כשהבעל יוצא נגד אימו

לוסי87

New member
כשהבעל יוצא נגד אימו

לראשונה נכנסת לפורום ורואה פה הרבה דברי חכמה...
אז נתחיל מזה שיחסיי עם חמותי ידעו עליות ומורדות לאורך 5 שנות נישואים. בגדול תמיד השתדלנו לא לגעת בנושאים בעיתיים וגם אם יחסינו לא היו חמים, הם לא היו קרים.
קרה בעבר שהיו ריבים ממש משמעותיים אבל התגברנו עליהם.
לפני שנולדו לנו ילדים הבטיחה לעזור, מה שלא קרה. בעלי התעמת איתה על כך כבר מספר פעמים (זה הפריע לו בזמנו) אבל לא הניב תוצאות. חמי וחמותי עובדים וילדינו הם נכדיהם היחידים. מספיק להם להתראות פעם ב-3 שבועות כאשר הם גרים 35 דקות מאיתנו.
מספרת בקצרה מה קרה כך שבעלי לא מוכן להתראות עימה: לפני כחודש בעלי נסע לחו"ל מהעבודה ונקלעתי למצב חירום שהילדים חלו ונואשתי לעזרה. ביקשתי ממנה לראשונה עזרה והיא סירבה בטענה שלא יכולה לקחת חופש כיוון שיום לפני כבר לקחה חופש ויום למחרת נוסעת לנופש (ביקשתי עזרה לאותו יום). נכון, התאכזבתי נורא והדברים התלהטו לכדי ריב כאשר הטחנו אחת בשניה מלא דברים.
בכל מקרה, לאחר שבוע שחל יום הולדתה באנו אליה עם מתנה והיא המשיכה לגעור בי, הטיחה דברים גם בבעלי. החוויה היתה מאוד טראומטית בשבילי, היא פשוט התעלמה ממני כל הביקור. שתקתי.
בעלי מאוד נעלב מהיחס שלה ואינו מוכן לנסוע אליהם. אני חוששת שהמצב יחמיר. דיבורים איתה לא עוזרים, היא ישר פוצחת בריב. אמרתי לו שהיא מוזמנת אלינו והוא יכול לנסוע לבד עם הילדים. התקשורת עימה לא קלה גם לו.
איך יוצאים מהמצב הזה? או האם בכלל יש צורך לצאת ממנו?
 
חבל שנכנסתם למצב

די ברור שהחמים לא רוצים לשמש כבייביסיטינג לילדים. וזו זכותם המלאה.
ניסית לבקש בכל זאת, והיא סרבה.
(גם סבא וסבתא שרגילים לטפל בילדים, לא תמיד מסוגלים לטפל בילדים חולים. וגם לא תמיד מסוגלים להקפצות של מהיום להיום).
היא ניסתה להסביר למה, לא סתם אמרה ״לא״.
במקום להגיד ״טוב, לא נורא״, בחרת להתעמת איתה.
חבל.
איך לצאת מזה?

אולי להביא זר פרחים ולהתנצל.

(אגב - אני עצמי כלה, ולא ביחסים משהו עם חמותי. ככה שאי אפשר להגיד שאני ״עוד-חמות-מעצבנת-שונאת-כלות״. )
 

לוסי87

New member
נכון אבל...

מעולם לא ביקשנו את עזרתם ולא ציפינו.
כבר באתי אליה עם מתנה (שאני בחרתי) לאחר הריב...צריך להתרפס בפניה עוד?
 
את מרגישה שהתרפסת לפניה?

אם הכוונה היא שנתת מתנת יום הולדת, אז אם זו מתנה גם מטעם הבן שלה והנכדים שלה, זו לא התנצלות. ובטח לא התרפסות.

אם באת ונתת מתנה סתם ככה לא בגלל שום סיבה, אז זה סוג של התנצלות בלי מילים.
אבל גם אז - אולי חמותך היא טיפוס שצריך לשמוע מילים.
 

yeshpitaron

New member
אולי יש משהו אחר שמפריע לה בהתנהלות שלכם כלפיה?

אולי היא מרגישה משהו שאת חושבת שהיא לא?
&nbsp
&nbsp
 

yeshpitaron

New member
אני מסכימה עם מה שכתבת רק

&nbsp
רק אוסיף, בגרות זה להבין שלא כולם חייבים ולא כולם יכולים לעמוד דום בכל מצב.
&nbsp
וכן, להגיע עם זר פרחים ולהסביר שהיית בלחץ. אגב, מה עם הצד שלך? האם לא יכולו להיחלץ לעזרתך או שהם גרים רחוק?
 
אני דווקא חושבת שאת כן מנסה לבוא לקראתה

בזה שאת מעודדת את הקשר של בעלך והילדים איתה וכן חגגת לה יום הולדת אבל אני חושבת שגם אולי לחצת אותה יותר מידי לקיר עם הבייביסיטר ולכן היא לקחה את זה לקיצוניות בתגובה שלה.
&nbsp
לא כל הסבים והסבתות רוצים לעשות בייביסיטר וזה לגיטימי, גם אם הם הבטיחו- אסור לסמוך על זה לגמרי.
&nbsp
אני אישית הייתי מנסה כן שוב לגשש ולהתנצל ולקוות שגם היא תתנצל על העלבונות שהטיחה- וזה למען שלום בית ושתרגישי טוב שעשית כל מה שאפשר כדי לשפר את היחסים ביניכם.
&nbsp
ועצה ממני: תשרייני כמה בייביסיטריות שפנויות במהלך היום בד"כ כך שתוכלי להזעיק אותן במקרים כאלה ולא תסתמכי עליה. פשוט תתייגי אותה בתור "לא מעוניינת לעשות בייביסיטר". ברור שזה מרגיז שהיא הבטיחה לפני הלידה וכו'- אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד.
 
היי


מצטרפת לדעתה של הייתיאביבקיץ...
אני באמת חושבת שאם היא לא רוצה לשמש כבייביסיטר- זאת זכותה.
יכול להיות שהתגובה שלה ביום ההולדת היוותה מוגזמת מצד שני התווכחתן יום לפני...אני מניחה שהייתה פגועה.
&nbsp
אגב,לא פירטת מה עם הורייך....אולי הם יכולים לעזור?...
&nbsp
אני חושבת שכדאי להגיע עם פרחים ולהתנצל ופשוט לא לבקש ממנה יותר לשמור.
אני חושבת שזאת מערכת יחסים מאוד חשובה במשפחה הגרעינית לכולכם...
&nbsp
בהצלחה.
 

לוסי87

New member
צודקת אבל...

כבר באתי אליה עם מתנה שאני בחרתי. זה סוג של התנצלות לא?
אמי עוזרת לנו מאוד. פשוט באותו יום אמי לא הרגישה טוב, התינוק היה חולה מאוד ולא היה לי איך להוציא ילדה מהגן..
ובאמת אנחנו לא מצפים ואף פעם לא ביקשנו.
 
את צודקת...אבל בגלל שזה היה יום אחרי הריב, כנראה הייתי טעונה

ובגלל זה הגיבה כך...
אני לא אומרת שהיא בסדר ואתם רשעים..ממש לא!
&nbsp
אני הייתי מתנצלת שוב (לאחר שעבר קצת זמן והיא יכלה להירגע), מסבירה למה ביקשת ואומרת שאת מבינה שיש להם את החיים שלהם וזה בסדר...
הייתי "בולעת את הצפרדע" במקרה הזה באמת למען שהעניים יסגר ופשוט לא מעלה את זה...
&nbsp
הרעין שמישהי הציעה- למצוא כמה ביביסיטר זמינות באמת יכול לעזור..
 
לא ברור לי למה את חושבת

שמתנת יום הולדת היא סוג של התנצלות. מתנת יום הולדת היא מתנת יום הולדת. אני לא ממש רואה איך מתנת יום הולדת יכולה להוות התנצלות - היא מקסימום יכולה להוות סימן לכך שאת סלחת לה על משהו שהיא עשתה, ולכן לא מ-נ-ע-ת ממנה את מתנת יום ההולדת. אבל כשמישהו מתנצל הוא לא מביא מתנת יום הולדת - מה הקשר? אני מניחה שגם חמותך לא רואה במתנת יום הולדת התנצלות, ולא משנה מי בחר אותה - ובצדק.
אני לא מתייחסת ספציפית למה שקרה ביניכם ולמי צודק או לא צודק - רק לעניין של מתנת יום הולדת כהתנצלות - רוב הסיכויים שחמותך לא רואה זאת כך, ואם את רוצה להתנצל - כדאי לבחור בדרך ברורה יותר.
 

לוסי87

New member
המתנה זה לא העניין

גם קצת קשה להתנצל בפני בן אדם שמסובב אליך את הגב. הרי אני לא באיזור הנוחות שלי ובאתי סך הכל עם הילדים. ולמה היא גם מתפרצת ישר על הבן שלה?
אני לא רוצה להתנצל ולא חושבת שזה יועיל למצב.
 
אין לי בעייה עם זה שאת לא רוצה

להתנצל, רק לא היה ברור לי למה את חוזרת על כך שהמתנה היא התנצלות. אין שום קשר בין מתנת יום הולדת לבין התנצלות, ומאחר שחזרת על זה מספר פעמים, רציתי להבהיר לך שהסיכוי שחמותך רואה בכך התנצלות הוא קלוש. זה הכל.

לגבי אם התנצלות תועיל למצב - ברור שהיא תועיל. זה לא אומר שאת צריכה להתנצל, אבל בדרך כלל התנצלות ושיחה מיישבת את ההדורים במצבים כמו שתיארת. את כנראה לא חושבת שמגיעה לה התנצלות ושנהגת לא כשורה באיזשהו אופן - וזכותך המלאה לחשוב כך, ולא לרצות להגיע למצב יחסים תקין שוב.
 

niki11111

New member
סבים שלא מוכנים לעזור במקרה חירום זה מגעיל

תיארת באחת את התגובות את המצב שהיית בו. בן זוגך בחו"ל, תינוק חולה מאד ואין לך איך להביא את הילדה מהגן. אני לא רואה מצב בו אמא שלי או אמא של בן זוגי שגרה בחיפה שעה וחצי מאיתנו, לא היו טסות לעזור לי.
בעיני לא לעזור בסיטואציה הזאת כי "עוד מעט אני טסה לנופש" זה לא התנהגות ראויה. נכון היא לא חייבת לעזור, מצד שני אתם לא חייבים להיות נחמדים אליה ולא חייבים לבלות זמן איתה. לא יודעת איך סבתא יכולה להישאר רגועה כשהיא יודעת שהנכדים שלה תקועים במצב חירום.

יש איזה טרנד עכשיו של "שחרור הסבים והסבתות" שלהגיד- לא מתאים לי, יש לי לו"ז משלי ולא בא לי גם. זה הכל טוב ויפה ובהחלט אי אפשר לקחת כמובן מאליו עזרה על בסיס קבוע. אבל כל זה לא תקף במקרה חירום. אני מצפה מחמותי כפי שאני מצפה מאמא שלי שהנכדים יהיו חשובים לה ושאני ובן זוגי נהייה חשובים לה. וכן, אם אני בצרה שיעזבו הכל ויבואו לעזור.

לדעתי בן זוגך צודק שהוא לא רוצה לנסוע לאמא שלו ולדעתי את לא צריכה להמשיך להתערב ולפשר. אולי הסבתא צריכה ללמוד שמערכת יחסים היא עניין דו צדדי ושלמעשים יש תוצאות.
 

לוסי87

New member
אוו תודה על התמיכה

את צודקת במאה אחוז. נכון שלסבא וסבתא חיים משלהם אבל אי אפשר לגמרי להתנער מהנכדים ובו בזמן להגיד שאוהבים ומתגעגעים אליהם.
כבר לא תיארתי מצבים אחרים שלא עזרו כגון אשפוזים וניתוחים ואף פעם לא דרשנו מהם.
 
הסבים לא מחויבים לטפל בנכדים - זה תפקיד ההורים.

הסבים בהחלט יכולים לאהוב ולהתגעגע לנכדים בלי לטפל בהם אפילו לשנייה. אמא שלי אף פעם לא מטפלת בילדות שלי, וזה לא קשור בכלל לכמה היא אוהבת אותן או מתגעגעת אליהן, ולא מפחית מהמחויבות שלי להפגיש בין הסבים לנכדים. מעולם לא דרשתי או חשבתי לדרוש כלום מהסבים. כמו שאומרים בגן ״מה שיוצא אני מרוצה״. מה שרוצים לתת יתקבל בברכה - לא רוצים, אז לא. זו לא התנערות מהנכדים, כי הם לא אלה שאמורים לטפל בהם - אלא ההורים. הסבים אמורים רק לאהוב את הנכדים וליהנות מהם. הנכדים הם הפרס של ההורים על כך שהם גידלו את הילדים שלהם. רק אם הסבים פוגעים בנכדים זו סיבה להפריד ביניהם - ממש לא אם הם לא מוכנים לשמש כהורים לגיבוי,
 

לוסי87

New member
אני לא מסכימה

מעולם לא דרשתי שיטפלו לי בילדים. אני ובעלי עושים זאת מצוין בעצמנו.
אבל כשיש מקרי חירום איפה בדיוק המשפחה?האם כשהורינו יזדקקו לנו אז לא ניחלץ מיד לעזרתם?
 

mykal

New member
הכל בהתאם לקרבה ולמחויבות.

לא חושבת שאת תהיי מחויבת לה,
בויתור על עבודה, בויתור על ענינים שחשובים לך,
מניחה שביקור חולים ממילא עושים למכרים,
ואם יזדקקו לכספים--את תחליטי אם כן וכמה ולמה.
זו לא נקמה--זו מערכת יחסים הדדית, אם היא נבנית בקרבה
ומחויבות זה מה שמקבלים חזרה, אם בתנאים--זה מה שמקבלים חזרה.
האחריותלמערכת היא של כל המעורבים בה.
 
למעלה