כשהבעל יוצא נגד אימו
לראשונה נכנסת לפורום ורואה פה הרבה דברי חכמה...
אז נתחיל מזה שיחסיי עם חמותי ידעו עליות ומורדות לאורך 5 שנות נישואים. בגדול תמיד השתדלנו לא לגעת בנושאים בעיתיים וגם אם יחסינו לא היו חמים, הם לא היו קרים.
קרה בעבר שהיו ריבים ממש משמעותיים אבל התגברנו עליהם.
לפני שנולדו לנו ילדים הבטיחה לעזור, מה שלא קרה. בעלי התעמת איתה על כך כבר מספר פעמים (זה הפריע לו בזמנו) אבל לא הניב תוצאות. חמי וחמותי עובדים וילדינו הם נכדיהם היחידים. מספיק להם להתראות פעם ב-3 שבועות כאשר הם גרים 35 דקות מאיתנו.
מספרת בקצרה מה קרה כך שבעלי לא מוכן להתראות עימה: לפני כחודש בעלי נסע לחו"ל מהעבודה ונקלעתי למצב חירום שהילדים חלו ונואשתי לעזרה. ביקשתי ממנה לראשונה עזרה והיא סירבה בטענה שלא יכולה לקחת חופש כיוון שיום לפני כבר לקחה חופש ויום למחרת נוסעת לנופש (ביקשתי עזרה לאותו יום). נכון, התאכזבתי נורא והדברים התלהטו לכדי ריב כאשר הטחנו אחת בשניה מלא דברים.
בכל מקרה, לאחר שבוע שחל יום הולדתה באנו אליה עם מתנה והיא המשיכה לגעור בי, הטיחה דברים גם בבעלי. החוויה היתה מאוד טראומטית בשבילי, היא פשוט התעלמה ממני כל הביקור. שתקתי.
בעלי מאוד נעלב מהיחס שלה ואינו מוכן לנסוע אליהם. אני חוששת שהמצב יחמיר. דיבורים איתה לא עוזרים, היא ישר פוצחת בריב. אמרתי לו שהיא מוזמנת אלינו והוא יכול לנסוע לבד עם הילדים. התקשורת עימה לא קלה גם לו.
איך יוצאים מהמצב הזה? או האם בכלל יש צורך לצאת ממנו?
לראשונה נכנסת לפורום ורואה פה הרבה דברי חכמה...
אז נתחיל מזה שיחסיי עם חמותי ידעו עליות ומורדות לאורך 5 שנות נישואים. בגדול תמיד השתדלנו לא לגעת בנושאים בעיתיים וגם אם יחסינו לא היו חמים, הם לא היו קרים.
קרה בעבר שהיו ריבים ממש משמעותיים אבל התגברנו עליהם.
לפני שנולדו לנו ילדים הבטיחה לעזור, מה שלא קרה. בעלי התעמת איתה על כך כבר מספר פעמים (זה הפריע לו בזמנו) אבל לא הניב תוצאות. חמי וחמותי עובדים וילדינו הם נכדיהם היחידים. מספיק להם להתראות פעם ב-3 שבועות כאשר הם גרים 35 דקות מאיתנו.
מספרת בקצרה מה קרה כך שבעלי לא מוכן להתראות עימה: לפני כחודש בעלי נסע לחו"ל מהעבודה ונקלעתי למצב חירום שהילדים חלו ונואשתי לעזרה. ביקשתי ממנה לראשונה עזרה והיא סירבה בטענה שלא יכולה לקחת חופש כיוון שיום לפני כבר לקחה חופש ויום למחרת נוסעת לנופש (ביקשתי עזרה לאותו יום). נכון, התאכזבתי נורא והדברים התלהטו לכדי ריב כאשר הטחנו אחת בשניה מלא דברים.
בכל מקרה, לאחר שבוע שחל יום הולדתה באנו אליה עם מתנה והיא המשיכה לגעור בי, הטיחה דברים גם בבעלי. החוויה היתה מאוד טראומטית בשבילי, היא פשוט התעלמה ממני כל הביקור. שתקתי.
בעלי מאוד נעלב מהיחס שלה ואינו מוכן לנסוע אליהם. אני חוששת שהמצב יחמיר. דיבורים איתה לא עוזרים, היא ישר פוצחת בריב. אמרתי לו שהיא מוזמנת אלינו והוא יכול לנסוע לבד עם הילדים. התקשורת עימה לא קלה גם לו.
איך יוצאים מהמצב הזה? או האם בכלל יש צורך לצאת ממנו?