היסטוריה ופרהיסטוריה
כפי שודאי ידוע לך, המאורע שמפריד בין ה"פרהיסטוריה", וה"היסטוריה" הינו המצאת הכתב. באופן גס, רגע לפני המצאת הכתב היינו ב"פרהיסטוריה" ורגע אחריו, היא תחילת ההיסטוריה. לא מדובר, אם כן, בקפיצה אבולוציונית כלשהי, למרות שהמצאת הכתב היא שאיפשרה את תחילת התקדמות והצטברות הידע האנושי. ללא היכולת לתעד דברים, היה צורך בכל דור ודור לצבור את הידע כמעט מהתחלה. נניח לרגע לקופים, ונדבר על דבורים. זה הופיע בתוכנית טבע כלשהי שראיתי לפני זמן רב, כיצד הדבורים מבצעות "מחול" בהגיען לכוורת, כאמצעי תקשורת להכוונת חברותיהן לשדה פרחים קרוב שהן מצאו. אני מניח שלא תטען שדבורים הן אינטיליגנטיות יותר מקופים, וזה מוביל למסקנה שכפי הנראה העברת אינפורמציה או אי העברת אינפורמציה תלויה לא רק ביכולת, אלא בעוד אי אילו דברים. למשל: תבניות חברתיות, ובמקרה של קופים אולי ... שיקול דעת שאינפורמציה זו אינה נדרשת להעברה, או שאינה רלוונטית. אני חושש שנפלת כאן בדיוק בהנחת היסוד עליה מתבססים ניסויים בבעלי חיים: הנחת, שהניסויי שתכננת עם הקופים היה כזה שבו בידדת את הפרמטר הנבדק - במקרה זה יכולת תקשורת לשיתוף אינפורמציה בין פרטים בחבורה. ערכת תצפית, ולפיה החלטת שזה שקוף אחד לא מספר משהו לקוף אחר משמעותו שאינו יכול לספר לו את זה. התעלמת מהאפשרות שהאינפורמציה הזו לא נחלקה בין הקופים בשל אופי הקבוצה ותבניות ההתנהגות בין חבריה - קרא לזה התרבות בקבוצה! אפשרות זו דוקא נראית לי סבירה, לאור העובדה שאפילו חרק כמו דבורה מסוגל לחלוק עם חבריו אינפורמציה רלונטית. בנוסף, אני מודה ומתוודה: גם אם היית לוקח אותי מהגן לפני כמה שנים, ומלמד אותי לפתוח כספת שיש בתוכה אוכל שאני אוהב, אני לא בטוח שכשהייתי חוזר לחברים שלי בגן הייתי מספר להם על הכספת, ואיך פותחים אותה. אני לא חושב שגם הייתי מספר להם על זה כמה שנים אחרי, לצורך העניין. האם אני סוציומט באופן יוצא מגדר הרגיל, או שמא גם יתר חברי הפורום לא היו רואים בהעברת האינפורמציה הזו משהו דחוף? הרי בסופו של דבר, לא לקופים, וגם לא לי - אם היית עושה עלי את הניסויי, לא טרחת להבהיר שזה משהו שחשוב וכדאי שנעשה: כי זה מדד לאינטיליגנציה שלנו, ליכולת התקשורת שלנו, ובכלל למודעותנו לעצמנו, ליקום, ולחיים! ולנו (לקופים ולי) זה לא היה חלק מתבניות ההתנהגות המקובלות, מה לעשות... ראיתי לא מזמן סרט מ-ד-ה-י-ם, ששמו "מלכודת לפרקליט", ושם אמר השטן שהיהירות היא החטא החביב עליו ביותר. אני חושב שהניסויי ההוא שתארת עם הקופים בהחלט חוטא בחטא היהירות: הנחת היסוד שלך היא שמה שאתה לא רואה לא קיים. לא חשבת לרגע, שאתה לא רואה טוב - וזו בעיה. שי משולם