אז דבר רק בשמך, למה להכליל? יכול להיות אחרת, נעים מאוד
כשאני כותבת על מקרים שקרו לי אני לא מתייחסת אליהם כאילו אם זה קרה לי ודאי זה קרה לכולם וזה תמיד ככה וכו'. קוראים לזה
פרופורציות.
מובן שבפייסבוק תקרא בעיקר תלונות, בדיוק כפי שבחדשות מדווחים בעיקר על אסונות... האם פירוש הדבר שמסוכן שם בחוץ ולכן לא נצא מהבית? סביר שלא. השגרה עדיין חיה וקיימת ורוב הזמן הכול בסדר (טודו בום
); אנחנו שמים לב כשמשהו קורה (וכמובן כשהוא קורה לנו מבחינתנו הוא ב-100%, גם אם סטטיסטית הוא די נדיר).
אנשים מרוצים ש"סתם" קיבלו את החבילה והכול היה סבבה בד"כ לא טורחים לכתוב שבחים לדואר... אבל גם התלונות שאתה קורא, ואני לא מזלזלת בהן, הן לא הרבה באחוזים. לו היו אומרים לך לפני ניתוח שהוא יצליח ב-99%, היית מרוצה מהסיכוי, לא? אז בוא נניח רגע ש-99% מהחבילות מחו"ל נמסרות ליעדן (הדואר, אגב, מצהיר על
פחות מאחוז של אובדן, אבל רק לצורך הדיון), בהתחשב בכך שמתקבלות כיום בדואר
יותר מ-
50 מיליון חבילות בשנה (רק מחו"ל, לא כולל בתוך ישראל!), המשמעות תהיה שכחצי מיליון חבילות לא יגיעו. זה כמובן המון, ולכן במקרה כזה היית קורא הממממון תלונות (מוצדקות; לא כולל גם כאלה שלא, אל תשכח שרבים מתלוננים ובסוף מקבלים), וזה, להזכירך, במצב ש-99% מהחבילות נמסרות, כלומר הסיכוי שלך לקבל את החבילה מצוין (ולמרות זאת היית קורא הרבה תלונות).
פרופורציות.
אף שירות דואר לא מושלם; דואר ארה"ב איבד לי בשנה שתי חבילות רשומות, אחת ששלחתי ואחת שנשלחה אליי, ובמקרה שלי זה יוצא יותר מאחוז; אז מה זה אומר? כלום. אני אדם אחד, סטטיסטיקה לא עושים ע"ס ניסיון אישי שלי וגם לא של עוד עשרה או אפילו חמישים אנשים כאן או בפייסבוק. מספרים גדולים עובדים אחרת. לא הפסקתי להשתמש בדואר בשל כך, וברור לי שדברים כאלה קורים וימשיכו לקרות, ועלולים לקרות גם לי. בדיוק כפי שאני עלולה חלילה ללכת ברחוב ולהידרס, אבל זה לא ימנע ממני לצאת לרחוב.
בסופו של דבר רוב מוחלט מהחבילות כן מגיעות ליעדן, ואלמלא זה היה המצב, אנשים היו מפסיקים לקנות באופן מקוון; בפועל הכמויות רק הולכות וגדלות כל הזמן... ולכן גם התור והעיכובים. כשאתה מגיע לנתב"ג, בעיקר בתקופות העמוסות, אתה מחכה יותר בתור כי כיום יש יותר אנשים שטסים. אבל את זה קל לראות, כי אתה רואה את התור בעיניים.
זה נכון גם לחבילות, רק ששם אתה לא רואה את התור. במשלוח רגיל (שאינו משודרג / אקספרס) בד"כ לא מעלים את החבילה על מטוס ביום שבו היא נמסרה בסניף. הבעיה אינה זמן הטיסה עצמו (שאפילו מארה"ב הוא הרי פחות מ-24 שעות); העיכובים הם כי יש תור (אלא אם שילמת אקסטה כדי להימנע ממנו. גם בטיסות אפשר. זמן = כסף). גם מרגע הנחיתה בארץ אני לא יודעת כמה זמן עובר עד שמעבירים אותה מנתב"ג למרכז המיון במודיעין (עובדי הדואר אינם עובדי רשות שדות התעופה, הם לא פורקים מטוסים).
אני כן יודעת שכשאני מזמינה חבילות מגרמניה, למשל (ובשנה האחרונה הזמנתי לא מעט, כולן נשלחו עם מעקב) מרגע שמופיע נשלח בדואר הגרמני עוברים לפחות שבועיים עד שאני מקבלת עדכון במספר המעקב שהחבילה בישראל (בפעם האחרונה היה לי מזל ונדרשו רק כעשרה ימים). ברור שזה לא זמן הטיסה עצמו... ברור לי גם שלא יושבים ומחכים רק לחבילה שלי. אבל גם אם היא תגיע בעוד שבוע, זה הרי לא באמת משנה, אז למה סתם להתעצבן או לקחת ללב?
אחרי כ-15 שנים של הזמנות מקוונות, אני לא מתרגשת בקלות. הרי מדובר במוצרי צריכה מסחריים, לא הזמנתי את המונה ליזה או משהו אחד ויחיד שאין שני לו. אני גם לא מזמינה מוצרים באלפי שקלים. הרוב המוחלט יגיע במוקדם או במאוחר (עדיף במוקדם, כמובן, אבל אם במאוחר, מה אני יכולה לעשות? ללכת לסניף ולצעוק על הפקידים? הם לא אשמים וזה לא יזרז או ישנה את המצב). פה ושם קורה שחבילה שהזמנתי לא הגיעה, אני פותחת תלונה על אי הגעה ומקבלת את כספי בחזרה (או ששולחים לי שוב או שאני מזמינה מחדש). נכון, היה מבאס לחכות לחינם, אבל זה עדיין לא אסון ולא סוף העולם.
פרופורציות.
