כשהבעל יוצא נגד אימו

[yeshpitaron]

הכל בהתאם לקרבה ולמחוייבות. ממש כך

 

[חייבתלהגיב]

תלוי... תלוי, למשל, אם אין

להם דרך אחרת להסתדר בלעדינו. המקרה שאת מתארת לא נראה כמו מקרה כזה, כמו שהסבירה אביבקיץ. כמו כן, אני, למשל, גרתי במשך שש שנים בחו"ל. לא ההורים שלי עזרו לי ולא אני להם. והייתה שנה שגם בעלי לא היה במשך השבוע, כך שבמקרי חירום (שלצערי היו) הייתי צריכה להסתדר לגמרי לבד, עם שתי ילדות קטנות. ו... הסתדרתי.

 

[לוסי87]

כבר הבנתי שעשיתי טעות

שביקשתי ממנה. הצטערתי על זה כבר אלף פעם.
אבל עדיין, אנחנו מרחק נסיעה מהם. לא בחו"ל.

 

[danakama10]

לבקש מותר

אבל בקשה היא אינה פקודה וחייבים לקבל את העובדה שלפעמים יסרבו לכם. לא כי הצד המסרב הוא מפלצתי, אלא כי גם להם יש חיים והם לא מצופים לקפוץ לדום שתיקה כאשר את מבקשת מהם משהו, במיוחד אם זו בקשה כל כך לא הגיונית (הסבתא בעבודה יום לפני שיוצאת לנופש וצריכה לסגור קצוות, ואת דורשת ממנה לקחת יום חופש כדי להחזיר את ביתך מהגן...).
מעניין שמאמא שלך שלא הרגישה טוב, לא העזת לבקש שתיקח אקמול ותוציא את הילדה. אולי זה מה שבסוף היה.
יש לי שאלה קטנה; יכול להיות שהכל היה בתיאום עם אמך? חיממתן אחת את השניה איך רק היא עוזרת ולא חמותך, והחלטתם שהצ'אנס לסחוט מחמותך עזרה יהיה כשבעלך בחו"ל?

 

[yeshpitaron]

אז את לא שלמה עם זה שאת לא רוצה את העזרה שלה אז

כדאי אולי שתבררי מה היה שם. משהו עם התפיסה של שתיכן אולי...משהו בהרגשה שלה ואולי במסר שלך כלפיה

 

[yeshpitaron]

מסכימה למרות שאני ממש משתדלת לעזור לפעמים

כוחי תש ואני מתחילה להרגיש שהגוף לא מה שהיה אבל כשהם ממש צריכים, אני ממש מתאמצת. האמת, היחס שלהם השתפר מאוד תודה לאל ויש תמורה (כשאני יכולה) וברור לי ולכולם ודברנו על זה שאני כבר לא צעירה ויש לי חיים משלי ולכן כשלא אוכל אין לכעוס. כאמור משתדלת מאוד לעשות זאת (לרוב בני האדם קשה לנו לקבל לא).
&nbsp
שאלה ללוסי, אף פעם לא אמרת לא לחמותך או למשהו שלא יכולת לעזור למרות שהיה צריך מאוד? ומה הרגשת כשכעסו עלייך שלא קבלו את הסירוב שלך?

 

[לוסי87]

אני רואה שאת בעצמך חמות

נכון. אני ובעלי נעלבנו כשהבטיחו לנו עזרה עוד לפני הילדים ובסוף לא קיבלנו אותה. אבל מאז השלמנו עם זה והיינו מתראים פעם בשבועיים-שלוש. העזרה הסתכמה במתנות וזה גם בסדר. הם עוד עובדים ובהחלט מגיע להם להינות ולבלות והם לא בייביסיטר.
לי בעצמי אין איך לעזור להם אבל תמיד בעלי היה מסיע אותם לכל מיני מקומות ומטפל להם בענייני יומיום. אני מצידי תמיד הייתי קונה לה מתנות קטנות ודואגת שיהיה בינינו שיח נחמד.
אמרתי כבר שמעולם לא ביקשתי.
אני מרגישה שתמיד היתה עויינת כלפי כי "לקחתי לה את הבן" למרות שבפועל הוא כבר מזמן לא גר עימם.

 

[yeshpitaron]

אז מה, עונש שלא קיימו את הבטחתם? גם אני

הבטחתי לבן שלי סכום של כסף כשקנה בית ופתאום נקלעתי למצב ולא היה לי. מה לעשות שלפעמים החיים משנים מצבים?
&nbsp
לגבי התמיד עויינת אולי כפי שמיכל מייעצת מידי פעם, קחי אותה לשיחה ותגידי לה כל מה שאת מרגישה בצורה מכובדת.
&nbsp
לפעמים אנשים משנים דעה בסיטואציות שונות.
&nbsp
&nbsp

 

[yeshpitaron]

מה הקשר שלך איתם כשאתם בריאים? זו השאלה. סבא וסבתא

לרוב עוזרים ובכלל זה בני אדם השונים, כשיש מערכת יחסים בריאה.
&nbsp
אני לא הייתי רוצה לעזור רק שצריכים אותי ובשאר הזמן מתעלמים ממני או לא מתייחסים לרצונות שלי למשל, להגיע לביקור בלי לסרב מליון פעם, או להביא את הנכדים כשאני מתגעגעת וכו'.

 

[לוסי87]

אנחנו מתחשבים כאשר

הם צריכים עזרה בדברים טכניים. מבקרים כשהם מזמינים אותנו אחת לשבועיים ומזמינים גם אלינו.
לא ציינתי שאני והיא בקשר שוטף בווטסאפ בדרך כלל...

 

[yeshpitaron]

האמת שאני קצת מבולבלת אולי לא הבנתי נכון

כי יש תגובות שאני מבינה שאתם ביחסים קרים ויש תגובות כמו זו שהיחסים בסדר.
&nbsp
בכללי אמרו ואכתוב, הכל תלוי במערכת היחסים של אותה תקופה ובכלל. לא רק כלפי החמות אלא כל אדם.
&nbsp
אני מוכנה לעזור תמיד כשאני יכולה אבל יש מי שאתייצב באישון ליל גם אם קשה לי ויש מי שיקבל אותי רק כשהוא ממש ממש חירום. הכל מערכת יחסים והדדיות.

 

[אמאשלשון]

מוזר, לא אמרת שהם רואים את הנכדים רק אחת לשלושה וחצי שבועות?

אכשיו זה כבר אחת לשבועיים ולעיתים יותר כי אתם גם מזמינים אלכם......

 

[לוסי87]

נכון

פעם בשבועיים אנחנו באים אליהם, ואז אחר שבועיים הם באים אלינו. אבל הרבה פעמים "קופצים" שלושה שבועות בגלל מחלות ילדים/תוכניות אחרות.

 

[הייתיאביבקיץ]

מקרה חירום? להביא ילדה מהגן?

מה עושים אנשים אחרים, שלא חושבים שמותר להם לטרטר סבתא?
מבקשים מאחד ההורים בגן, למשל.
אני פעם במצב דומה קפצתי לשכנה, ביקשתי מהבת המתבגרת שלה להשגיח על בתי התינוקת, וקפצתי להביא את הגדולה.


זה לא טרנד לשחרר את הסבתות...
זה טרנד די ישן של לבקש עזרה מאנשים, ולהבין שלפעמים הם מסכימים, ולפעמים לא...

 

[לוסי87]

לא הולכת להצטדק

את ממש נטפלת למילים. אמרתי שלא מצפה כלום ואף פעם לא ביקשנו. לא תיארתי בפירוט את המצב. אני בלי רשיון נהיגה והתינוק לא הפסיק להקיא. הייתי צריכה ללכת לרופא וגם זה לא היה מי שיקח אותנו.
אבל כמו שרשמתי הצטערתי שפניתי אליה. נכון, התפרצנו אחת על השניה... היא התקדרה מיד לבעלי בחו"ל לספר לו על הריב ומשם הכל הסטוריה

 

[חייבתלהגיב]

לי דווקא היה רישיון נהיגה בשנה שבעלי

לא היה איתנו. אבל... האוטו היה אצלו... נסעתי במוניות לבתי החולים כשהיה צורך...

 

[לוסי87]

יפה לך

חייבתלהגיב אני מבינה שגם את היית ללא עזרה והסתדרת. וכל הכבוד לך. אבל לא על זה היה השיח.

 

[חייבתלהגיב]

ואת, כשהיא לא עזרה לך, הסתדרת או לא?

 

[לוסי87]

ברור שכן

ולכן לא אבקש לעולם. בעלי אומר "רק אם נגסוס"

 

[חייבתלהגיב]

אז אולי מלכתחילה זה לא היה מקרה חירום

ברמה שדורשת ממנה לקחת יום חופש מהעבודה ולבוא להוציא את הילדה מהגן? אולי היא בעצם צדקה? אולי בעצם באמת מגיעה לה התנצלות והתפרצת עליה ללא הצדקה?