לאור בקשות הקהל - חוויות מתהליך ההרשמה והקבלה לאוניברסיטה

[תמי יונועה]

תודה

 

[ilanvag]

וואו!!! + בקשה:

תמי, האם כתבת ישירות בפורום, או שאולי יש לך את זה על מסמך WORD (או דומה) ועשית קופי-פייסט?
&nbsp
כי אם האפשרות השנייה, אז את יכולה בבקשה גם להעלות את המסמך עבור כולנו?
(לי יש עוד כמה שנים עד אז, לא יודע אם הפורום יהיה קיים, ורוצה לשמור את המידע המדהים הזה..)
&nbsp
אם אין לך, אז אצור מסמך כזה בעצמי, מתוך ההודעות

&nbsp
ושוב, המון המון תודות על ההשקעה

 

[תמי יונועה]

בבקשה

אגב, מבחינתי אפשר לעלות את זה למאמרי הפורום

 

[ilanvag]

תודה רבה!

 

[ניצן חזר הבייתה]

נשמע נורא ואיום לנערי ארה"ב שחוץ מלימודים

צריכים גם להתנדב לפתח תחביבים ולכתוב חיבורים בשביל האוניברסיטה.
וזה עוד בלי לדבר על המחיר.

 

[תמי יונועה]

כל השירשור הזה ממש לא מדוייק

פתאום כשקראתי את ההודעה שלך תפסתי את הראש וחשבתי לעצמי שכל השירשור הזה ממש לא מדוייק... בארה"ב יש 3000 אונברסיטאות וקולג'ים, ל-10 הראשונות בדרוג צריך להיות גאון ובמקביל רחב אופקים, ותרומה של מיליונים מאבא יכולה לעזור, ואם יש לגאסי זה בכלל טוב... אבל לאונברסיטאות ממקום 400 ברשימה ועד מקום 4000 לא צריך את כל מה שכתבתי... רובן מחפשות GPA של 2 ומעלה (שזה איפשהו בין ה-C ל-D) והם יקבלו אותך בשמחה כל עוד תשלם שכר לימוד. הטרוף של ההשכלה הגבוהה הוא רק בשכבה המאוד דקה ומאוד תחרותית שנמצאת למעלה... יש אונברסיטאות שבקושי סוגרות את הרשימות של האדמישיין והן ירקדו לפניך במעגלים אם תראה בהן התעניינות.

מעבר לזה, ובלי קשר לאונברסיטאות, אני לא רואה שום פסול בלגדל ילד רחב אופקים שמתנדב בשביל אחרים... אולי השתמשתי באוניברסיטה כתרוץ לגיטימי מול הילדים אבל מבחינתי זה אחת מאבני היסוד בחינוך אצלנו בבית. אני והבן (בן 16 שמתחיל עכשיו את מסע הכומתה הזה שאחותו רק סיימה) לוקחים את הכלב פעמיים בחודש לבית אבות בשביל שזקנים ילטפו אותו... וזה מצויין מבחינתי... אם זה יעזור לו להכנס לאוניברסיטה, אז סבבה, אבל גם אם זה לא יעזור, מבחינתי הרווחתי בגדול.
לגבי המחיר והחובות והמילגות, אז החינוך גם ממש לא חייב להיות יקר כפי שמשתמע מההודעות שלי, קרא את מה שכותב Xבאפולו ותראה שיש אלטרנטיבה מאוד זולה שלא צריך בשבילה לקבור את החיים בהלוואות, ואני בטוחה שהבן של באפולו יגיע רחוק, בדיוק כמו הילדים של ההורים שהכניסו את עצמם למרוץ המטורף של להכניס את הילד לאונברסיטה הכי גבוהה בדרוגים שהם יכולים...

בקיצור ממש לא כל המתבגרים האמריקאים מתנדבים ולומדים תאטרון או משחקים הוקי... זה לגמרי עיניין של בחירה, אבל אם רוצים להכנס לאוניברסיטה מספר חמישים בארה"ב, עם מילגת הצטיינות, אז הסיכויים שלך להתקבל יגדלו אם תעשה את זה.

 

[xbuffalomen]

מילים של שפיות ...

 

[ניצן חזר הבייתה]

בתור ישראלי משווה בני נוער שרוצים ללמוד בטכניון למשל

צריכים ממוצע טוב ביא\יב בבגרויות ולהתכונן כחודשיים לפסיכומטרי, ללא צורך בהתחנפויות ממורים חיבור שצריכים מבוגרים לבדוק אותו וכו..
ובמקרה שאין מלגה ~9000 ש"ח שכר לימוד שנתי.
וברור לי שהתנדבות ותחביבים זה דבר טוב.

 

[שבלולקה]

נכון. ולא חייבים כלום לאף אחד והטובים מצליחים.

העובדה שהלימודים לא מוגבלים למבחנים ושכל בלבד גורמת ליותר מדי סטודנטים לעבור קורסים (או בכלל לסיים תואר) בלי שבאמת "מגיע" להם. כבר כמה שנים אני בתוך המערכת הזאת, מחלקת ציונים בעצמי, ונושכת שפתיים כשעוד תלמיד שהשתדל, נכח בשיעור, עשה שיעורי בית, אבל חוץ מזה בוק מוחלט, עובר את הקורס שלי (ולפעמים בציון לא רע בכלל). אותם תלמידים בארץ היו נכשלים ועפים בסמסטר הראשון בטכניון.
מה גם שהעובדה שתלמיד תיכון נמדד ב"תחביביו" קצת מחליאה אותי. הם כבר לא כל כך תחביבים אם שכר בצדם.

 

[iris mom of two]

היתה איתי תלמידה כזו באוניברסיטה

היה לה ציון נמוך נורא בפסיכומטרי, אבל אחלה ציונים בבגרות. עברה מבחנים בלי שום יידע והבנה. בוקית מוחלטת.
&nbsp
סיימה את אוניברסיטת חיפה, וכולנו היינו המומים. בוקים יכולים להצליח בכל מקום.

 

[תמי יונועה]

וואו... "מחליא" זה מילה חזקה תחשבי מאיפה בא אצלך הכעס הזה

בארץ, אתה יכול להיות תלמיד עצלן כל התיכון, ללמוד שבוע לפני הבגרות באניטנסיביות, להכנס לבחינה ולעשות אותה טוב, ואז באותה מהירות שהחומר נכנס כך הוא גם נשכח... האונבירסיטאות כאן, מחפשות תלמיד קונסיסטנטי, כזה שיודע לעבוד קשה לאורך זמן, כזה שיש לו GPA טוב שלא "הושג" בבחינה אחת אלא נצבר במשך כל שנות התיכון.
עוד הבדל משמעותי בין ארה"ב לישראל בעולם האקדמיה, זה שבארץ אין "חיי קמפוס" האוניברסיטה היא לא קהילה. לאוניברסיטה בארץ יש מטרה אחת, להקנות מקצוע, לא חייבים לגור במעונות, לא מעניין את אף אחד מי אתה חוץ מהעובדה שהצלחת במיבחנים. כאן, לעומת זאת, ברוב האונברסיטאות, חיי הקמפוס הם חלק מחווית הלמידה, וחלק מה"אדם" שהם מוציאים לעולם בסוף התואר... הגישה כאן לסטודנט היא הרבה יותר הוליסטית וחווית האוניברסיטה היא חוויה שאמורה לעצב אותך כאדם ולא רק כמהנדס או עורך דין... אף אחד לא מתקבל כאן לאוניברסיטה בגלל התחביבים שלו, הפרמטרים החשובים והעיקריים הם ה-GPA וה-SAT, התחביבים זה רק תוספת, שהיא בד"כ די מישנית... אם יבואו שני מועמדים עם ציונים דומים אז אולי לעיניין התחביבים וההתנדבויות תהיה משמעות... וחוץ מזה,כמו שאמרתי בהודעות המקוריות שלי, אני חושבת שזה מצויין ללמד את הנוער לתרום לקהילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הבת שלי התנדבה מכיתה ט' במטבח שמחלק מזון לעניים, כשהיא התחילה את ההתנדבות הזאת לא עמדו בכלל ברקע האונברסיטאות או תהליך הקבלה אליהם... היא התנדבה כי זה טוב וחשוב להתנדב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היא התנדבה כי כשהיא נכנסה לחדר עלוב שבו יושב זקן עני, והיא הביאה לו חבילה של מצרכי מזון, אז זה עשה אותה בן אדם קצת יותר טוב... זה לימד אותה לעזור לזולת... תסלחי לי שאני לא מרגישה כישלון אישי על זה שהבת שלי רוצה לעזור לאחרים. התובנות שהיא הגיעה אליהן בזכות ההתנדבות הזאת או בזכות התנדבות האחרת שלה, כשהיא עזרה לתלמידים בכיתה א' בשכונת מצוקה ללמוד לקרא, עיצבו את "האדם" שהיא היום... ולימדו אותה שיעור חשוב לעתיד, שעור שהוא מבחינתי לא פחות חשוב משעור ביולוגיה או מתמטיקה. אם זה עזר לקבלה לאוניברסיטה אז סבבה, אם זה היה המניע להתנדב? לא חושבת שמי שהתנדב מגיל 13 ועד גיל 18 עשה את זה רק בשביל הקבלה לאוניברסיטה... ולגבי הבוקיות, מי שמשתדל, מכין שעורי בית, ממלא את כל הדרישות שלך בתור מרצה, ועובר את המבחן, הוא אמור לדעת את החומר בסוף הקורס... אם את מרגישה שאת מוציאה ל"עולם הגדול" אנשים שעשו את כל זה והם עדיין "לא מוכנים" או "בוקים" בתחום שלימדת, אז זה אומר עלייך משהו בתור מרצה.

 

[בוקובזה שטראסה]

נדמה לי ששבלולקה היא דוקטורנטית שגם מתרגלת,

וסה"כ היא מציגה נקודת מבט שדי אופיינית לאנשים בשלב הזה של הקריירה האקדמית שלהם, כולל אמריקאים מלידה. לא חושב שזה קשור לאם היא מרצה טובה יותר או פחות. כמו שכתבתי בתגובה אחרת, כל אחד מאיתנו כותב מהמקום בו היא או הוא עומדים.

 

[תמי יונועה]

מצטערת אם פגעתי בשבלולקה באופן אישי

אבל הכוונה הייתה כללית... דווקא כאן, כשהאדם לא נמדד רק על הציונים בבגרות או בפסיכומטרי, אלא על מי שהוא בתור בן אדם באופן כללי, כולל המלצות של מורים שמכירים אותו היטב, ובעיקר ה-GPA שמראה על קונסיסטנטיות לאורך 4 שנים, אז קשה לי להבין איך "בוקים" יכולים לסיים תואר שלא "מגיע" להם... וכן, קיימים מיקרים חריגים, שילד (שלא נזכיר את שמו) מסיים תואר בהארווארד, שלא מגיע לו, כי אבא שם מליוני דולרים על השוחלן כנדבה לאוניברסיטה, אבל אלו מקרי קצה שאי אפשר להסיק מהם על הכלל.

 

[possum2]

אחת הדרכים שבוקים יכולים לסיים תואר שלא מגיע להם

היא שהם לא מתקבלים בהכרח על סמך מי שהם בתור בן אדם באופן כללי, אלא על סמך מסלול ההכנה שההורים שלהם הובילו אותם בו באף כדי שיתקבלו.

זוכרת את מאיר מהשרשור הקודם, שכתב, בלי טיפת מודעות עצמית ש"הם" עובדים על החיבור של הילד, ולא הילד עובד על החיבור של הילד? זו אחת הדרכים שבוקים יכולים להתקבל לתואר שלא מגיע להם.

 

[תמי יונועה]

נכון, להורים יש חלק בתהליך

ההורים יכולים לחזק מאחורה, למשל לקחת מורים פרטיים בשביל לעלות את ה-GPA, או לעזור עם החיבורים, אבל בסופו של דבר הילד יושב בכיתה ומקבל את הציונים שלו במבחנים גם ל-GPA וגם ל-SAT\ACT, והמורים לא כותבים את ההמלצות להורים אלא לילד שיושב מולם בכיתה. וחלק גדול מהאונבירסיטאות, במיוחד אונברסיטאות ה"עילית" עושות ראיון קבלה לילד... כאן יש הרבה יותר פרמטרים שהילד נבחן עליהם ביחס לתהליך בארץ, קשה לי לראות איך ילד שלא "ראוי" יכנס לאוניברסיטה תחרותית רק בדחיפת ההורים - אלא אם ההורים באים ושמים חבילת כסף יפה כתרומה לאוניברסיטה אבל זה כבר סיפור אחר.

חוץ מזה, מה ההבדל? בארץ ההורים לא לוקחים מורים פרטיים לשפר את ציוני הבגרות? ולא כולם עושים קורס פסיכומטרי?

 

[possum2]

'קשה לי לראות איך ילד שלא "ראוי" יכנס לאוניברסיטה תחרותית'

https://blog.prepscholar.com/how-to-get-into-harvard-and-the-ivy-league-by-a-harvard-alum

 

[meir12121]

אז מישהו כתב מאמר פרסומי באינטרנט ואתה מאמין...

... שהוא יכול לגרום לכל "בוק" להתקבל להרווארד או לכל אוניברסיטת איבי ליג?
אם ככה אז יש לי גשר למכור לך...

 

[possum2]

קרא מה כתב הבואש הזקן מתחתי

 

[meir12121]

גם לבואש הזקן שמתחתיך יש לי גשר למכור (במצב טוב)

 

[meir12121]

לא, "בוקים" לא יכולים לסיים תואר שלא מגיע להם, בטח לא ב...

אוניברסיטאות עילית במקצועות STEM.

אני מאיר ואני מבין שהתכוונת אלי, כאשר כתבת "ההורים שלהם הובילו אותם באף כדי שיתקבלו" ו- "זו אחת הדרכים שבוקים יכולים להתקבל לתואר שלא מגיע להם".

אוקי, אז כן, אנחנו עוזרים לילד עם החיבורים. הרבה עוזרים, אנחנו לא יוצאי דופן, ואם בסביבה התחרותית של קולג'י העילית אתה נותן לילד שלך "לעבוד לבד" על החיבור, אז אתה מעמיד אותו בעמדת נחיתות מול אחרים. זאת כמובן זכותך ובחירתך, אבל הניחוש שלי הוא שאין לך ילד שלומד באוניברסיטת עילית. קל להיות צדקן כשאתה לא משתתף במשחק הזה.

ואף הורה לא יכול להוביל את הילד שלו באף כדי שיתקבל, כפי שאתה כותב. החיבורים הם המרכיב הפחות חשוב בקבלה לקולג', מה שבעיקר קובע זה ה GPA ו ה SAT, ול"בוק" שלי יש GPA של 4.00 (Straight A's) כולל במקצועות AP בביולוגיה ופיזיקה, ו- SAT במתמטיקה של 790 (מתוך 800). אז לא, אנחנו לא ישבנו איתו בכיתה ולמדנו במקומו וגם לא עשינו במקומו את מבחן ה SAT. אז כנראה הוא לא יהיה בין אלה שיתקבלו לתואר שלא מגיע להם.