כבד לי על הלב

../images/Emo24.gif גדול גדול. את אישה אמיצה!

באמת אמיצה. את גם עומדת ופועלת במצב קשה כזה וגם מתעמתת עם בן זוגך בעניין. זה לא קל והרבה יותר פשוט לא להגיד כלום או לזעוף ולא לטפל בבעיה. כל הכבוד!
 

hagaram

New member
משתמע מהדברים שלו כאילו שהוא

מקנא בה, היה רוצה אותך רק לעצמו לפעמים?! את מתחברת? "תמיד את בצד שלה" - משפט שאני זוכרת הרבה מהילדות מפי או מאחותי - מופנה לאמא שלי...
 

נונינקה

New member
קודם כל חיבוק גדול

לי מפריע בסיפור זה המשפט "אם היא הייתה ילדה נורמלית". כולנו לפעמים מאבדים קצת שליטה והילדים יכולים להרגיז מאד, אבל אני משננת לי כמנטרה שזו התנהגות חולפת והילד שלי בבסיסו הוא ילד טוב. לדעתי, את צריכה לברר איתו מה עומד מאחורי המשפט הזה. מה הוא חושב על הילדה באמת. היא ילדה נורמלית לחלוטין שלפעמים ההתנהגות הרגעית שלה אולי יכולה להוציא מהכלים, אבל הוא הבוגר והוא צריך לשלוט בעצמו. על זה צריך לעבוד. מילים חזקות ממעשים וצריך להימנע בכל הכוח ממשפטים כאלו. זה מטביע חותם חמור ועל זה לא הייתי מבליגה. מה שכן, את צריכה לבוא ממקום רגוע ונהל שיחה עניינית. לא מהבעירה בה את נמצאת כרגע.חשוב להסביר לו שמדברים על התנהגויות ולא על הילד עצמו, כי התנהגות זה דבר הפיך ובר חלוף לעומת זאת להגיד לילדה שהיא לא נורמלית, לא הייתי מקבלת. מחבקת אותך
 
אני יודעת היטב מה הוא חושב.

אופק לא ילדה קלה. באמת. היא עקשנית מאוד, היא לא ישנה לילות רצופים עד עצם היום הזה (בת 3 ורבע) היא מרטיבה בלילה וגם ביום, היא צורחת ומתחצפת.... היא טום-בוי, ובתור בכורה קשה לנו איתה. אני כל הזמן קוראת על הורות, חוקרת, בודקת שיטות, מנסה לפצח את התשבץ (כמו כולם, אני מניחה). מבחינתי היא ילדה חכמה ונבונה ויפה ומוכשרת, אבל מה לעשות- לא קלה. מבחינת עמית היא הילדה הכי קשה שיש, מחוץ לטבלאות, וכן- לא נורמאלית. שמתי לב שעם דורון הוא הרבה יותר אוהב, ומדבר ברכות, את אופק הוא אפילו פחות מחבק....
 

hagaram

New member
נשמע כמו "נבואה שמגשימה את עצמה"

מה שעוד יותר מצדיק טיפול מיידי
 
היידי,

מעבר לחיבוקים, אני מרגישה שאני מוכרחה להתייחס לעוד ענין: ה"תיוג" של אופק כ"ילדה לא קלה". את אומרת שעמית רואה בה לא נורמלית והכי קשה שיש, אבל אפילו את מגדירה אותה כ"לא קלה". שמעי, בתי נעמה (ילידת אותו תאריך של אופק, רק שנה מאוחר יותר) עונה אף היא לאותו תיאור: מאד מאד עקשנית, לא ישנה לילות רצופים, צורחת עד לב השמיים כשלא מקבלת מה שהיא רוצה, לא ממש מתחצפת אבל בהחלט עושה "דווקא" - ומעולם לא חשבתי עליה שהיא ילדה לא קלה. היא ילדה. נקודה. וההתנהגות שלה עדיין מצויה בטווח ההתנהגויות ה"נורמליות" של ילדים. היתה לי פעם חברה, שתירצה את זה שהיא לא מוצאת בן זוג בכך שהיא עצמה "בחורה לא קלה". אמרתי לה שלטעמי זו שטות, וזה משבש את ראיית עולמה. היא בחורה בוגרת, שלמה, אינטיליגנטית וחריפה, ויש לה, כמו לכל אחד ואחד מאיתנו, את ה"שריטות" שלה, את המגרעות שלה. קיומן של מגרעות כאלה ואחרות לא הופך אותה ל"לא קלה". זאת היא, ככה היא, אף אחד לא מושלם, גם לא היא. והיא צריכה להפסיק להתנצל על זה בפני בן הזוג, וצריכה להפסיק להרגיש אשמה בכך שהיא "לא קלה". אנא היידי - עשי גם לעצמך סוויץ' בראש. בגיל שלוש ורבע הם כולם ילדים. לא קלים ולא קשים. פשוט ילדים.
 

ornaok

New member
../images/Emo24.gif איזה סיטואציה קשה!

בתור בחורה קריזיונרית ביותר שלפעמים קרובה מאוד לאיבוד העשתונות, אני מרגישה הזדהות קלה גם עם עמית, אבל לא לחלוטין. אסור לנו לתת לעצמנו לחצות את הגבול, למרותצ שלפעמים זה קשה נורא. וכן, אני חושבת שאם הוא לא יבוא מרצונו ויגלה שהוא זקוק לעזרה את צריכה לנקוט בכל צעד - אפילו קיצוני כמו לעזוב לכמה ימים, או לפחות לאיים בעזיבה, כדי לעזור לו לחזור למסלול. והוא חייב להתחיל בהתנצלות לאופק, ולהגיד לה שהיא ילדה נהדרת ואבא כעס ואמר דברים שהוא לא מתכוון אליהם ולא חושב אותם באמת. לא מקנאה באף אחד מכם על הסיטואציה שנקלעתם אליה, ומקווה שזה היה הקו האדום שהדליק מנורת אזהרה לא רק אצלך - אלא גם אצל עמית, ומכאן הדברים יחזרו לפרופורציה ותוכלו לטפל בהם. שולחת
וחיזוק
 
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

מזדהה מאוד עם אורנה. וגם מסכימה איתה על מה שהיא כתבה לך. בעיקר על ההתנצלות לאופק - הוא חייב להתנצל ולהסביר - היא דווקא יכולה ללמוד מזה לא מעט. אני מבינה את הסערה הריגשית שאת נמצאת בה - וליבי איתך. אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומך (בטח לא הייתי מפסיקה לבכות, אבל במישור הפראקטי הייתי מתפללת שהיום לא יגיע הבייתה.
 
../images/Emo4.gifסליחה טעות

אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומך (בטח לא הייתי מפסיקה לבכות, הייתי מתפללת שהיום לא יגיע הבייתה. במישור הפראקטי - אין לי מושג...
 
תודה לשתיכן.

טוב גם לשמוע מנשים קצרות רוח, (גם אני כזו) וגם לדעת איך להתחיל את הדיון בערב. בהתנצלות.
 
אוי יקירה ../images/Emo24.gif

נשמע כל כך קשה. ולחשוב שבשבוע שעבר בכיתי כי אהוד אמר על עומר "ילד קשה".... כל כך מבינה ומזדהה עם התחושות שלך, ונראה לי שרק טיפול/סדנא כלשהו/י יכולים להועיל כאן. שולחת לך את כל החיזוקים שבעולם ובטוחה שתקחי החלטה נכונה
 

ו שתי

New member
היידי,

אני לא יודעת מה ליעץ, אבל נראה לי ברור שצריכה לבוא התערבות מבחוץ. לויודעת אם הוא לבד, או כולכם כמשפחה, אבל צריכבה לבוא עזרה חיצונית. לצערי כאן מסתכמות התובנות שלי. שולחת לך טונות של חיבוקים ועידוד מאסיבי. ותזכרי. את אמא מצוינת, את הורה נפלא, ואני בטוחה שגם עמית הוא לא אבא איום. זה פשוט משהו שתצטרכו להתגבר עליו.
 
כן. זה קו מחשבה מעודד.

זה עוד משהו שצריך להתגבר עליו. עוד מהמורה בדרך. תודה.
 
התכווצתי כשקראתי את ההודעה../images/Emo24.gif

אני גם מצטרפת להמלצה על יעוץ מבחוץ, או אולי במסגרת של סדנאות הורים, אם הוא לא ירצה טיפול אישי.
 
למעלה