להקלת קריאת תגובתי אפרט מראש את סדר נושאיה ותחליט על מה לדלג
בסעיף א אתייחס לטענתך, שההגדרות חשובות.
בסעיף ב אתייחס לטענתך, שלא היזכרת את המונח "מיסטיקה".
בסעיף ג אתייחס לטענתך, ששלושת האישים שעליהם דיברת לא ראו בתחום עיסוקם הקבלי עבודת אלילים.
בסעיף ד אתייחס לטענתך, שהאישים הנ"ל - תרמו לקורפוס הנקרא יהדות - יותר מכפי שליבוביץ תרם [לקורפוס הזה].
א. לגבי סוגיית חשיבותן של ההגדרות, אפשר שלא פירשת נכונה את כוונתי במילה "חשוב". ההגדרות הן אינסטרומנט המיועד למנוע קצר-תקשורתי, וזה אכן חשוב - אבל בכך מסתיימת כל חשיבותן. למשל, אם - כשאני אומר "יהדות" אני מתכוון אל
, בעוד שכשאתה אומר "יהדות" אתה מתכוון אל
, אז עלול להיווצר בינינו קצר תקשורתי - אם אתעקש שהיהדות מייללת - בעוד שאתה תתעקש שהיהדות אדומה. לכן, כדי למנוע את הסיכוי להיווצרותם של קצרים-תקשורתיים מסוג זה, מקדימים לתת הגדרות - שהן כמובן תמיד שרירותיות. למשל: אני אנצל את זכותי להגדיר (שרירותית) שה"יהדות" היא
, ואחר כך אטען כי - בכפוף להגדרה השרירותית הזו - יוצא שהיהדות מייללת, ואז
תהיה כפוי להסכים איתי שאכן - היהדות מייללת
בכפוף להגדרה השרירותית הנ"ל; בעוד שגם אתה מצידך תנצל את זכותך להגדיר שה"יהדות" היא
, ואחר כך תטען כי - בכפוף להגדרה השרירותית הזו - יוצא שהיהדות אדומה, ואז
אהיה כפוי להסכים איתך שאכן - היהדות אדומה
בכפוף להגדרה השרירותית הנ"ל. מה למדנו מכל זה? שההגדרות חשובות - למניעת קצרים תקשורתיים: כשמקדימים לתת הגדרות, זה מביא להסכמות. ליבוביץ ידע את כל זה, ולכן הקדים לתת הגדרות, כדי למנוע קצרים תקשורתיים בינו לבין מאזיניו.
ואף על פי כן, ההגדרות אינן באמת כה חשובות; כלומר, הן לכל היותר חשובות ברמה
האינסטרומנטאלית הנ"ל - לשם מניעת קצרים תקשורתיים, אבל הן אינן חשובות בחשיפת
מהותם של דברים. מהות - אף פעם אינה תלויה בהגדרה - אלא תלויה בממצאים אמפיריים. הנה לך דוגמה לטענה מהותית
:
היא יותר קרה מאשר
. זה מהותי, כי זה לא תלוי בהגדרה (לפחות בהנחה שכולנו יודעים מה זה "יותר קרה").
איך כל זה קשור אלינו? למעשה זה קשור לשתי הודעותיך הראשונות לגרי, שהיו כרוכות בביקורת שהתבססה על המובן שאליו התכוונת כשדיברת על
ה"יהדות". אז על כך אמרתי, שההגדרות של מובני המילים - אינן חשובות; כלומר, הן אינן חשובות ברמה המהותית (אלא רק ברמה האינסטרומנטאלית כאמור). כל אחד רשאי להגדיר את המילה "יהדות" איך שהוא רוצה, שהרי ממילא המהות איננה נמצאת בהגדרות - אלא בעובדות האמפיריות - כגון
בעובדה הסוציולוגית שעליה עמדתי בתגובתי הראשונה לך. לפחות תסכים איתי על
העובדה המהותית הנ"ל, כי זה העיקר, ולא מה הפירוש של המונח "יהדות".
ב. מיסטיקה: כשכתבתי "מיסטיקה", התכוונתי אל מה שאתה התכוונת כשדיברת על "תורת הסוד העברית שהתפתחה ונעשתה ה'קבלה' כשם כולל"; אז אני קיצרתי את זה, וכתבתי "מיסטיקה". מה זה משנה איך קוראים לזה? אתה לא רוצה לקרוא לזה "מיסטיקה"? אין בעייה: אני בהחלט מוכן לנהל דו-שיח שבו נשתמש שנינו בביטוי הארוך יותר שבו השתמשת אתה: "תורת הסוד העברית שהתפתחה ונעשתה ה'קבלה' כשם כולל". אין לי בעייה ! הלא ממילא אין חשיבות מהותית בכינויים השרירותיים, שבהם אנחנו משתמשים - בעת התיחסותנו אל הדברים השונים (להוציא את החשיבות האינסטרומנטאלית - הקיימת בהגדרות של מובנם של הכינויים - אשר כאמור מיועדת אך ורק למניעת קצרים תקשורתיים ותו לא). אבל אני עדין עומד על דבריי הקודמים
והמהותיים, שהקבילו - בין העיסוק הקבלי (החוץ-הלכתי) של שלושת הפוסקים שהיזכרת - לבין העיסוק הרפואי (החוץ-הלכתי) של הרמב"ם. לפחות תסכים איתי על
ההקבלה המהותית הנ"ל, כי זה העיקר, ולא מה הפירוש של המונח "מיסטיקה".
ג. לגבי טענתך, שהאישים הנ"ל לא ראו בתחום עיסוקם עבודת אלילים: דומני שגם ליבוביץ מסכים - שבסוגייה זו הם לא ראו איתו עין בעין.
ד. לגבי טענתך, שהאישים הנ"ל תרמו לקורפוס הנקרא יהדות - יותר מכפי שליבוביץ תרם [לקורפוס הזה]: ובכן זה כבר תלוי בהגדרה של "הקורפוס הנקרא יהדות". אם נגדיר את הקורפוס הזה בתור הלכה, אז אתה בודאי צודק, וגם ליבוביץ יודה בכך, שהרי גם הוא מודה כי - כמות ספרי ההלכה (ההלכתית נטו ללא שום נגיעות קבליות) שחוברו ע"י כל אחד משלושת האישים הנ"ל לבדו - גדולה בהרבה מאשר כמות ספרי ההלכה שחוברו על ידי ליבוביץ. אבל אם תגדיר את "הקורפוס הנקרא יהדות" בתור הפילוסופיה של היהדות, אז תמהני אם אתה צודק: ליבוביץ תרם לפילוסופיה של היהדות - הרבה יותר מכפי שתרם רבי יוסף קארו לפילוסופיה של היהדות; לגבי הרמב"ן והרב קוק, דומני שהם משתוים לליבוביץ - מבחינת כמות תרומתם לפילוסופיה של היהדות; מאידך, לגבי איכות תרומתם, זה כבר סיפור אחר, התלוי בעיני המתבונן.