הנחות מוסר בעייתיות מאד../images/Emo70.gif
ראשית מחאה קטנה: אני לא הצעתי בשום רגע לעשות ניסויים במפגרים. מי שהציע זאת היה מי שקבע שהקריטריון לעריכת ניסויים מתבסס על עצמת הסבל שחש אובייקט הניסוי, ושזו בתורה היא פונקציה של היכולת לחשוב מחשבות מורכבות. עכשיו לעניין. לפי דבריך, נשענת תפיסת המוסר שלך על שתי הנחות היסוד הבאות (ותקן אותי אם אני טועה): א. כל בעלי-החיים, מהיצורים הנחותים ביותר ועד לקופי האדם המתקדמים ביותר, שונים באופן
מהותי ויסודי מכל בני האדם. שונוּת זו מתבטאת בכך שכולם מהראשון עד האחרון אינם מסוגלים (לשיטתך) לחוש סבל שישתווה בעוצמתו לסבל האנושי, וזאת משום שאין ביכולתם לחשוב "באופן מורכב" מחשבות כגון "מה בכלל קורה כאן?" ואחרות. ב. מטרת המוסר היא לשמור על הציביליזציה שלנו, שמורכבת כולה רק מבני אדם. ראשית, יש סתירה בין שתי הנחות היסוד שלך. אם הנחה ב´ נכונה, הרי שכל מי שאיננו בן אדם נמצא בכלל מחוץ לציביליזציה שהמוסר בא כביכול לשרתה, ולכן אין שום משמעות מוסרית לסבלו ואין שום טעם לנבור בשאלה האם מדובר בסבל כזה או אחר. אם לעומת זאת הנחה א´ נכונה, הרי שגם בעלי-החיים זכאים להתחשבות מוסרית כלשהי (בהתאם ליכולתם לחוש סבל) ולכן גם הם מהווים חלק מאותה "ציביליזציה" שבהנחה ב´ הוגדרה כמכילה רק בני-אדם. יחד עם זה לא נורא שיש סתירה, כי גם בעומדן בפני עצמן אף אחת מהטענות האלה לא מחזיקה מים.
הטענה לגבי קיומו של הבדל מהותי ויסודי בין בני-האדם לבין כל שאר בעלי-החיים הופרכה באופן מוחלט ע"י תורת האבולוציה של דארווין, שכמדען אני משער שאינך חולק עליה. מצדדי הניסויים בקופים אוהבים לצטט בהקשר זה את מספר הקסם 98.7%, שהוא הזהות הגנטית הקיימת בין האדם לבין השימפנזה. האם נשמע סביר בעיניך שכל היכולות המנטליות שתיארת, שחלקן מורכב הרבה יותר מאחרות, מרוכזות כולן באותו אחוז ושליש המבדיל אותנו מהם? האם אין בעצם העובדה שחיות מעבדה, כולל אפילו מכרסמים קטנים ובוודאי כל חיה מתקדמת יותר, ינסו באופן אקטיבי להימלט מכלוביהן ומידיו של הנסיין שיכאיב להן, משום הוכחה מספיק טובה שהדבר גורם להן סבל קיצוני? הארנבות המוחזקות בסד במהלך מבדקי Draize Test שבמסגרתם נמרחים חומרים צורבים על עיניהן, זועקות בקול שבר ומטלטלות את ראשן כל כך בחוזקה עד שחלק מהן שוברות את מפרקתן ומתות במקום. האם שמעת פעם ארנבת זועקת? האם תוכל להביט בארנבת כזו ולטעון שהסבל שהיא עוברת נחות במשהו מהסבל הצפוי לאדם שיוחזק ויטופל באופן דומה? בקיצור, לא מאד משכנע, ונראה קצת כמו נסיון לצייר את המטרה (שהיא מתן הוכחה שחיות לא ממש סובלות) סביב החץ. הטענה השניה שלך, לפיה המוסר מיועד לשרת רק בני אדם וכל מי שאיננו אדם אינו זכאי ליחס מוסרי, נשללה לראשונה אפילו לפני דארווין הקשיש, ע"י הפילוסוף ג´רמי בנתאם (אבי תורת התועלתנות) עוד בסוף המאה ה-18. יש בהחלט אנשים שמחזיקים עד היום בדיעה כזו כפי שיש אנשים שמחזיקים בדיעה שיהודי (או אישה, או הומוסקסואל, או אדם בעל נכות מסוימת) הוא יצור שאינו זכאי לזכויות של אדם "רגיל". המשותף לכל התפיסות הנ"ל הוא שהן מגלמות בתוכן
אפליה שרירותית ובלתי הוגנת, משום שהן מקשרות בין תכונה כלשהי (יהדות, גיל, מין, גזע, מין ביולוגי, העדפה מינית וכו´) לבין זכויות שאינן קשורות מהותית לקיומה של אותה תכונה. למה הכוונה "שאינן קשורות מהותית לקיומה של אותה תכונה"? הכוונה היא לכך שהגיוני לשלול מאדם את הזכות לעשות הפלה מהסיבה שהוא גבר, שכן הזכות לעשות הפלות סביר שתהיה מוגבלת לנשים בלבד. לא הגיוני לשלול מאותו גבר את הזכות ללמוד באוניברסיטה מהסיבה שהוא גבר, שכן אין שום קשר בין מינו של הסטודנט לבין יכולתו וזכותו ללמוד באוניברסיטה. מי שלא יקבל סטודנט לאוניברסיטה רק משום שהוא גבר, יחטא באפליה כלפי אותו סטודנט ויצטרך לשאת בתוצאות. וזה, ידידי, בדיוק מה שעושה הנחת היסוד השניה שלך. המוסר שלך מבקש לשלול לחלוטין מכל בעלי-החיים את הזכות הבסיסית לחיים ללא סבל וללא עינויים, רק משום שהם אינם בני-אדם ולמרות שגם מי שאיננו בן-אדם מסוגל בלי שום ספק לסבול מעינויים. לי זה נראה כמו גזענות (למעשה "סוגנות") פשוטה שמוצגת במסווה של מוסריות יתרה.
