היידי יקרה...
קראתי מה שרשמת גם קראתי את כל התגובות. משהו בי אומר שהבחור הזה, לא אדם אלים מיסודו, אדם פשוט עייף ותשוש. כנראה סוחב על עצמו עול חיים שלם וכבר אין לו כח להתמודדויות "קטנות" כאלה עם הילדה. לא יודעת למה, אבל הסיפור נשמע מאוד לא נחמד אבל יחד עם זאת לא כזה גרוע, לא הייתי מקטלגת אותו כאדם אלים או מכה. הייתי אומרת , האדם איבד שליטה, והוא עשה זאת משום שכבר אין לו כח להתמודד יותר עם הסיטואציה. קודם כל לדעתי, יש לבודד את האיש מה גורם לו מתח כזה גדול בחיים, עייפות, לחץ בעבודה, עול כלכלי, לא יודעת, לראות מה הנקודה שהכי קשה לו בחיי היום יום ורואים איך פותרים אותה, הוצאת הכעס על הילדה הינה רק הסמן של נגמר הכח ולא משהו אחר בעיני. אני בהחלט חושבת שצריך לדבר על הנושא, לפתוח אותו, לספר לו כמה קשה את מרגישה עם הסיטואציה ועד כמה קשה לך במחשבות שאת מתארת פה, יחד עם זאת גם לפתוח מנגד את הסיבות שגרמו לאובדן שליטה ואת הדרך המשותפת שלכם לפתור אותם. לא הייתי קמה ועוזבת אותו ובטח לא מפחידה אותו , הוא ברגע קשה של החיים, וכחברים אתם צריכים לחצות זאת יחד בשיתוף ובעזרה. אם הייתי מרגישה שהסיטואציה מסוכנת לא הייתי חושבת שצריך להישאר שם, אבל לא נראה לי מהצד שהמצב כל כך קשה. אנחנו בני אדם, וטעויות קורות, רק חשוב להבהיר וללמוד מהטעויות האלה, ואיך מתומדדים במצב לחץ, לעיתים תגובות כאלה קורות משום שלא רץ לא במוח מה עושים שבא ל"חנוק" משהו כזה ... כמו .. בסיטואציה שאתה חושב שהיא בלתי אפשרית, עזוב את המקום מידית, לך שתה כוס מים, תקרא לאשתך וכו'... זה משהו שכן צריך לצייד אותו בכך, שהוא מרגיש שאופק עוברת את הגבול והוא עומד להשתגע אפשר לעשות פסק זמן. אני לא יודעת למי מאיתנו לא הייתה הרגשה שעוד שניה הוא עושה משהו רע, צורח או מפליק... אבל לרובנו יש מנגנון שמנגד שמנתב אותנו להתנהג אחרת או לשנות סיטואציה. לי אישית קורה שאני עייפה מאוד, קשה לי להתמודד עם דברים ואני מרגישה איך הכעס בתוכי גואה.. אני מודה, לא הרמתי יד על הבת שלי מעולם וגם לא זרקתי משפטים "קשים " כמו שלו, אבל.... אני לא יודעת אם מצבים כאלה כמו שאני מגיעה אליהם לא יובילו אותו יום אחד למעשים כאלה, שנשמעים לי לא טובים אבל בהחלט לא נוראיים. לפעמים פשוט לנוח קצת , לקחת פסק זמן מהחיים ה"קשים" ... נותן כוחות, ולוא דווקא סדנאות או טיפול פסיכולוגי. דבר אחד בטוח, את צריכה להיות שם לעזור לו להתנתב, להעביר לו שהוא פוגע באופק הוא פוגע מאוד גם בך וגם במשפחה שלו הכה חשובה. להדהד לו בראש שהיא רק בת 3, שהיא לא חושבת בהגיון שלו ובגיל הזה עדין מותר לה, שהוא החזק והיא החלש, והוא צריך לשמור את העוצמות שלו לדברים חיובים. מבינה מאוד מה את עוברת, מצטערת שיש גם רגעים כאלה קשים, אבל עם חשיבה משותפת ותמיכה הדדית אפשר לשנות ולסייע.
לך ולאופק ומצטרפת לעצות הנבונות בשרשור.