שוקו לפטי, לדעתי שווה מאוד לתת צ'אנס. (אישית ,התאהבתי בה רק אחרי שקראתי את המילים שלה..) אני ממליצה על land בשלמותו. (זה שיר של 3 חלקים) וbirdland בליווי הליריקס.

 

[ליטל ו]

Hee

אני אוהבת את הקונספט של קומיקס כאמנות (שהוא בהחלט!), ואת הרעיון של להביא דברים כביכול נמוכים לאמנות "נעלה", של לערבב, של להכניס פנימה פיסות חיים, לקרוא לדברים יומיומיים אמנות וכו'. ואין כמו האלהת דברים כי הם כל *כך* tacky או כל כך קלישאתיים... לליכטנשטיין יש דברים יפים חיבבתי אותו בגלל הקונספט, אבל מסתבר עכשיו שיש לו עבודות שמביעות המון, גם פשוט בפני עצמן צרפת - אוה, איזה יופי הרגשתי ככה בסן פרנסיסקו. בדיוק כמו בסיפורים! בתים בצבעי פסטל וכולם נחמדים ומוזרים... רק שממש קר, מה שלא זכור לי מאף סיפור. ויקטור הוגו - בגלל עלובי החיים! (גררררר). זה הספר הראשון הרשמי שהפסקתי באמצע באופן רשמי (הייתי מאד נוקשה בעניין עד ללפני שנה-שנתיים). ואז, בקורס שהכי רציתי ללמוד ושבו היו הכי אמורים לתת לי להתבטא, סתמו לי את הפה ובמקום זה הכריחו אותי לשבת בשקט שעות ו*לאהוב* מחזות זמר בכוח (בלי קשר לזה שיש הרבה שאני אוהבת טבעית). והיו שם קטעים שדרכו לי על עקרונות, וכל נים בי התמרד, וניסיתי לעשות את זה בכל זאת... ועלובי החיים היה האחרון ברשימה הארוכה. גרסת שלוש שעות של השירים בלבד. מזעזע. *נשימה עמוקה* אני אחסוך את שאר הפרטים. אבל... הגיבן מנוטר דאם... הממ. אפילו לא זכרתי שזה שלו. אף פעם לא קראתי את כולו, אבל הוא נמצא ברשימת הקריאה שלי, ומה שקראתי אני אוהבת. טוב, בסדר *מתרצה* נאורות - LOL! יותר בסגנון "אווו! סוף סוף הבחורים מהכיתה שלי מתנשקים, ומותר לי להסתכל, הידד!" וורתר הצעיר - הממ. אני לא יודעת למה באמת התכוון המשורר... אבל זה הרגיש לי יותר כמו פארודיה על פאתוס. כלומר, בטח שהיה, אבל זה הרגיש פחות כאילו הוא מצפה ממני להיות עצובה, ויותר כאילו הוא יושב בצד וזורק הערות מרושעות, מגחך לעצמו ביובש. אבל זה עדיין מייגע לפרקים, לטעמי. ההמלצות נרשמו. תודה רבה איגי שותה שוקו - כן, יש בו משהו נהנתני ומתוק מדי פעם, תמים אני יכולה לראות את זה או סתם כי לא יהיה לו אכפת מה הוא שותה.

 

[DrSnoop]

השרשור הזה

הופך להיות יותר ויותר חמים ונעים לי. אני כבר לא יודעת על מה להגיב קודם, יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לשאול ולהגיד, ודברים שאני מזדהה איתם... כל כך קשה למצוא אנשים שאפשר לדבר איתם בכזה שטף על אומנות וספרות ומוסיקה ממקום כל כך אישי. ליבי מוצף...

 

[ס א א ס קי]

כנ"ל בקשר למוצף

 

[ליטל ו]

../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

גם אני מרגישה כך

 

[הצנצנת]

המלצה קבועה-

"הדרור"- מרי דוריה ראסל. אני קראתי אותו מהספריה, ורק אחר כך, כשניסיתי להשיג אותו לעצמי, התברר לי שאזל בהוצאה. אז אולי זו לא המלצה כ"כ טובה עבור מישהו שקודם משקיע את הכסף ורק אז קונה את הספרים. ספר אנושי מאוד על קבוצה של חברים שיוצאת כמשלחת של אגודה ישועית כלשהי אל כוכב לכת חדש שהתגלה, ואיך הם מתנהגים, לפני היציאה, בנסיעה, במקום, עם אלמנט גדול מאוד של מתח משום שמעורב קו זמן שרומז מה היה הסוף ורוצים לדעת איך. הספר נכתב ע"י אנתרופולוגית והדמות הכי מתוארת שם היא של בלשן, ו-יש שם כמה קטעים על השוני התרבותי בין אנשי הכוכב ההוא לאנשי הארץ, שהיו לי מרגשים מאוד, רק בגלל שהם עסקו בכך דרך הבדלי השפה ביניהם. זה מדהים לדעתי לכתוב בכזה דמיון ואמינות! עוד אחד כזה, בשביל הנפש הלא-מצליחה-להשתחרר-מכל-דבר-שמכיל-רמז-למילים: "סוד המילים"/מיילה גולדברג. ספר על משפחה אחת שלכל אחד בה יש את האובססיה שלו. התקשורת ביניהם קלושה, אם כי חלק מהם כמהים מאוד לתשומת הלב של האחרים במשפחה, עד כדי כמירת הלב. חלק היו רוצים רק שלא ידעו וניחו אותם לנפשם, וגם זה מתור בצורה מאוד חיה. הספר הולך ונהיה קשה יותר מרגע לרגע, המתח מאוד סוחף. "המילים" זה משום שהבת הצעירה במשפחה מגלה כשרון יותא דופן לאיות (בתחרויות איות בביה"ס) וזה גורר את אבא שלה להתעניין בה יותר, וגם להכניס אותה יום אחד לאובססיה שלו... על חשבון הבן הגדול יותר, שבלית ברירנ "הולך לחפש אמא אחרת" (והסיפור של האמא הוא בכלל משהו משהו. אני לא רוצה לספיילר, אבל הוא מאוד.) חוצמזה- (נקנה באותה סיטואציה) בית השינה/ג'ונתן קו, הוא מאוד מוזר כי יש עלילה ויש נושא טרנסג'נדרי, אבל המניעים של הדמויות אחרים ממה שהתרגלתי לקרוא במקומות אחרים. הוא גם קופץ כל הזמן מסקו זמן אחד לאחר, אבל בצורה מובחנת. קניה אימפולסיבית של ספר (לא קראתי מראש) שבסופו של דבר הצליחה.

 

[DrSnoop]

תודה, הספר הראשון

נשמע מאוד מעניין, אני מקווה שאצליח להשיג אותו (אולי לאבא שלי, שהיה פעם פריק של מד"ב ברמות שלבתי נתפסות, יש אותו). שמעת על הספר "הנידחים" של זנה הנדרסון? זה ספר שבבסיסו הוא כביכול גם מד"ב, אבל מהסוג המטפורי לחלוטין, והוא פשוט מקסים. מסופר בו על קבוצה של אנשין מכוכב אחר שלמעשה התרסקו על כדור הארץ וחיים כאן מאז, רחוקים משאר בני האדם. יש להם יכולות רגשיות מאוד גבוהות (ויכולות נוספות), ולכן בני האדם שמגיעים אליהם (או מובאים על ידיהם) עוברים תהליכים מאוד חזקים. הספר בעצם מורכב מסיפורים ששזורים בסיפר הראשי, והוא פשוט מקסים. אני חושבת שגם אותו אפשר להשיג רק בחנויות יד שניה, אבל הוא ממש שווה את זה. (דרך אגב גם הספרים האחרים נשמעים טובים, פשוט הזווית הבידיונית של הספר "תפסה" אותי.

 

[ליטל ו]

תודה

ואיזה כיף לשמוע ממך "הדרור" נשמע מעניין. אני אוהבת ספרים שעוסקים בשפה. בדרך כלל זה הולך עם יצירתיות/אמינות, יש בזה אלמנט של בניית עולם מהפרטים הקטנים. אני צריכה להשיג אותו. ואני צריכה למצוא ספריה במרחק הליכה מהדירה החדשה <<כמירת הלב>> אני *אוהבת* אותך. כל כך נדיר שאנשים משתמשים במילים כאלה, ועוד יודעים להטות אותן... זו אחת הסיבות העיקריות שאני אוהבת כל כך תרגומים ישנים יש כל כך מעט מילים בעברית, ואנשים נוטים פשוט לוותר על המון מראש. ואלו מילים עם כזה עושר, חושים, מוסיקה, נשמה... תודה על ההמלצות שלושתם נשמעים מעניינים

 

[אורי 0]

מישהו שאני מכיר מ"כאן"

הוא מתרגם שירה אוונגארדית ברוסית וחבר מערכת כתב עת ספרותי בשם "עמדה". הם הוציאו כבר כמה דברים (כולל, לפמשל, ספר שירים של משורר עלום מהדור של אלתרמן). הוא - וכנראה גם החברים שלו, אני זוכר שריאיינתי אחד מהם - דוגלים בכך שצריך לעפוך את העברית לשפת תרבות, ולהעשיר אותה מחדש על-ידי שימוש מכוון בעושר אוצר המלים העברי. הניסוחים שלהם מאוד בוטים (אני זוכר שראיינתי בטלפון את אחד העורכים שלהם והוא היה מאוד תוקפני לגבי זך ועמיחי). המכר שלי למשל, מתרגם את השירה הרוסית לשפה מליצית, שצריך מילון על-מנת להבינה. ו"כמירה" אני לא מכיר בבנין הזה (בנין קל). אני מכיר "נכמרו" הותיק, ששם הפעולה שלו צירך להיות הִכַּמְרוּת, או "הִכְמיר" החדש, שמשתמשים בו לרוב כבינוני פועל - מכמיר, שאני לא בטוח שאני אוהב, אבל זה עניין של טעם.

 

[ליטל ו]

מגניב

מתרגם - לעברית, אני מניחה? איפה מוצאים כזה? נשמע מעניין! אגב חבריך - אני מחפשת ערבים ישראלים/פלסתינאים/?, אנטיליגנטיים, עם ראש פתוח/משכילים (ממש ממש לא חייב להיות השכלה רשמית) שאולי יעניין אותם ללמוד איך והנחות קבוצות בתחומי שלום/תקשורת לא אלימה, גישור וכאלה. אתה (או מישהו כאן) מכיר כאלה?

 

[אורי 0]

כרגע לא עולה לי בראש

את מדברת על הנחיה בשכר או בהתנדפות? אם זה בשכר שימי מודעה בקמפוסים השונים, ואם בהתנדבות- גם (אבל אז יבואו פחות). יש הרבה פעילים ערבים בתעאיוש, אבל אין להם זמן בד"כ ואני לא בקשר אתם. את בעניני דוקי לאחרונה? מתרגם - מרוסית לעברית. ואיפה מוצאים? אין לי מושג איך הוא מצא אותנו או שמצאנו אותו. יום אחד הוא הגיעה לישיבת מערכת, עוד כשאינדימדיה היתה במשרדה הפלורנטיני, והציע לנו כל מני דברים שאת רובם דחינו- למשל לפרסם שיר של אנרכיסט רוסי שהתגלגל לארה"ב, שאותו הוא תרגם ודקלם בעברית צחה שרק מי שזו אינה שפת אמו יכול להשתמש בה ככה.

 

[ליטל ו]

הנחיה -

זה קורס הנחיה שעולה כסף, ואז הנחיה בתשלום (ואני רואה עד כמה זקוקים למנחים, כך שקשה לי להאמין שמנחה טוב לא יועסק). אני בענייני דוקי באופן לא פעיל פשוט נתקלתי בצורך, אז חשבתי לרחרח קצת ולראות אם אולי אני אמצא להם מישהו תודה על הרעיונות ועל המידע לגבי המתרגם/משורר

 

[ס א א ס קי]

(.....)

ממ...זה באמת נכון שאין 'כמירת' (הלכתי לשאול מקורות מוסמכים

) אבל אני מאוד בעד הטיות לא חוקיות כשהן הולמות

. (מזדהה עם ההתפעמות וכל זה ... (ובאמת 'מכמיר' נשמע חמור וסמרטוטי.) (סתם התחשק לי

 

[אורי 0]

בטח שאין "כמירת"

זו סמיכות (כמירת-הלב) צריך להגיד שצנצנת בחלט ידעה להשתמש במלה הזאת, ולי זה נראה נחמד שהיא בוראת מלים יש מאין. כמירה, כמו כתיבה, היא שם פעולה של כָּמַר. כלומר "לבי כמר עליו". אני שמח שצנצנת הצטרפה לשורות מחדשי הלשון.

 

[הצנצנת]

../images/Emo9.gif

אופיתי, נו

 

[ליטל ו]

כן, אופית

 

[ליטל ו]

../images/Emo13.gif

גם אני. "I verb nouns". חוץ מזה, כמו שלימדה אותי המקור המוסמך שלי, נכון זו שאלה של נכון על פי מי.

 

[הצנצנת]

I verb nouns

אוי, זה נהדר. אני יכולה להשתמש בזה?

 

[ליטל ו]

../images/Emo13.gif

זה של ג'וס וודון, מתוך באפי ציידת הערפדים והוא מאד ידידותי כלפי אנשים שמשתמשים בדברים שלו, ע"ע הצהרתו שבתכנית שלו אפשר לפרש כל מני מערכות יחסים, והוא מחיל עליה את קונספט "bring your own subtext". אז הוא שלח את כולם לכתוב fan fiction. *כבוד* כך אמנות צריכה להיות כמו שמחזות פתוחים לאינטרפטציות.

 

[ס א א ס קי]

כל כך לא קלטתי את זה...

!!! ממתי ואיפה, אם מותר לשאול? (והידד לג'וס

)